(חי פה) – עם 109 הפלגות שיוצאות מחיפה ו-116 הפלגות תיירים המגיעות לעיר, נמל חיפה יוצא מתקופת הקורונה היישר לשנת שיא של כל הזמנים.
בחודשים האחרונים היה קשה לפספס את ההזמנה לצאת להפלגה מנמל חיפה בהפסקות הפרסומות ברדיו ובעיתונות המודפסת. ככה זה כשלא פחות מ-10 חברות שונות (אחת ישראלית ו-9 בינלאומיות) החליטו להפוך את נמל חיפה לנמל הבית שלהן החל מהשנה, כלומר להתחיל ולסיים את ההפלגות שלהן בנמל של חיפה, שמהווה כעת שער יציאה מרכזי מישראל, ויעד מבוקש מאוד עבור חברות הקרוזים העולמיות.
'התחיל עצוב והמשיך בשמחה גדולה'
"מדובר בסיפור עצוב עם סוף משמח מאוד", אומר מנהל הקרוזים והתיירות בנמל חיפה זוהר רום. "לפני קצת יותר משנה, כשהעולם עוד היה עמוק בקורונה וישראל הייתה המדינה המחוסנת ביותר בעולם, הצלחנו לשכנע את חברת רויאל קריביאן להוציא מנמל חיפה את הפלגות המחוסנים הראשונות בעולם. הכל כבר היה מוכן, האוניה המפוארת שבנייתה בדיוק הסתיימה, כבר הגיעה להכנות בישראל, אלא שמבצע "שומר חומות" ופרוטוקולים קשוחים בתחום הקורונה הבריחו את האוניה לפלורידה.
'דבר כזה לא נראה שנים'
על פני השטח, זה באמת היה סיפור עצוב, כי היינו רגע לפני עשיית היסטוריה. אלא שבזמן הזה שבין ההכרזה על עונת ההפלגות ועד לביטול שלה נרשמה כמות מטורפת של הזמנות להפלגות באוניה שיוצאת מחיפה. קיבלתי בלילות אז טלפונים מבכירים ברויאל קריביאן שאמרו שהם לא ראו דבר כזה כבר הרבה שנים. זה גרם למקבלי ההחלטות בחברות הקרוזים השונות להבין את הפוטנציאל האדיר שקיים בישראל ובישראלים, שרק מחכים לקבל הזדמנות לצאת בקרוז מחיפה. ככה יצא שהעונה שבוטלה הייתה למעשה סוג של סיפור הצלחה ואת הפירות אנחנו קוטפים השנה, ונקטוף כך אני מקווה בשנים הבאות. האוניות שיוצאות מחיפה השנה כבר מלאות עד אפס מקום".
מ-0 ל-200 ברגע
ובאמת, תחום הקרוזים בנמל חיפה האיץ באביב האחרון ברגע אחד מ-0 ל-200 קמ"ש. אחרי שנתיים בלי קרוזים בשל הקורונה, כאמור לא פחות מ-10 חברות ישראליות ובינלאומיות יתחילו ויסיימו את הפלגות שלהן השנה בנמל חיפה, חלקן פעמים בודדות במהלך השנה, חלקן באות לעשרות רבות של הפלגות. חלקן מיועדות בעיקר לישראלים, וחלקן לתיירים שטסים לטיול בישראל ובסופו עולים להפלגה בחיפה.
הבולטות שבחברות שהכריזו על חיפה כנמל בית הן מנו ספנות שפתחה עונה באמצע מאי, MSC CRUISES שפתחה עונה לפני כל השאר, כבר באמצע אפריל, ורויאל קריביאן שהצטרפה באוגוסט ומציעה כ-20 הפלגות עד לסוף הסתיו. השלוש מציעות הפלגות שבין 3 ל-7 ימים במזרח הים התיכון כולל יעדים אטרקטיביים כמו קפריסין, רודוס, סנטוריני, מיקונוס, פיראוס (אתונה) וקושאדסי (בטורקיה). בעקבות ההצלחה עד כה הודיעה בשבועות האחרונים MSC CRUISES שהאוניה שלה תישאר בחיפה עד סוף דצמבר ותציע בחורף הפלגות עד לנמל גנואה ונמל צ'יוויטווקיה הסמוך לרומא באיטליה.
ויש עוד
לקראת סוף השנה גם חברת קוסטה קרוזס תתחיל להפעיל את האוניה הענקית שלה קוסטה ונציה מחיפה והיא תפליג מחיפה למצרים ועד לאיסטנבול. אל החברות האלה מתווספת נורוויג'יאן קרוזס שתבוא בסתיו עם האוניה המפוארת והגדולה NORWEGIAN EPIC, וכן סיבורן, ריג'נט, גראנד סירקל ליין, אושיאנייה, וסטאר ווינד. חמש האחרונות הן מותגי יוקרה, אוניות מפוארות המיועדים לתיירים (בעיקר מצפון אמריקה) הבאים לישראל בטיסה, מטיילים בישראל מספר ימים ואז עולים להפלגה בחיפה שיכולה לעלות עד כ-1000 דולר ללילה לאדם. לצד כל הפעילות הזו שכוללת 109 הפלגות שונות, זאת ישנן עוד 116 אוניות שיגיעו השנה לחיפה לעצירה בלבד של יום או יומיים עבור תיירים שעלו על האוניה ביעד אחר בים התיכון.
במקביל ל'שיטפון'
במקביל לכל ה"שיטפון" הזה, במסגרת עבודות תחזוקה שהתבצעו בטרמינל הנוסעים בנמל חיפה התגלו בחודש מרץ בעיות מבניות המחייבות המשך בדיקות ושיפוץ נרחב, כך שבינתיים הטרמינל שמוכר אולי לחלק מהמפליגים החוזרים לא יהיה פעיל השנה.
כדי להיות מוכנים ל"מתקפת הקרוזים" השקיע נמל חיפה כ-9 מיליון שקלים בהתארגנות בזק לבניית טרמינל חילופי שהוקם בתוך מחסן הנמצא בסמוך לטרמינל. על חלקו העיקרי של הפרויקט השאפתני שתוכנן והוקם בזמן שיא הופקדה חברת "טרגט מרקט" שהקימה מתחמים גדולים בנתב"ג בתקופת הקורונה. במהלך של שלושה שבועות הוקמו אוהלי הצ'ק אין, ביקורת הגבולות, המכס והדיוטי פרי, כולם גדולים ומרווחים יותר מהמתחמים בטרמינל שהושבת.
במתחמי הצ'ק אין הוקם מערך תקשורת הכולל סיבים אופטיים ייעודיים לכל אחת מהפונקציות, וכן 33 עמדות לקבלת הקהל. המתחם מציע גם שירותי ויי פיי לנוסעים ללא עלות. במתחם ביקורת הגבולות החדש הוקמו 20 עמדות מאוישות וכן 8 מכשירים עם זיהוי פנים עבור דרכונים ביומטרים.
כלקח מההכנות לעונה (שבוטלה עקב הקורונה ומבצע 'שומר החומות') של רויאל קריביאן בשנה שעברה, אימצו בנמל חיפה את הנוהל להפקדת המזוודות כחלק ראשון בהליך עוד לפני הכניסה לנמל, ורוב החברות הבינלאומיות אימצו את התהליך הזה שמאפשר לנוסע לעבור את הדרך בנמל ללא המזוודה. להבדיל מהמראות בשדה התעופה, המעבר בנמל חיפה מרגע הכניסה ועד לעלייה לאוניה (כולל הדיוטי פרי) אורך פחות משעה, ואחרי ההפלגה אורך כ-30 דקות.
ממשיכים לגדול
זוהר רום: "למעשה כיום התשתית בנמל מהווה חסם להמשך הגידול, ואנחנו כבר פועלים כדי להגדיל את היכולת שלנו על מנת להיות אחד משלושת הנמלים הגדולים לקרוזים במזרח הים התיכון. אפשר בהחלט לראות את המגמה. אם עמדנו על כ-28 אלף תיירים בשנת 2018 בנמל חיפה, אנחנו כבר רואים הזמנות של כרבע מיליון תיירים בשנת 2023. מדובר בזינוק מאוד משמעותי ואנחנו מכוונים להגיע בתוך מספר שנים למיליון תיירים שעוברים בנמל חיפה מידי שנה, זאת בנוסף לנוסעים ישראלים וזרים שיתחילו ויסיימו את ההפלגות בחיפה. זה דורש טרמינל קרוזים מודרני ומרווח, וללא ספק גם דורש סיוע של גורמים נוספים, כמו משרד הפנים בכל הנוגע לביקורת הגבולות, משרד התיירות וגם עיריית חיפה.
לא במקרה
השקעה בתיירים תמיד מוכיחה את עצמה ומחזירה את עצמה דיי מהר. האוניות שהצלחנו להביא השנה לא נחתו עלינו במקרה. דירקטוריון והנהלת נמל חיפה שמו את הקרוזים כמנוע צמיחה לשנים הבאות והושקעו הרבה משאבים כדי להתחיל ולממש את הפוטנציאל. פגשנו את כל מקבלי ההחלטות בעולם שקובעים לאן מפליגות האוניות, ואנחנו ממשיכים במסע השכנועים כדי שכולם יבינו איזה פוטנציאל ענק טמון בישראל ובחיפה. אין ספק שהאוניות שמלאות השנה כמעט עד אפס מקום בישראלים ובתיירים מדברות בעד עצמן ומחזקות מאוד את האמונה בחיפה".
מנדי זלצמן מנכ״ל חברת נמל חיפה:
"אוניות הנוסעים והתיירים הן ברכה לכלכלה הישראלית בכלל ולעיר חיפה בפרט. ספורים הערים והטרמינלים הימיים בעולם שזוכים לכמות כזו של אוניות תיירים, ואנו גאים להביא לחיפה את החברות הטובות ביותר בעולם. המחזה היפה הזה, הניבט מכל פינה בעיר ילווה אותנו פעמים רבות בחודשים הקרובים ואף יורחב בשנה הבאה. אם היינו רגילים למונח שנקרא עונת הקרוזים בנמל חיפה, הרי שההזמנות לשנים הקרובות מלמדות אותנו שנמל חיפה הופך לאחד היחידים בעולם שגם משמר את הפעילות לאורך כל חודשי השנה, כך שצפויים לנו גם חורפים מחממי לב. במקביל אנחנו ממשיכים בתוכניות לפיתוח חזית הים העירונית שתהווה חוויה משלימה נהדרת לפעילות הקרוזים״.
"קרוז טוק" – הראשון והיחיד בישראל
בעיתוי לא מקרי, במקביל להסרת מגבלות הקורונה ופתיחת עונת ההפלגות מנמל חיפה, השיק נמל חיפה את "קרוז טוק" הפודקאסט הראשון והיחיד בישראל שכולו קרוזים. עד כה פורסמו כ-40 פרקים במסגרת הפודקסטים – על הקרוזים מחיפה, על תעשיית הקרוזים בעולם, על האוניות השונות והמסלולים השונים. מומחים מהארץ ומהעולם משתתפים בפרקים השונים, כולל מקבלי החלטות מרחבי העולם, מנהלי נמלים המתמחים בקרוזים, מורי דרך המתמחים ביעדים השונים, ואפילו את המטאורולוג הראשי של רויאל קריביאן. לחובבי הקרוזים מדובר בגן עדן של מידע. הפודקאסט זמין בפלטפורמות הפודקאסטים השונות (ספוטיפיי, גוגל, אפל).
'מתאים לכל אחד'
זוהר רום מנהל הקרוזים בנמל חיפה ומי שעורך ומגיש את "קרוז טוק":
"הפודקאסט מיועד לכל מי שחושב להפליג בקרוז, או כבר הפליג וחושב על היעד הבא, וזה אומר שהוא מתאים לכולם, למי שהתמכר לאוניות ומי שבדרך להתמכר. אנחנו מעלים את הפודקאסט בתקופה שבה תעשיית הקרוזים בעולם חוזרת להיות ענף התיירות הצומח מכולם. לדעתי ב-50 הפרקים הראשונים אנחנו מדברים על 90 אחוז מהחברות, על יעדים ב-5 יבשות, ונותנים מאות טיפים ומידע שאי אפשר למצוא בעברית בשום מקום אחר. הפודקאסט עורר גם מחוץ לישראל תגובות אוהדות, כי אין כמעט פודקאסטים על תעשיית הקרוזים גם בעולם, ולכן הקלטנו ונמשיך להקליט גם פרקים מיוחדים באנגלית".
מהם. הלוואי שיצליחו כך. כל הכבוד לידידי מנכ"ל נמל חיפה ,מנדי זלצמן על תנופתח פיתוח הנמל.יישר כוח מנדי.
לצאת מהארץ לקרוס זה רעיון מעולה, אך צריך להכין תשתית ודרך נורמלית כדי להגיע עד הספינה, אכן היה סיוט להגיע לספינה, עם תורשלא נגמר, דחיפות, טחון אימים, הוליכה בלתי נגמרת, מזל שהיו שאטלים לקראת עלייה לספינה, דחוף ביותר לסלול דרך וגישה מסודרת כמו כל נמל בעולם שתוך כמה דקות אתה עולה ולא נשרף בחום אימים
מצטער מאוד היה סיוט של החיים בצק אין וגם בצק אאוט.
אנחנו קבוצה גדולה ששטים הרבה עם רויאל קרביאן בעולם שטנו עם רפסודי ב25/8 7 לילות מנמל חיפה עלינו לאוניה עם פציעות ברגלים בגלל הדחיפות של הנוסעים עם המזיוודות של כל הנוסעים היה חם מאוד ולא היה מים לשתיה היה רק בסוף הצ’ק אין אחרי שהינו על סף עילפון ולקח לנו כשעתיים עד מסירת הכבודה כי היה תור שלא נגמר וחלק מהנוסעים התנהגו בצורה של גועל עם דחיפות וקללות.אני המלצתי לחברים בקבוצה לא לעלות לאוניה ולחזור הביתה חלק רצו וחלק התנגדו ולבסוף עלינו ואנחנו מתחרטים על שעלינו לאוניה היה ממש סיוט וגם בחזור היינו צרכים ללכת דרך ארוכה עד לקבלת הכבודה ועוד יותר סיוט היה להגיע ליציאה עם הכבודה שלחלק מהקבוצה נשברו הגלגלים ונאלצנו להרים ולסחוב את המזוודות הכבדות אנחנו בכל אופן לא נחזור לעולם לנמל חיפה ואני ממש לא ממליץ לנוסעים להגיע לנמל חיפה ושוב היה לנו סיוט של החיים
בטח זיהמו וטינפו והסריחו תים עם כל הזבל השקיות השמן והלכלוך בכול החופים בקריות אבל מה העיקר הפלגות פשוט זה מגעיל
כל עוד לא יבנה טרמניל נורמלי.
זה יקשה על העליה לאוניה.
הכניסה והיציאה מהאוניה יוצר חוויה לא נעימה.
ומה התרומה הכלכלית לעיר חיפה ?
תיירות הקרוזים היא גרועה למדי, לא אקולוגית ומזהמת את מימי מפרץ חיפה כמו גם מבזבזת הכי הרבה אנרגיה מכל סוג תיירות אחר.
אבל זו לא הבעיה איתה. נניח שקיר ענק של אוניות לבנות ענקיות זה יפה מול העיר התחתית (זה לא) – אותם תיירים שכן בוחרים לטייל כאן – מוסעים בעשרות אוטובוסי תיירים אל ירושלים או נצרת וחזרה. חיפה לא נהנית מהתיירות הזו. זה לא שאלפי תיירים גודשים את רחובות העיר למשך יממה. הם נעלמים מהנמל ישירות לערים אחרות. אז נחמד שדובר נמל חיפה המופרט מתפאר בכמה אוניות קרוז אבל זה לא מה שישים את חיפה על מפת התיירות. דרושה המון השקעה. התיירים במקרה הכי טוב עוצרים באוטובוסים לשעה בגנים הבהאים ובמושבה ומה שאנחנו "מרויחים" זה פקקי תנועה.
השאלה מתי יתאפשר שוב להפליג ביחד עם רכב
ברור שחא לטאקייה הנאלח ואו טארטוס הגפוק שבסוריה…
לכל ידמעאלינו שמגובים עם זהבוש הכסילה הצבועה.. אנחנו םה על אםכם וחמתכם. גם החנפנות וליקוקי זהבה הנמרצים לא יעזרו!
בתיירות עובדים במשכורות נמוכות, ככל שהתיירות בחיפה תגדל יתרבו כאן העובדים הזרים ותגדל האוכלוסיה החלשה.
האם זה טוב לחיפה?
אני חושב שזאת תהייה בעיה קשה.
מהמם..הלוואי..שימשיך כך.. שיהיה בהצלחה גדולה לכולם.. זה טוב לחיפה וטוב למדינת ישראל…ורק,שיהיה שלום עלינו וכולם יהנו