נכים מחיפה עתרו לבג"ץ: "יש לאפשר לנו ייצוג משפטי"

"המאבק הזה של אירגוני הנכים הוא למען אלו שאומרים לעצמם "לי זה לא יקרה".
ביום שלישי 15/12/2015 ציינה הכנסת את יום לאנשים עם מוגבלות במספר אירועים חגיגיים שנערכו במשכן. לא הרחק משם, בבית המשפט העליון התאספו נכים מכל רחבי הארץ כדי להגיש עתירה לבג"ץ נגד חוק הביטוח הלאומי המגביל את הייצוג המשפטי של הנכים בישראל. מי שמובילה את המהלך המשפטי הזה היא עמותת "אחוה" החיפאית הותיקה. חברי עמותת אחוה אף הפגינו מול משכן הכנסת דווקא ביום שבו הכנסת מציינת את היום לאנשים עם מוגבלות.

שוויון בפני החוק ונגישות לצדק. שני הסעיפים באו להבטיח את האי־אפליה והשוויון של אדם נכה ובעל מוגבלות מול החוק. המוסד לביטוח לאומי, באמצעות חברי הכנסת של ועדת הרווחה – בראשם ח"כ מיקי רוזנטל ובתמיכתו של שר הרווחה חיים כץ – אפשרו למוסד לביטוח לאומי חסינות משפטית מתביעות של נכים, כשהם "רכבו" על הצעת חוק להגבלת שכר הטרחה של החברות למיצוי זכויות כמו לבנת פורן. החוק נכנס לתוקפו לפני כשבועיים.

"במבחן התוצאה אפשר לראות שהכנסת הפכה להיות חותמת גומי של הרשות המבצעת, כולל חברי כנסת מהאופוזיציה ובחוק הזה יש רק מנצח אחד והוא המוסד לביטוח לאומי. אז אם יש רק מנצח אחד, זה אומר שהנכים בצד של המפסידים. תדמיינו שיש חוק שאוסר על נכי צה"ל לתבוע את משרד הביטחון. זה בדיוק מה שעושים לנכים מול ביטוח לאומי. החשש שלנו הוא שיש כאן מדרון חלקלק של אפליה משפטית דרך חסמים כלכליים נגד נכים. המאבק הזה של אירגוני הנכים הוא למען אלו שאומרים לעצמם "לי זה לא יקרה. 99% מהנכים החברים בארגוני הנכים סיימו את המאבקים האישיים שלהם עם ביטוח לאומי כך שהמאבק היום הוא לטובת "הנכים שבדרך" כך אומר אבי עובדיה מנכ"ל עמותת "אחוה".

עו"ד גיל גולדרייך המייצג בעתירה: "ביטוח לאומי והכנסת הציבו בעצם חסם כלכלי שמגביל את שכר הטרחה של עורכי הדין שהופך את הייצוג בתביעות מסוג זה ללא כדאי בעבורם. התרגיל הזה עבד כבר בעבר, כשהגבילו את שכר טרחת עורכי הדין בתביעות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, ל–8% בלבד. במצב הקיים כיום, כמעט אף עורך דין אינו מסכים לייצג בתביעות כאלה, ולכן מספר התביעות בבתי המשפט הוא זעום ביותר. החברות למיצוי זכויות תמצאנה דרכים יצירתיות כדי שהרווחיות שלהן לא תיפגע, עורכי הדין ימצאו לעצמם תחומים רווחיים אחרים, כי יש כמה תחומים בתביעות ביטוח לאומי שהם יפסיקו לחלוטין לעסוק בהם, והמוסד לביטוח לאומי קיבל חסינות מתביעות שתעזור לו לשמור על הקופה שלו".

לשם המחשת התמריץ שסעיף זה יוצר ניקח כדוגמה תיק נכות כללית שעלות הטיפול בו, כאמור, הנה 10,639 ₪ (ראו בחוות הדעת של רו"ח מלול בעמ' 13 סעיף 10). במצב שבו מטפל נדרש לטפל בתביעה לדיון מחדש – שכאמור, הנה באותו היקף עבודה שיש לתיק חדש ובעלות של 10,639 ₪ – החוק מגביל את שכר טרחתו לסך של 3,200 ₪ בלבד. ברי כי במצב זה נוצר למטפל הפסד בסך של 7,439 ₪. גם כאן, בהנחה שהמטפלים הנם רציונאליים, כמובנו של מונח זה במדעי הכלכלה, מדוע שמטפל יקח את התיק לטיפולו כאשר גם במקרה בו התביעה מצליחה, אפריורית מובטח לו הפסד בסך של 7,439 ₪? ויוער כי הדברים נכונים גם בתיקים של נכות מעבודה שם העלות הנה 8,170 ₪ ולפיכך ההפסד עומד על סך של 4,970 ₪. כלומר, מעריכת חשבון פשוט עולה כי הייצוג במקרים אלו אינו כלכלי וכתוצאה מכך הנכה שניצב בפני תביעה לדיון מחדש ביוזמת המוסד לביטוח לאומי יוותר לבדו.

עו"ד אמיר קורטאם המתמחה במיצוי זכויות ובעצמו עיוור מלידה : "מי שנפגעים הם הנכים שעכשיו כמעט אף עורך דין לא רוצה לייצג אותם בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, שמצדו ימשיך לרשום ניצחונות משפטיים על חשבון האזרחים החלשים ביותר. כולם נזעקים על החסינות הרגולטורית שהמדינה מעניקה לחברות הגז אבל את אף אחד לא מעניין שהמוסד לביטוח לאומי סידר לעצמו חסינות משפטית נגד תביעות של האנשים החלשים בחברה. זאת הסיבה שאנו עותרים לבג"ץ כדי שילמד את השלטון בישראל שיעור נוסף במגבלות הכוח".

[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="נכים בחיפה" tag="77" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]