בישובים רבים בישראל מעודדת הרשות המקומית הפרדת חומרים אורגניים במקור ויצירת קומפוסט.
הרשות מבינה כי כמחצית מנפח הזבל הביתי הוא חומר הניתן למחזור.
התועלת היא כפולה ומשולשת:
1. צמצום דרמאטי בנפח ומשקל הזבל המפונה מהבתים על ידי מערכת הפינוי העירונית. כאן יש חיסכון של הרבה כסף.
2. הפיכת החומר לקומפוסט המדשן את הגינות והעציצים של הבית המשותף או הבית הפרטי.
3. חיסכון באנרגיה שנדרשת לשינוע הפסולת לאתרי ההטמנה הפזורים ברחבי הארץ.
בתום שנתיים של ייצור קומפוסט ביתי בחצר הבית המשותף, אני יכול לסכם ולומר כי מדובר בתהליך קל ופשוט.
אנו מרגישים כי אנו תורמים לצמצום נפחי הזבל אותם מפנה העירייה מביתנו והעציצים שלנו ממש מלבלבים.
השאלה שנשאלת היא אם וכיצד יכולה עיריית חיפה לעודד את התושבים לנהוג בצורה דומה.
כך זה עובד:
איסוף החומרים לתוך כלי פלסטיק קטן המונח לייד הכיור בבית
יצירת בור בקרקע במידות של כ-80 על 80 ס"מ ובעומק של כ-50 ס"מ, ומילויו בחומר האורגני
כיסוי הבור על מנת למנוע ריחות, גישת בעלי חיים ומעידה של אנשים לתוכו
בצילום הזה אתם רואים קומפוסטר "תיקני" בחצר בית בעתלית. רשויות רבות בישראל כבר מחלקות קומפוסטרים כאלה לתושבים.
לתושבי בת גלים !
בגינה הקהילתית שנמצאת ברחוב הקלעים, אנו זקוקים לקומפוסט !
יש לנו קומפוסטרים לתפארת שבנינו, אז אנא, מי שיכול, הבו לנו זבל !
מצורפת תמונה שממחישה מעטמה שקומפוסט יכול לעשות, אני זוכר שזרעתי קישואים ליד הקומפוסט… תראו מה יצא ?
זה חייב להיות קישוא, אבל זה לא ממש
[attachment=0:1gptt37u]28072010027 – Copy.jpg[/attachment:1gptt37u]
מצטרף לקריאותו של גירנומו לאיסוף אריזות פלסטיק ולא רק בקבוקים.
לאסוף את כל סוגי אריזות הפלסטיק והניילון (כל הפוליסטרינים והפוליפרופילאן לסוגיהם השונים)
זה יכול להעשות בקלות ובפשטות כבר בבית. (לשים בשקית נפרדת)
הבעיה שצריך מיכלים מיוחדים (לכל סוגי אשפת הניילון והבקבוקים).
מיכלים שיזוהו בסימון מיוחד ויאספו לתחנת גריסה ומחסור פלסטיק וניילון.
עיריית חיפה : תתחילו להתמודד עם הרעיון. זה אפשרי ובזמן קצר יחסית!.
זה יוריד את כמויות האשפה למטמנות הזבל היקרות והמזהמות. ויש גם חיסכון כספי !!! אז תחשבו על זה.
יש בכרמל הצרפתי ובודאי בעוד שכונות בחיפה רחובות ואזורים שלמים אפילו ללא כלוב לבקבוקי פלסטיק,
אז קומפוסט והפרדת אשפה? אפילו את הדבר המינימלי של מיכלים לאיסוף פלסטיק לא מצליחים לארגן.
אחרי כל שבת במוצאי שבת הפחים גדושים בזבל, כנסו לסופרים כמעט אין מוצר מזון שלא מגיע בפלסטיק –
מיכלי חומוס, יוגורט, בקבוקי שתייה, מוצרי בשר להקפאה, דברי מאפה – אריזות הפלסטיק נכנסו לכל תחום
וגם אין על זה תחקירים בערוץ 2 למשל, כי אדון ורטהיים שהוא הבעלים של החברה המרכזית למשקאות
עד לאחרונה גם היה הבעלים של מפעלי בקבוקים ואריזות פלסטיק, והשותף שלו בניהול ערוץ 2 זה משפחת
עופר, שמספקת במפעלים הפטרוכימיים את חומרי הגלם המזהמים למפעלים של מוזי ורטהיים. הבנתם?
אז נראה לכם שמישהו בערוץ 2 יעז לקרוא תיגר על מסורת הפלסטיק אצלנו?! אין סיכוי בכלל.
נושא הפרדת האשפה הביתית הוא חלק מתהליךל כולל של מחזור
של טיפול והתייחסות לסביבה.
יש לא מעט ערים שהקדימו את חיפה בטיפול בנושא זה. (כגון רעננה).
לחיפה היה עד לשנים האחרונות תדמית (אם כי לא בפועל) של עיר שתושביה שומרים על הניקיון.
אפשר להחזיר עטרה ליושנה. אפשר להיור עיר "ירוקה" על כל הרווחים מכך. המחזור הוא חלק מהתפיסה הירוקה.
תהליך ההפרדה מתחיל בבית. ומתמשך בקיום פחי אשפה יעודיים ומסתיים בתהליך מחזור מתאים.
כגון:
בקבוקי פלסטיק – יש היום בשכונות מקומות יעודיים אבל הם מותקנים בנפרד ממקום האשפה וזה לא מעודד את האנשים.
בקבוקי זכוכית – יש היום חוק שמאפשר לקבל זיכוי כספי בעד החזרת הבקבוקים.
ההחזק הכספי לכל בקבוק הוא קטן. אבל אם נרכז את כל הבקבוקים וניתרום את ערכם כהחזר לקהילה הערך גדול מאוד.
נייר ומוצריו- פעם הי פחים של "הועד למען החיל" שהיו שמים שם עיתונים. אפשר לשנות ולהרחיב וליצור פחים מיוחדים לכך.
זבל/אשפה אורגנית: למח מיוחד. ובהמשך ניתן להפוך זאת לקומפוסט ביתי או עירוני במרוכז לכל גני העיר.
אבל הכל מתחיל במודעות. ברצון התושבים וביצירת מערכת ארגונית ומעטפת פרסומית ושיווקית מתאימה.
הפרדת הפסולת הביתית עשויה לחסוך כסף רב. על עיריית חיפה והעומד בראשה להרים את הכפפה ולטפל בנושא בצורה מרוכזת.
לקחת שכונה לדוגמא ולהפעיל שם כניסוי את הגישה. התושבים ישתפו פעולה אם הנושא יעשה בשיתוף עימם
ושהם יראו גם את הרווח חוזר לשכונה.