"תנסו פעם לדבר עם הומלסים", הוא אמר בחיוך אך ברצינות, "בהתחלה זה נראה מוזר, אבל בהמשך מתרגלים".
"אלה אנשים שלא רגילים לכך שמדברים איתם… אם תעברו על פניהם, אמרו: 'היי, מה שלומך? טוב לראות אותך".
זה היה שיעור התורה הכי מעשיר ומיוחד ששמעתי אי פעם. זה היה לפני מספר חודשים, בבית הכנסת ברחוב מסדה 12, מפי הרב שמואל ישמח. מהמעט שהכרתי את שמוליק, הבחנתי במהרה באישיות החזקה שלו.
הייתה זו תקופה ארוכה שלא עבדתי והסתובבתי בהדר והייתי מדברת איתם… מראה ההומלסים בהדר הוסיף לחרדות הקיומיות שלי, במיוחד בתקופה זו של אבטלה בה הרגשתי שקופה ודחויה ובלי שום יד תומכת ומכוונת.
עם הזמן מצאתי עבודה והתרחקתי מהם, ושלא לדבר על תקופת הקורונה שהרתיעה אותי מכך עוד יותר.
הנה יום אחד, בדרך חזרה מהעבודה, פגשתי את אחת ההומלסיות הוותיקות בהדר. כמעט שברחתי, אבל מילותיו של שמוליק הדהדו באוזניי… אז אמרתי לה שלום. לאט לאט השיחה בינינו התפתחה והחלטתי לנצל את ההזדמנות ולבדוק – האם כצעקתה? האם נכון מה שאומרים, שההומלסים נמצאים שם מתוך בחירה?! שיש בתי מחסה שמוכנים לקלוט אותם, אבל ההומלסים רוצים להישאר ברחוב?
העליתי טענה זו בפניה והיא אמרה שאותו בית מחסה ברחוב הרצלייה שמדברים עליו, מיועד רק לגברים, ושהציעו לה לגור במעון לנשים מוכות אך היא חששה שלא תשתלב בו והיא מכירה איש אחד נחמד שמרשה לה לבוא להתקלח מדי פעם בביתו. היא המשיכה וסיפרה שהיא הולכת לבית הכנסת בערב ואוכלת שם ארוחה, וכן, היא מחפשת לה משהו לחורף, אבל לשכת הרווחה לא ממש מספקת פתרונות ואולי לא הכי אמפאתית מולה, כך חשתי שעולה מתוך דבריה.
לפני שנה בעלה מת לאחר שאכל מזון מזוהם ומאז היא לבד ברחובות, עם עגלה מלאה בדברים שהיא עומסת.
כבוגרת החוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה, אציג מספר טיעונים מדוע אני סבורה שכדאי להשקיע בשיקום הומלסים, ובמיוחד באזור הדר הכרמל:
שוויון הזדמנויות − ברגע שאנשים נזקקים יקבלו משאבים מינימאליים על מנת להתפתח, החברה תהיה עשירה יותר כי הפרטים יממשו את הפוטנציאל שלהם. מה הסיכוי של אישה לא מקולחת בבגדים שאספה מפח האשפה, להתקבל לעבודה כלשהי?
תקציבים − ב-17 השנים האחרונות הושקעו תקציבי עתק בגוף שנקרא 'קהילת הדר'. רובם המכריע הוזרמו לטובת גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה וזאת בזמן שיש בשכונה אוכלוסיות חלשות ונזקקות יותר אשר משלמות מיסים. הגיע הזמן שגם הן תקבלנה.
עתיד הנוער והצעירים בשכונה − אני כאישה חרוצה ופרודוקטיבית, לא אחת נפלתי ברוחי בראותי את האנשים האלה שחיים כחיות רחוב, במיוחד בתקופות בהן לא עבדתי והייאוש גבר עליי. אנרגיות טובות יוכלו לעשות טוב לשכונה. לעומת זאת, הומלסים שנראים מסתובבים בתת תנאים יורידו את המורל של הצעירים בשכונה, וחבל.
צדק חברתי ואנושיות − לא לכולם זה מובן מאליו, וכולי תקווה שדבריי יגיעו למי שזה כן חשוב לו.
לסיכום: כל אחד מאתנו יכול לרדת מנכסיו בגלל סיבה כזו או אחרת. בואו נפתח את הלב ונהיה יותר אמפאתיים לזולתנו ופחות שיפוטיים. האמינו לי, זה ישתלם.
- גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה – תהליך של הפיכת שכונות ישנות ונחשלות במרכזי הערים, לשכונות של בני המעמד הבינוני והגבוה.
| המאמר הובא ע"י אגודת הסופרים העבריים – סניף חיפה
יש ברח קבוץ גלויות בתי אבן במצב טוב נטושים אפשר לשפץ אותם ולשכן בהם הומלסים. ועם עזרה מרשויות הרווחה גם לספק מעט ריהוט וכלי בית. יש בעמותות הרבה אפשרויות לעזור אבל רק למי שרוצה ומוכן לצאת ממעגל ההומלסיות. לא נראה לי שמישהו נהנה לישון בקור ברחוב ולאכול מפחי הזבל. זו חובה שלנו כחברה לעזור להם
בשנת 2014 טיפלתי בהומלס והתרשמתי שעיריית חיפה הציעה אז חבילת סיוע מרשימה. הוא קיבל מקום בדירת שותפים, אספקת מצרכי מזון בסיסית וחיונית, סיוע כספי של 1500 ש״ח לחודש, הכוונה וסיוע בטיפול רגשי ושיקום מקצועי. לצערי אותו הומלס לא השכיל לנצל את חבילת הסיוע שקיבל ובחר בחיים בשולי החברה.
האם חבילת הסיוע הזו קיימת גם כיום?
לא כרגע ולא בעתיד ולא משנה מי ינהל את העיר לא ניתן לשקם את הדר שכונה שהפכה למזבלה עירונית שכול פינה בה מטונפת ומלוכלך בגרפיטי מודעות פירסום על כול קיר עמוד ותחנת אוטובוס ולאחרונה גם על העצים . שכמעט כול מאה מטר מונחות ערמות אוכל/זבל של חתולים והכול בגלל חוסר חינוך של החרדים והרוסים וההומלסים 89% מהם רוסים שיכורים ואלימים מאוד ואני חוויתי האלימות של אחד מהם על גופי ברמת התשבי לאחר שהפרעתי לו לאכול זבל מהפח ומי שכותב את זה שיעשה סיבוב ברחוב מיכאל ויסתכל על הזבל ועל העצים שהפכו ללוחות מודעות ועל כול קופות לאיסוף כסף שנקשרות לכול מעקה ועמוד
ברטה יקרה
זו הכתבה הראשונה שאני רואה התייחסות לדיירי הרחוב. ואני איתך לגמרי באשר לפתרונות שאת מציעה.
אם בן אנוש במצוקה ואנו רק חולפים על פניו וממשיכים..
אנו מאבדים מעצמנו את היותנו אנושיים.
ומתפקידה של עיריית חיפה לגייס משאבים
ולתת מענה מיידי לדיירי הרחוב. ויפה שעה קודם.
לא הבנתי, אתה כועס עליה כי אכפת לה מאנשים חסרי קורת גג?!? אלוהים יעזור לך
למה שלא תכניס לביתך כמה מהם ותשקמי את המכורים לסמים, אלכוהול, עבריינים וחולי נפש? קדימה, אני מפרגן לך. תתחילי ואם תצליחי אני אהיה הבא אחרייך.
ברטה תודה לך על הכתבה .אכן חייבים למצוא להם פתרון הולם. חג חנוכה שמח ושבוע טוב