אורחת מיפן:המדוזה החדשה שמעידה על השינויים שעובר הים התיכון
*תגלית חדשה של בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה – מדוזה שקופה וזרחנית, שנפוצה ביפן, היגרה לחופי ישראל, ככל הנראה באמצעות מי נטל של אוניות סוחר.
ד"ר גור מזרחי: "החשש הוא ששינויים בסביבה הימית יאפשרו למדוזות המסוכנות לאדם להגר לאזור זה ואז הפגיעה תהיה דרמטית"*
המדוזה שזוהרת בצבע ירוק זרחני: מדוזה חדשה שהגיעה אלינו מיפן ונצפתה בפעם הראשונה בים התיכון במסגרת סקר שגרתי שערך ד"ר גור מזרחי, חוקר בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, במעבדה של ד"ר דן צ'רנוב: ה-Aequorea macrodactyla (Cnidaria Hydrozoa), שנחשבת נפוצה דווקא בים יפן. הבשורות הטובות: היא לא מסוכנת לאדם. הבשורות הרעות: הגעתה מבשרת שאורחים הרבה יותר מסוכנים יכולים להגיע גם כן. "זוהי מדוזה ייחודית במיוחד, מכיוון שהיא מכילה חלבון בצבע ירוק זרחני, אשר למרות תיאוריות רבות, נוכחותו ותפקידו עדיין לא ברורים למדע. למרות גופה הקטן – כמה סנטימטרים בודדים – היא נחשבת לזללנית של פלנקטון וסרטנים קטנים, אך אפשר להישאר רגועים – היא אינה מסוכנת לבני האדם", אמר ד"ר מזרחי.
המדוזה נצפתה בשני אתרים לחופי ישראל – מפרץ חיפה ובית וינאי, בעומק רדוד יחסית – 10 מטרים בלבד. לדבריו של ד"ר מזרחי, המדוזה יודעת לנצל את עמודת המים מהים הרדוד עד הים העמוק ונמצאה בעומקים משמעותיים עד כ-1500 מטרים. בנוסף, גופה בן כמה הסנטימטרים של המדוזה מורכב מ-98% מים ולכן כשהיא מופיעה כפרטים בודדים, כמעט ולא ניתן להבחין בה. אולם למרות הצבע הזרחני שלה, יש לה מאפיין מרתק הרבה יותר, "המדוזה הזו שייכת למחלקה של מינים שמסוגלים להישאר צעירים לנצח. ישנם במחלקה זו מדוזות המסוגלות לחדש את נעוריהן, כך שלאחר שהן מגיעות לבגרות ומעמידות צאצאים, הן מסוגלות לחזור למצב עוברי", הסביר.השאלה המתבקשת ביותר היא כיצד הגיעה המדוזה לחופי ישראל. אופציה אחת היא שהמדוזה נישאה במי נטל של אוניות סוחר. אפשרות שנייה היא שהמדוזה הזו חיה שנים ארוכות במעמקי הים התיכון, אולם כעת מסיבות כלשהן, היא עלתה גם למים הרדודים יותר. לאחר בדיקה שנקראת "גנטיקה של אוכלוסיות", שנעזרת ב"סמנים" גנטיים ש"מזקקים" את דפוס ההגירה ומאפשרים לחוקרים לבודד את המין המהגר ממינים מקומיים, ההסברה הגיוני ביותר מבחינת ד"ר מזרחי היא שמדובר במדוזה שנישאה במי נטל, "מעבר לתוצאות הניתוח גנטי ומורפולוגי העובדה היא שלא נמצאה אף מדוזה כזו בטווח העצום שבין יפן וישראל. במילים אחרות, המדוזה הגיעה לכאן תודות להתערבות חיצונית של בני האדם, ולא באופן טבעי", הסביר.
אולם, לא משנה מה הסיבה להופעתה של המדוזה, הישרדותה ואפילו שגשוגה היא אחת ההוכחות הטובות ביותר לכך שהים התיכון עובר שינויים דרמטיים – שעלולים להיות מסוכנים. "השינויים נובעים לרוב מהתערבותו של האדם בטבע – דיג יתר יכול להוביל להידלדלות אויביה הטבעיים של המדוזה ועובדת הימצאותה כאן יכולה להעיד על שינויים ברמה גלובאלית יותר, כמו התחממות מי הים. החשש הוא ששינויים בסביבה הימית יאפשרו למדוזות המסוכנות לאדם להגר לאיזור זה ואז הפגיעה תהיה דרמטית".
כבר כעת עולה מהמחקר של ד"ר מזרחי כי הימצאותה של המדוזה באגן המזרחי של הים התיכון יכולה להשפיע על הסביבה, מכיוון שהיא מצטרפת לדגה המקומית בתחרות על אותו המזון. במקרה הזה מדובר בפלנקטון וסרטנים קטנים, "אולם כנראה לא בצורה משמעותית", מדגיש החוקר. המאמר יפורסם בחודש יולי 2015 בעיתון המדעי NeoBiota בשיתופו של ד"ר אלי שמש.יש לציין, כי קרובת משפחה של המדוזה הזו זיכתה בשנת 2008 שלושה חוקרים, יפני ושני אמריקאים, בפרס נובל לכימיה, על תגליתם המשותפת של החלבון הזוהר המכונה GFP (Green Fluorescent Protein). בחלבון, הפולט אור ירוק זוהר תחת קרינה אולטרה סגולה, נעשה שימוש נרחב במעבדות מחקר, ככלי שמעיד על תהליכים המתרחשים באורגניזמים חיים, כמו התפתחות תאי מוח או התפשטות תאים סרטניים, או כמדד לפעילות גנטית. בנוסף, חשיפת הדרך בה החלבון פולט אור פתחה דלתות רבות בפני חוקרים שונים שיכלו בעקבות התפתחות זו לסמן חלבונים רבים בצבעים נפרדים וכך להבחין בתהליכים שונים בו זמנית. מבין השאר נעשה שימוש בחלבון כדי לאתר פגיעה בתאי עצב כתוצאה ממחלת אלצהיימר, או כדי לחזות כיצד תאים המפיקים אינסולין נוצרים בלבלב של עובר מתפתח.
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="מדוזות בחיפה" tag="318" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]