רכבת ישראל סיימה את העתקת ושימור מבנה התחנה ההיסטורי בקריית מוצקין
מדובר במבנה האחרון מסוגו בישראל, ששימש כקופת התחנה ההיסטורית ותא איתות רכבתי, ועבר תהליך של העתקה ושימור כחלק משדרוג תחנת הנוסעים בקריית מוצקין
נוסעי הרכבת בין חיפה ונהריה החולפים בתחנת קריית מוצקין, מבחינים בימים אלו כי בסמוך לתחנה צץ לו צריף ירוק עם גג אדום, חדי העין אולי יבחינו שהצריף ששכן בקצה הרציף נעלם לפתע והופיע מחדש בקצה הנגדי.
מדובר בפרויקט שימור מורכב שביצעה רכבת ישראל והסתיים בימים אלו.
הצריף המדובר הינו מבנה התחנה ההיסטורי של קריית מוצקין. הצריף הוקם בתקופת המנדט בין השנים 1937-1939. קדמה לו התחנה שנקראה אז "סביניה" שהוקמה כדי לשרת את המתיישבים והעובדים בחוותם של אפרים וסבינה כץ. לאחר הקמת קריית מוצקין (1934) הוסב שם התחנה בהתאם. הצריף ומבנים נוספים שימשו את התחנה עד סוף תקופת המנדט.
צריף העץ הוא אולי השריד האחרון מסוגו שלא נהרס בישראל, ומהווה דוגמה לטיפוס תחנה זה.
המדובר בצריף עץ ששטחו כ- 30 מ"ר בשני מפלסים: תא לקופאי ותא איתות רכבתי, ובצמוד לו סככת המתנה של כ- 60 מ"ר.
בזמן מלחמת העולם השנייה הוקם מערך המחנות הבריטיים באזור קריית מוצקין וקריית שמואל. מחנות אלו תיפקדו כחלק מהמערך הלוגיסטי הענק של האימפריה הבריטית בארץ ישראל בכלל ובמפרץ חיפה בפרט. כך הפכה תחנת מוצקין לתחנת מסעף לשלוחות מסילה שהובילו ציוד ואספקה למחנות הצבא. בהתאם לכך נוצר צורך ב"תא איתות" אשר נבנה לבסוף כחלל מוגבה שרצפתו היא מעין במת עץ. בחלל שבינה לבין הרצפה היצוקה הותקנה מסגרת השילוב ששלטה על האיתות ועל מפלגי המסילות. במפלס התחתון ישב הקופאי ליד אשנב קופה מסורג.
הצריף המשיך למלא את ייעודו גם לאחר הקמת המדינה. במשך השנים נהרסו כל שאר המבנים שהיו בתחום התחנה. האחרון שבהם, מבנה מגורי מנהל התחנה, נהרס כשהוקמה התחנה החדשה באמצע שנות ה-90. הרציפים החדשים נבנו במפלס גבוה, ש"קבר" את החלק התחתון של הצריף והסככה.
לפני כשנתיים, כחלק ממהלך כולל לשדרוג תחנות רכבות וותיקות ברחבי הארץ, בשל העלייה המשמעותית במספרי הנוסעים, החלה רכבת ישראל לתכנן את שדרוג תחנת הרכבת בקריית מוצקין.
במסגרת עבודות שדרוג ובנייה מחדש של תחנת קריית מוצקין נדרשה רכבת ישראל לכלול את הצריף והסככה לשימור בתכנון החדש.
על המלאכה הופקדו אדריכליות השימור נילי בר און ועידית שלומי שעבדו בשיתוף משמר העץ גיל צ'ולסקי ואדריכלית נעה נאמן מזרחי, מנהלת מחוז חיפה וגליל מערבי במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
כשהגיעו אדריכלי השימור, לתעד את המבנה, הם גילו לשמחתם שלמרות שינויים שנעשו, מערכת האיתות נשארה במקומה, וכן חלק מחיפויי העץ, חלונות העץ, קופת הפלדה, הספסל ועוד נשמרו.
בשל צרכי התחנה החדשה ומגבלות שונות לא ניתן היה לשמר את הצריף במיקומו המקורי והוחלט להעתיק את הצריף לקצה הנגדי של הרציף, בחלקה הצפוני של התחנה החדשה ולשחזרו כ"תמונת ראי".
ה"ויתור" על העיקרון של שימור במקום המדויק ובמצב המקורי נעשה כדי שהסככה תוכל להוות חלק המשכי לרציפי התחנה, ותמשיך לשמש מקום מיוחד להמתנת הנוסעים. כך יהווה הצריף חלק אינטגרלי ומשמעותי בתחנה החדשה, והנוסעים בתחנה ואחרים יוכלו להכיר את סיפורה ההיסטורי של התחנה בקרית מוצקין.
ההחלטה לפרק ולהקים מחדש מבלי לוותר על שימוש במקסימום חומר ואלמנטים מקוריים, היוותה אתגר תכנוני לא פשוט: חלקי עץ שהיו במצב גרוע ומתפורר הוחלפו בחדשים. כמו כן נעשו התאמות קלות לתקנים עכשוויים. לפני הפירוק מוספר כל לוח ולוח וכל אלמנט ואלמנט, כדי שימצאו את מקומם המתאים בזמן ההרכבה. עבודת שיחזור כזו מהווה אתגר קשה גם לקבלן המבצע. נדרשת סבלנות, הרבה רצון טוב ומקצועיות.
שדרוג תחנות הרכבת בקריית מוצקים עדיין בשלב הביצוע, אבל הצריף ההיסטורי כבר מורכב במקומו. מחופה, מקורה, צבוע ובקרוב תעמודנה – חדש מול ישן – שני חלקי תחנת הרכבת בקרית מוצקין.
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="שימור מבנים בחיפה" tag="143" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]
