באנר קריית אתא קיץ 2024

רכבת הלילה לחיפה לא עוצרת בתחנה

(חי פה) - תושבים המתגוררים בשכונות בת גלים וקריית...

מספר טובעים בחוף מרידיאן בים הסוער – 16/7/24 – ראשוני

(חי פה) - בשעה זו (16/7/24, 20:00) מחולצים מספר...

פקקי ענק ושיאים של תסכול • תושבי השכונה בחיפה זועמים

(חי פה) - פקקי תנועה ענקיים, המתנה מורטת עצבים,...
באנר מוזאוני חיפה 140724
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 140724
באנר קריית אתא קיץ 2024
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

המלון בבת גלים נבנה במהירות הבזק על אף שהוא חוסם את קו החוף

זוהי כתבת המשך לכתבה שפרסמתי לפני כחודשיים בתקופת הבחירות...

שבר יגור – רגעים אחרונים של פריחה נדירה • צאו לטייל בפסח

שבר יגור, המכונה גם העתק כרמל, הינו פינת טבע...

משטחי ענק של צידפת הפרנה פרנה התגלו במפרץ חיפה

(חי פה בים) - רבים הדיבורים על הגירה לישראל...

הציור שנגע בחיים ובשכול

בכתבה קודמת הבאנו את סיפורה של מגי רום, אמנית...

רחוב נורדאו המדרחוב הראשון בעיר חיפה • יוסי לובלסקי

גלגולו של פסאז' שתמהיל הבילוי והפנאי הועתק למתחמי בטון...

'חג של הגשמת חלום' • אלצ'ין מספרת על 'הסיגד' של ילדותה באתיופיה ועל החג מאז שעלתה לחיפה

(חי פה עם הקהילה האתיופית) היום (23/11/2022) מציינת הקהילה האתיופית את חג הסיגד, הייחודי לבני הקהילה. לרגל החג שוחחנו עם אלצ'ין, בת העדה האתיופית שעלתה לישראל בילדותה וגדלה והתחנכה בחיפה.


מדי שנה מציינת הקהילה האתיופית את "חג הסיגד". חג הסיגד נחגג 50 יום לאחר יום הכיפורים, ומטרתו לאזכר את חידוש הברית בין האל לעמו. החג נחגג בעליה המונית להר באתיופיה, בתהלוכה גדולה. את התהלוכה הובילו ה"קייסים", מנהיגיה הרוחניים של העדה, כשבידיהם "אורית", ספר תורה. בראש ההר גזרו על עצמם המאמינים צום ונשאו תפילות לשוב לירושלים ולארץ ישראל. הבחירה לציין את החג דווקא בראש ההר נועדה להקנות לחג את הדמיון למעמד הר סיני, בו ניתנה התורה.

מאז עלייתם ארצה, נוהגת הקהילה לציין את חג הסיגד מדי שנה בעליה לירושלים, שם מתכנסים כולם ביום החג בטיילת ארמון הנציב, חלקם כשהם פונים לכותל. החל מ-2008, הוכר חג הסיגד כחג רשמי במדינת ישראל. בחיפה מצוין החג בבתי הספר ובמתנ"סים הקהילתיים.

חג הסיגד (צילום: Mark Neyman עבור לשכת העיתונות הממשלתית)
חג הסיגד (צילום: Mark Neyman עבור לשכת העיתונות הממשלתית)

לכבוד החג, שוחחנו עם אלצ'ין, בת העדה האתיופית, שעלתה לארץ מאתיופיה בגיל שמונה, גדלה ולמדה בחיפה, והיום לומדת בוונקובר, קנדה.

אלצ'ין, מה את זוכרת מהחג כילדה באתיופיה?
אלצי'ן: "בתקופה שלי כילדה באתיופיה היה פחות מקובל לציין את החג. החג נחשב לחג עתיק, שנחגג בכפרים, שבהם יכלו לעלות להר גבוה ולהתפלל. כשעברו בעקבות תחילת העליה לגונדר, לעיר בה נולדתי, החג היה פחות מקובל בתרבות העירונית. בנוסף להתרחקות הפיזית מההר, גם מגמת העליה לארץ גרמה לחג לדעוך. החג מבטא את השאיפה להגיע לארץ, וברגע שהיא נעשתה מוחשית וממשית, הצורך בחג כדי לבטא את זה ירד".

"בארץ, ממשיכים לציין את החג למרות שהוא לא צוין בעיר גונדר, בגלל שההגעה לארץ מסמלת את סופו של התהליך, שהתחיל בתפילה בהרים באתיופיה. החג היום נועד כדי להיזכר בחלום שמומש".

מה מקורו של חג הסיגד?
"הבסיס לחג לקוח מספר עזרא ונחמיה, שהבינו את הצורך בתיקון כללי, ציבורי. יום כיפור מסמל חשבון נפש אישי, אבל עזרא ונחמיה ראו את הצורך בתיקון חברתי-ציבורי. לכן, נקבע החג בכ"ט בחשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים. בספר עזרא ונחמיה מתואר כיצד הם עלו להר גבוה במקום בו הם התגוררו, עשו תיקון ציבורי והתפללו לשוב לירושלים. העדה אימצה את המנהג הזה".

איך את נוהגת לציין את החג מאז שעלית לארץ?
"כבר מהיסודי היה לי חשוב מאוד לקחת חלק בטקסים המציינים את היום הזה. חשוב לי שידעו שזה חג לא פחות חשוב מכל חג יהודי אחר שאנחנו מציינים. משנות התיכון, כבר הייתי עולה להשתתף בטקס של כל העדה בירושלים, כדי להשתתף בטקס המרגש של הקייסים, מנהיגיה הרוחניים של העדה, ולפגוש את הדור החדש שעולה לרגל וממשיך את המסורת".

"כפי שמקובל להגיד שכשיבנה בית המקדש, יום הכיפורים יהיה שמח כמו חג הפורים, כך נראה החג בקרב בני העדה. בבוקר צמים עד השעה שתיים עשרה, כמו ביום כיפור, ואז מתחילה חגיגה גדולה, כמו בפורים, עושים סעודה ויורדים לכותל".

את מרגישה שהחג מקבל מספיק מקום בקרב מי שאינו בן העדה?
"בשנת 2008 מדינת ישראל הכירה ביום הזה כחג רשמי, שהעדה האתיופית לא חייבת לעבוד בו. אבל עדיין לא כל היהודים יודעים מה פשר החג הזה. מי שגדל עם אתיופים בבית הספר ובקהילה בוודאות מכיר את החג, אבל מי שלא למד עם בני הקהילה במוסדות החינוך לא יכיר אותו".

מה דעתך על כך שבחלק ממוסדות החינוך מציינים את החג בעיקר לצורך פעילויות היכרות עם העדה האתיופית, ופחות להיכרות עם החג עצמו?
"זה אומר דרשני. זה מראה שיש ציבור שעדיין לא מכיר את העדה מספיק על מנת שבכלל יוכל ללמוד על מנהגיה".

לסיכום, מה תרצי לאחל לכבוד החג?
"אני רוצה לאחל שיהיה יום של זיכרון טוב, יום של תפילה לקדוש ברוך הוא בכוונה ברורה להגשים את חלומותינו. זה שהגענו לישראל זו הגשמת חלום. אני רוצה לאחל שנרבה אהבת חינם, נכבד את השני, ולא ננהג בגזענות. בסוף, הארץ הזו היא קיבוץ גלויות גדול".

צרו קשר עם חי פֹּה: בוואטסאפבמייל

כתבות קשורות לנושא זה

כל הכתבות בחי פֹה

מספר טובעים בחוף מרידיאן בים הסוער – 16/7/24 – ראשוני

(חי פה) - בשעה זו (16/7/24, 20:00) מחולצים מספר טובעים מהים הסוער בחוף מרידיאן בחיפה. האירוע עדיין בעיצומו. מד"א נמצאים בשטח בכוחות מוגברים. כוחות...

מצלמות העירייה אינם ממוקמות במקום ששיעור העבירות גבוה, עיריית חיפה דחתה כמחצית מהבקשות לחופש המידע • דו"ח מבקר המדינה

(חי פה) - מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי 16/7/24) את דו"ח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, החושף מספר ממצאים...

"חיי אדם במדינת ישראל שווים כקליפת השום" • הוקל עונשו של נדב לוי

(חי פה) - אכזבה רודפת אכזבה אלה התחושות שמלוות את בני משפחתה של שני ברדיצ'בסקי ז"ל שהתחשמלה למוות שבוע לאחר חתונתה בשל רשלנות בעל...

חצי ק"ג חשיש מוחבא בתוך קטנוע • תושב חיפה נעצר

(חי פה) - חצי ק"ג חשיש הוסלקו בקטנוע ונתפסו רגע לפני הפצה. מהמשטרה נמסר לחי פה: שוטרי מחוז חוף בתחנת חיפה, יחד עם יחידת הסיירות של...

מסר מאיים: מספר רימוני רסס הושלכו במהלך הלילה

(חי פה) - נעצר חשוד בהשלכת מספר רימוני רסס בדלית אל כרמל. שוטרי תחנת נשר במחוז חוף טיפלו הלילה (15/7/24) במגוון מוקדים בדלית אל כרמל,...