ד"ר משה מיכלסון, מנהל יחידת הטראומה ברמב"ם ומי ששותף לעיצוב הטיפול בטראומה בישראל שהפכה למודל בינ"ל, פורש לגמלאות. כנס טראומה צפון, שהתארח השבוע ברמב"ם, הפך לאירוע פרידה מרגש מהאיש שחזונו הציל חיי אדם רבים
כנס טראומה צפון הוא מסורת ארוכת שנים, ובמסגרתו מתכנסים מדי שנה אנשי מפתח בתחום הטראומה ודנים בסוגיות השונות בתחום. השבוע (יום ב', ה-13.12.10), התארח הכנס ברמב"ם, אך הפעם הוא הוקדש לפועלו של ד"ר משה מיכלסון, ממייסדי ענף הטראומה בישראל, הפורש לגמלאות אחרי למעלה מ-30 שנות פעילות ברמב"ם.
בתמונה: צוות יחידת הטראומה ברמב"ם. מימין לשמאל-סיגלית קרדשטיין-מתאמת הטראומה, ד"ר משה מיכלסון-מנהל יחידת הטראומה היוצא, גילה היימס-מרכזת תחום הטראומה, ד"ר האני באחוס- מנהל יחידת הטראומה הנכנס ומירית ברזילי-מתאמת הטראומה.
במציאות הישראלית, מרובת פציעות הלוחמה, הפיגועים ותאונות הדרכים, מפתיע לגלות שתחום הטראומה הוא תחום צעיר יחסית. במסגרת הפורום שהתקיים השבוע ברמב"ם, סקרו המשתתפים את ההיסטוריה של התחום הרפואי, שהתפתחותו המהירה היא נגזרת של חיי היומיום. רק 24 שנים חלפו מאז החלה רפואת הטראומה את דרכה בארץ וכיום נחשבת ישראל לאחת המומחיות הגדולות בתחום. ד"ר מיכלסון וד"ר מיקי וינר, לשעבר מנהל מחוז חיפה בשירותי בריאות כללית, נמנו על קבוצת מייסדי הענף בארץ שהובילו את המהלך לייסוד רפואת הטראומה בשנת 1986. באותה השנה התאגדו הרופאים לקבוצת "רופאים למען טראומה" (רולט"ה) והחלו לפעול מול הנהלות בתי החולים בארץ ומול משרד הבריאות בדרישה לשינוי תפיסתי, מעשי וחינוכי של הטראומה בישראל. אחרי מאבק לא פשוט בתפיסה הממסדית הקיימת, הצליחו הרופאים להביא לבניית יחידות טראומה ברחבי המדינה ולפיתוח התחום באופן ממוקד.
כאמור, ד"ר מיכלסון הוא ממקימי מערך הטראומה בישראל, אך את עיקר פעילותו הוא ריכז ברמב"ם, בו שימש במשך שנים רבות כמנהל יחידת הטראומה. במקביל, פעל ד"ר מיכלסון להקמת מערך הטראומה בצפון. המערך מורכב מבתי החולים הצפוניים, מד"א, חברות אמבולנסים פרטיות וצה"ל והוא המערך היחידי במדינה המשתמש בפינוי מוסק. את ניסיונו וחזונו, תרגם ד"ר מיכלסון לנוהלי עבודה, כינון וועדות ותפיסות מערכתיות שהפכו את אופן העבודה ליעיל ומוצלח והן משמשות כיום מערכי טראומה שונים ברחבי הארץ ובעולם. תחת ניהולו של ד"ר מיכלסון, ביסס מרכז הטראומה של רמב"ם את מעמדו כמוביל ברמה הבינלאומית. בשל ניסיונו הרב של המרכז בטיפול בפציעות לוחמה עקב הקרבה לגבול הצפוני של ישראל, ובשל קליטת מקרי טראומה קשים עקב היותו בית חולים-על של צפון המדינה, הוקם המרכז ללימודי טראומה רפואה דחופה ואר"ן, ונציגיו נוסעים ברחבי העולם ומעבירים מניסיונם בקורסים שונים, כמו גם מארחים רופאים מרחבי העולם במסגרת קורסים ברמב"ם. אחת הדוגמאות הטובות ליוקרת המרכז וחשיבותו, היא קורס הטראומה שקיים ביה"ס השנה לאנשי רפואה המשתייכים למדינות נאט"ו.
למרות שיש לא מעט לזקוף לזכותו, ד"ר מיכלסון בוחר להצטנע: "כשממציאים מאפס קל יחסית להתקדם", הוא מסכם, אך בד בבד משאיר הנחייה ברורה לממשיכיו, "העבודה הקשה היא לשמר את מה שיש".
אחרי עשרות שנים של פעילות ענפה, הגיעו השבוע לרמב"ם חבריו ועמיתיו של ד"ר מיכלסון, בכדי להעניק כבוד לאיש שהפך את החזון למציאות. במהלך הכנס השנתי, שהפך לאירוע בסגנון "חיים שכאלו", עלו מייסדי הטראומה בישראל לבמה, פרופ' שוקי שמר – היו"ר הראשון של המועצה הלאומית לטראומה וקרפ"ר לשעבר, ד"ר מיקי וינר – ממייסדי רולט"ה והיו"ר הראשון של החברה הישראלית לטראומה וקר"פר, ופרופ' יואל דונחין – ממייסדי ענף טראומה ורולט"ה. לצד סיפורי העבר, הציגו נציגי הדור החדש נושאים קליניים שונים כגון אורתופדיה וכירורגיית פה ולסתות, גישת בקרת הנזקים בטראומה חריפה בבטן ובגפיים ועוד. עוד לקחו חלק בכנס, מנהל יחידת הטראומה הנכנס, ד"ר האני באחוס, שהרצה על חבלת לב קהה, פרופ' ביל שכטר, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים הכללי בסן פרנסיסקו, ופרופ' משה רוח, יו"ר המועצה הלאומית לטראומה, מנהל מרכז רפואי רמב"ם וקרפ"ר לשעבר שהנחה את הפאנל – "עבר, הווה ועתיד". גב' גילה היימס הציגה את פעילות ביה"ס לטראומה וכן השתתף רע"ן טראומה בצה"ל סא"ל אילון גלזברג. את הכנס כולו הנחה ד"ר ערן טל-אור, רופא בכיר ביחידת הטראומה ברמב"ם. בסיום הכנס הפתיעו אותו חבריו עם ארוחה בסגנון המסורת שעליה גדל ד"ר מיכלסון, יליד סקוטלנד: צלי בשר, הרבה בירה ולהקה שניגנה שירים קלטיים בליווי חמת חלילים…
וגם, מחוות פרידה משעשעת של צוות יחידת הטראומה מד"ר מיכלסון:
http://www.youtube.com/watch?v=iUpWhR_JRgk" onclick="window.open(this.href);return false;