עם מה יוצאים מהימים הלאומיים?
"כמו כל אהבה לאח, לא משנה כמה מבקשים ממך להסביר, לא תמיד ניתן לספר מה הופך את האח שלך להיות כל כך מיוחד ולמה לעולם לא יהיה לו תחליף, כי מעל הכל, אהבה של האח, כי הוא אח. אך כשצריך בכל זאת להסביר על אהבה, כל מה שניתן זה להצביע על עשרות הגוונים המיוחדים שבאישיותו, אשר שופכים אור על שאלת "הלמה", למה אנחנו אוהבים את אחינו – את עמנו".
הטקסט המרגש והמרטיט הזה שייך למנחם קלמנזון, חתן פרס ישראל הטרי, שאחיו נפל בשביעי באוקטובר ובדבריו השבוע, ריגש אומה שלמה מעל בימת הטקס. נאומו של מנחם מתווסף לנאומה המרגש של עפרה לקס ששכלה את בנה לוחם סיירת מטכ"ל בבארי לדברים המרגשים של חגי לובר, אב שכול ששכל את בנו בעזה ולעוד עשרות הורים שכולים שהצטרפו בעל כורחם, למשפחת השכול של מדינת ישראל וצה"ל ומרגשים אותנו, לצערנו, כל פעם מחדש עם מילים ונאומים מלאי עוצמה.
הדברים מרגשים, לא משאירים אף עין יבשה, נכנסים ללב ובתקווה שישארו בלב. המסר של כולם הוא אחד: אחים אנחנו. את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות השנה תשפ"ד, כנראה שלא נשכח הרבה זמן. מה לא היה לנו בהם. עצמאות תחת מלחמה, אזעקות בזמן טקסים, נפילות ויירוטים ולצערנו גם הרוגים. בפעם הראשונה מאז קום המדינה ב-1948 מדינת ישראל מציינת את עצמאותה תחת מלחמה.
יוצאים מחוזקים
מהשבוע הזה של הימים הלאומיים, עלינו לצאת מחוזקים במסרים של אחדות ופיוס כמו שמבקשות המשפחות השכולות. לצאת מחוזקים ולשאוב תקווה מערכים שמנחילות לנו המשפחות שבמקום שהן עומדות, צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד. ערכים של גבורה, עוצמה, זקיפות קומה, גאווה והרבה תקווה ואמונה בצדקת הדרך. והעיקר, לא להיגרר לעימותים ומלחמות פנימיות בינינו. כי אחים אנחנו.
** הכותב הוא דובר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
כל הכבוד לך ידידי אבי נחנמי.שבוע טוב