לרגל ט"ו באב, יום האהבה העברי, יובל בן אליעזר תושבת הקריות משתפת על בן זוגה סמ"ר עידן רז ז"ל שנפל ב-7 באוקטובר 23 במוצב פגה לאחר קרב גבורה עיקש מול מחבלים.
הם הכירו באינסטגרם, והיו מאוהבים
בשיחתם האחרונה ב7.10.23 בשעה 9:00 בבוקר, עידן התקשר לשאול מה שלומה, יובל אמרה לו שהיא אוהבת אותו ובדרך כלל הוא היה מבטיח לה שהוא שומר על עצמו, בשיחה ההיא הוא לא עשה את זה.
לרגל ט"ו באב יום האהבה העברית, יובל משתפת בכאב ומספרת על בן זוגה, עידן רז, תושב קיבוץ עין המפרץ:
"ט"ו באב בפעם השנייה בלעדיך מאז שאתה לא פה, מאז השבת ההיא.
זה מוזר, כי מי חשב שהזמן עובר כל כך מהר, ומנגד הזמן בכלל עצר לחלוטין.
מאז אותה שבת החיים מתחלקים ל-לפני ואחרי.
"לפני"
הכול היה מושלם, לא בגלל שחיינו באיזושהי אשליה, פשוט כי באמת הכול היה טוב.
הכול הסתדר בצורה הטובה ביותר, ורק היינו צריכים להמשיך לחכות לשחרור שלך – ואז המושלם היה מתעלה על עצמו.
היינו מאוהבים וחגגנו את האהבה שלנו, לא רק בתאריך מסוים. בכל יום מחדש בחרנו אחד בשנייה עם כל הקשיים, כי מי אמר שזה קל לצאת עם לוחם?
נפגשים פעם בשבועיים ולרוב גם פחות, מנהלים זוגיות מרחוק עם אינספור שיחות וידיאו ומגניבים הודעה בין פעילות למעצר לשמירה לנסיעה בגדר.
וכשהסופ"ש מגיע? אז אלה רק אנחנו. מגשימים כל חלום בלי שאף אחד יפריע, צוברים חוויות וזיכרונות לעתיד הרחוק שמחכה לנו.
ואז יש את ה"אחרי" – החיים אחריך.
הכול משתנה. שום דבר לא נשאר אותו דבר, אפילו למים יש טעם שונה, ולחיים כבר אין משמעות,
כי איזו משמעות יכולה להיות אם אתה לא חלק?
פתאום אני כבר לא מתכננת איפה נעשה את הסופ"ש הבא או איך נספיק גם לנסוע לשם וגם שבת עם המשפחה.
עכשיו זה לכתוב הספדים, ולתכנן אזכרות ואירועי הנצחה,
ולכאוב,
ולהתגעגע,
ולהתאבל,
ולתהות "אבל מה אם?",
ולהרגיש תחושת פספוס ענקית.
לאן נעלם כל הטוב שעד לפני שניה היה חלק ממני? פעם חגגנו את החיים, את האהבה שלנו, ציינו ימי אהבה והתרגשנו מכל ברכה וזר פרחים שנשלח, ומכל מחשבה אחד על השנייה.
היום זר הפרחים הוא בשבילך, ואת הברכות שלי כבר לא תקרא, וימי אהבה כבר לא מרגשים אותי.
יש את החיים לפני ויש אחרי…