(חי פה בממ"ד) – הורים לתלמידים בבתי הספר בחיפה קוראים להשבית את הלימודים הפרונטליים בעיר, בעקבות נפילת הטיל במרכז הכרמל ביום שבת, 16 בנובמבר 2024. ההורים סבורים כי יש לעבור ללמידה מרחוק, מתוך חשש לשלום הילדים. לדבריהם, בבתי ספר רבים בחיפה אין מרחבים מוגנים ראויים, ובמקרים מסוימים, התלמידים נאלצים להתכנס במקומות שאינם בטוחים, כמו ליד חלונות – מצב שעלול להעמיד אותם בסכנה משמעותית.
ההורים מעלים דאגה נוספת לגבי הדרך לבית הספר וחזרה ממנו. "אם בבתי הספר ובגנים יש לפחות מרחב מוגן, גם אם לא מושלם, מה יקרה אם תהיה אזעקה כשהילדים נמצאים ברחוב או באוטובוס?" שואלים ההורים בדאגה.
האירועים שהתרחשו הערב, שבת, 16/11/24, כולל נפילת הטיל וחלקי מיירטים שנפלו בקרבת בתי ספר, מחזקים לטענת ההורים את עוצמת הסכנה. "המצב הזה מבהיר עד כמה החלטות להותיר את הלימודים בבתי הספר חושפות את ילדינו לסיכונים מיותרים," הם טוענים, וקוראים למקבלי ההחלטות לפעול באופן מיידי כדי להבטיח את ביטחונם של הילדים.
אמא לתלמידה בבית הספר עירוני ה': למה כשיש איום אמיתי התלמידים צריכים לבוא לבית הספר?
""אין מיגון מתאים בבתי הספר, זו סכנה אמיתית"
אמא לתלמידה בבית הספר השש-שנתי עירוני ה' במרכז הכרמל מציפה דאגה עמוקה למצב המיגון בבתי הספר בחיפה בעקבות האירועים האחרונים. "אין מיגון מתאים בכל מוסדות החינוך," היא טוענת. לדבריה, גם במקומות שנחשבים "מוגנים," התלמידים נאלצים להצטופף במסדרונות או לשבת מתחת לחלונות – מצבים שמרחיקים מהמושג של מרחב מוגן אמיתי.
"היום ראינו מה קרה לבניין במרכז הכרמל," היא מוסיפה. "בבית ספר עירוני ה' יש כ-1,000 תלמידים, וכשהם נדרשים להתפנות למרתף בבניין אחר, לא לכולם יש מקום. חלקם נשארים במסדרונות, חשופים לסכנה. זה לא פתרון. בבתי ספר אחרים הילדים מתבקשים לתפוס מחסה מתחת לשולחנות – זה לא מוגן."
הנסיעה לבית הספר: זמן מסוכן במיוחד
מעבר למצב בבתי הספר עצמם, האמא מביעה דאגה מהסכנות שבדרך אליהם ובחזרה. "הבת שלי צריכה לקחת שני אוטובוסים לבית הספר. אם תהיה אזעקה בזמן הנסיעה, ייקח לה לפחות דקה לרדת מהאוטובוס, ואין באמת מיגון בדרך. זה פשוט מסוכן."
למה לא לחזור ללימודים מרחוק?
האמא שואלת מדוע, לנוכח המצב, לא חוזרים ללימודים בזום כפי שהיה בתקופות אחרות. "כשעובדי העירייה שבתו והמנקות לא הגיעו, מיד שלחו את הילדים ללמוד מהבית. אז למה עכשיו, כשיש איום אמיתי וממשי על החיים שלהם, הם נדרשים להגיע לבית הספר? זה לא הגיוני."
לדבריה, הפתרון ברור: "החיים חשובים יותר. עד שיהיה מיגון הולם בבתי הספר ואמצעים ברורים לשמור על ביטחון הילדים, יש לעצור את הלימודים הפרונטליים ולעבור ללמידה מרחוק."".
אמא לתלמידים בבית הספר אליאנס: ההנחיה שהבת שלי קיבלה היא להישאר בכיתה עם חלונות מפלסטיק
"חוסר ודאות וסכנות: קריאה לחזרה ללמידה מרחוק"
אמא לתלמידה בבית הספר השש-שנתי אליאנס משתפת בקשיים ובחששות שהמצב הביטחוני הנוכחי מציב עבור תלמידים והורים כאחד. לדבריה, הורים רבים מעוניינים כי הלמידה תחזור להתבצע מרחוק או לכל הפחות במתכונת של קפסולות, תוך הבטחה שהתלמידים שלא פקדו את בתי הספר בחודשיים האחרונים יוכלו להשלים את חומר הלימוד בצורה נגישה.
"הבת שלי לומדת בבית ספר חדש, והיא מתקשה להכיר את חבריה לכיתה ולגשר על פערי הלימוד," היא מספרת. "המחנכת והיועצת מבינות את המצב והיו בקשר רציף איתי, וזה עוזר. אבל גם להן קשה, הן אמהות לילדים בעצמן."
האתגרים בהתמודדות עם המצב הביטחוני
לדברי האם, ההתמודדות היומיומית עם המצב הביטחוני הפכה בלתי נסבלת. "אחד הילדים שלי יורד למקלט, והשנייה צריכה לנסוע באוטובוסים לבית הספר, כשההנחיה שקיבלה היא להישאר בכיתה עם חלונות מפלסטיק. זה נחשב 'מוגן,' אבל ברור שזה לא באמת."
החשש גובר כשהיא נזכרת בהחלטתה להחזיר את בתה לבית הספר אחרי למעלה מחודשיים של היעדרות. "אתמול, ביום שישי, לקחתי אותה לבית הספר והחזרתי אותה בעצמי. מחר, היא כבר לא תלך. זה פשוט לא שווה את הסיכון."
קריאה למערכת החינוך: פתרון שיאפשר ביטחון
האמא קוראת למערכת החינוך לגלות גמישות ולדאוג לפתרונות שמציבים את בטיחות התלמידים בראש סדר העדיפויות. "חייבים לאפשר למידה מרחוק או במתכונת בטוחה יותר, ולהקל על התלמידים שנשארו בבית את תהליך ההשלמה של החומר. החיים שלהם חשובים יותר מכל דבר אחר."
הקריאה הברורה של ההורים היא לשינוי מיידי במתכונת הלימודים, מתוך דאגה לשלום ילדיהם ולצורך להבטיח להם חוויית לימוד בטוחה.
אמא לתלמידה בבית הספר דרור: הבת שלי חושבת מה היא תעשה באזעקה ולא על הלימודים
"למידה מרחוק: הפתרון הבטוח לתלמידים תחת איום"
אמא לתלמידה בבית הספר דרור בקריית אליעזר משתפת את הקשיים והחששות שעימם היא מתמודדת בתקופה האחרונה, על רקע המצב הביטחוני המתוח בצפון. "אני בעד למידה מרחוק," היא אומרת, "כך הבת שלי תוכל ללמוד בבית, במקום מוגן ולידי, ולא בבית הספר שבו מפקירים את חייה וחיי שאר התלמידים."
למידה מתוך ביטחון: תנאי הכרחי להצלחה
לדבריה, היכולת של ילדים להתרכז בלמידה תלויה בתחושת הביטחון שלהם. "כשבתי נמצאת בבית, היא יכולה ללמוד בלי לחשוב 'מה יקרה אם תהיה אזעקה ואין כאן ממ"ד'. בשבוע שעבר, שלחתי אותה יום אחד לבית הספר, ובזמן האזעקה היא רצה למקלט על דעת עצמה, כי במקלט לא היה מספיק מקום לכולם. היא סיפרה לי: 'אמא, היום חשבתי כל הזמן מה אעשה אם תהיה אזעקה. הייתי בכוננות לצאת ראשונה מהכיתה.' זו לא סביבה ללמידה."
המציאות בגנים: מצוקה כפולה להורים
בנוסף, האמא מתארת את המצב בגני הילדים בקריית אליעזר, שם לומדים ילדיה הקטנים. "בגנים אין מרחב מוגן, והילדים יושבים על הרצפה ליד חלונות, קרוב לקיר חיצוני. איך אפשר לקרוא לזה מוגן? זה פשוט מסוכן."
פערים לימודיים: האחריות של מערכת החינוך
היא מוסיפה כי רבים מההורים בעיר לא שולחים את ילדיהם לבתי הספר מאז שהלחימה בצפון החריפה. "בתי הספר חייבים לקחת אחריות על התלמידים שלא מגיעים, ולספק להם מענה ללמידה מרחוק. לא ייתכן שייפתחו פערים בין הילדים שבבית לאלה שמגיעים מדי יום. אנחנו לא יודעים מתי המצב יירגע, אבל אסור שזה יבוא על חשבון החינוך של הילדים שלנו."
קריאה ברורה להנהגה החינוכית
הורים רבים מביעים תחושת דאגה וחוסר אונים לנוכח המצב. "החיים של הילדים שלנו חשובים יותר מכל דבר אחר," מסכמת האם, "וצריך להעניק להם פתרון לימודי שלא יעמיד אותם בסכנה, גם אם המשמעות היא למידה מרחוק לזמן ממושך."
יו"ר הנהגת ההורים הישובית בחיפה ליאור גולדברג: אנחנו סומכים על הנחיות פיקוד העורף
יו"ר הנהגת ההורים הישובית בחיפה ליאור גולדברג: "אנחנו מאמינים בהנחיות פק"ער וסומכים על ההחלטות שהוא מקבל תוך ניהול סיכונים עקבי".
מה ההבדל בין מסגרות החינוך לבתים באזור, מרכז הכרמל עד אחוזה?!
בתים ישנים בני 60 שנה לפחות, שהעירייה העמידה כל קושי אפשרי, כדי לא לאשר את התמ"א. בנוסף כלי רכב רבים נוסעים על הכביש, אוטובוסים מלאים, וכשיש אזעקה, הנוסעים נשארים באוטובוס, ברכבת שיכולים להוות מלכודת מוות. בקיצור להתפלל.
צודקות האימהות.חיי ילדינו במקום הראשון.
לא מהמרים על החיים!
אני רואה ילדים בעיר צפונית יותר , נמקים בבית , ללא חברים, נשארים לבד ללא ההורים שחייבים להגיע למקומות העבודה , שמתקשים ללמוד בזום.. מחליפים פיג'מה בפיג'מה.. גם זה לא טוב..
הסיכוי לנפילת טיל בכרמל או בשכונות ההר בכלל קטן מאד ונדמה שזו נפילה ראשונה מאז המלחמה ב2006!
הקריות המפרץ ושכונות החוף הן בסיכון העיקרי
אנחנו גרים ברמז, אין ממ״ד אין מקלט ונאלצים לרדת לחדר מדרגות , איך זה שלא מפזרים מיגוניות ברחובות וליד בניינים כמו שלנו ?
רוב הדיירים לא יצליחו להגיע תוך דקה, ובקו הזמן מהבית למיגונית, יהיו יותר חשופים מאשר המיגון בחדר מדריגות….
ראיתי רוכבי אופניים היום מה יעשו רוכבי אופניים או אנשים שמטיילים עם הכלבים שלהם?
מסכנים את הילדים במיוחד בדרך כשאין איפה להתמגן, העיקר שגרה, מבלי לחשוב על כל הסיכונים. צריך להוציא בקשה לתושבים דיירי הביניינים לנטרל אינטרקום להשאיר דלת שיוכלו להיכנס ל חדרי מדרגות זמינים לעוברי אורח שנקלעים לאזעקות, , צריך לפרוס מיגוניות בכבישים, מה זה ככה מסכנים חיי אדם, אומרים להם תישכבו על הרצפה, מה זה הבדיחה הזאת??
היום נסעתי בכביש וחשבתי אם תהיה אזעקה לא אוכל להכנס לאף בנין כי הם נעולים , למזלי לא היתה אזעקה בדרך , אבל חשבתי על זה שאיך זה שלא התקבלה הוראה להשאיר בניינים פתוחים ?
צריך לחזור לזומים
אכן ישנם קולות של הורים שקוראים לחזור ללמידה מקוונת מהבית, אבל אלה לא קולות של כלל ההורים. הכתבה מציגה כאילו זו דעת הכלל כאשר בפועל בכלל לא ככה.