4 שנות מאסר לעובד עיריית חיפה לשעבר, שהפיץ אלפי תמונות וסרטונים אינטימיים של נשים ללא הסכמתן

רונן שיך, עובד עיריית חיפה לשעבר, הפיץ אלפי תמונות וסרטונים של נשים במצבים אינטימיים באמצעות הטלגרם וגבה תשלום באמצעות מטבע דיגיטלי

בית משפט השלום בחיפה גזר היום (א', 25/4/21) קצת יותר מארבע שנות מאסר על רונן שיך, עובד עיריית חיפה לשעבר, שהפיץ אלפי תמונות וסרטונים של נשים במצבים אינטימיים באמצעות הטלגרם. הוא הודה במיוחס לו במסגרת הסדר, שלא כלל הסכמה לגבי הענישה. בנוסף למאסר הוא יפצה קרוב ל-200 מתלוננות בסכום של 3,000 שקל לכל אחת. סנגורו של הנאשם עו"ד אבי אמר, הודיע כי יערער על העונש.

מהפרקליטות נמסר לחי פה:

בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופט בנג'ו) הטיל עונש של 50 חודשי מאסר בפועל (ארבע שנים וחודשיים) ופיצוי לנפגעות העבירה בסך כולל של למעלה מחצי מיליון שקלים, על רונן שיך, עובד בעיריית חיפה לשעבר, אשר הורשע בריבוי עבירות לפי "חוק הסרטונים" (פרסום תצלומים מיניים ללא הסכמת המצולם – עבירה על חוק למניעת הטרדה מינית), פגיעה בפרטיות, פרסום שירותי זנות ומרמה והפרת אמונים. כל זאת בגין הקמת, הפעלת וניהול קבוצות וערוצים באפליקציית טלגרם, אשר שימשו פלטפורמה להפצה של תמונות וסרטונים המכילים תוכן מיני מפורש של מאות נשים ונערות ישראליות, חלקן קטינות. בכתב האישום בו הורשע הנאשם ישנן 186 מתלוננות. הנאשם הפיץ תוכן מיני בו מופיעות המתלוננות לקהל של למעלה מ-100,000 משתמשים בטלגרם.
מדובר בעונש החמור ביותר שניתן בישראל בגין עבירות על פי "חוק הסרטונים".

על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עוה"ד איתי גוהר ומורן אשול ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ובו הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, הנאשם נהג להפיץ תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני של נשים ונערות ישראליות, ללא הסכמתן. הנאשם פרסם תמונות וסרטונים בהן נחזות צעירות ישראליות, על פי רוב, בצירוף של פרטיהן האישיים והפרופיל האישי שלהן ברשתות החברתיות, וזאת לשם זיהוין, וכדי להוכיח לחברי הקבוצות כי מדובר בנשים ישראליות שאינן עובדות בתעשיית המין. בקבוצות אותן יצר וניהל הנאשם היו עשרות אלפי משתמשים בטלגרם שצרכו את התכנים המופצים.

במסגרת הטיעונים לעונש הגיעו חלק מן הנפגעות לאולם בית המשפט ופירטו על הנזק שנגרם להן, ובין היתר, חשפו בפני בית המשפט את ההתמודדות היום יומית המורכבת והקשה עם החשיפה הכפויה, תחושת חוסר האונים וההטרדות הרבות ברשת ומחוצה לה. חלק מהנפגעות תיארו בפני בית המשפט את הקשיים המלווים אותן ובין היתר, חרדות חברתיות, הטרדות מיניות ברשתות החברתיות, עזיבה של מסגרות, צורך בתמיכה נפשית מקצועית, נטילה של כדורים פסיכיאטריים, קושי ביציאה למרחב ציבורי, קושי ביצירה של קשרים זוגיים ובמתן אמון בבני המין השני ואף ניסיונות אובדניים. אחת הנפגעות אף דיווחה על קושי תפקודי משמעותי ביציאה למרחב הציבורי עד כי לאחרונה עברה ניתוח פלסטי לשינוי תווי פניה, על מנת להימנע מזיהויה ברחוב.

הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ביקשה להטיל על הנאשם עונש של שש שנות מאסר לצד פיצוי לנפגעות העבירה וקנס לאוצר המדינה. כאמור, במסגרת גזר הדין בית המשפט גזר על הנאשם 50 חודשי מאסר בפועל ופיצוי לנפגעות העבירה.

ביהמ"ש קבע כי: "למעשיו של הנאשם, אין אח ורע בתולדות הפסיקה עד כה. מדובר כאמור, בהפצת עשרות אלפי תמונות וסרטונים מיניים, של 187 צעירות בעירום או בעת ביצוע אקט מיני, ללא הסכמתן. הפרסום המיני הגיע לקהל רב, המונה למעלה מ- 100 אלף משתמשים בטלגרם. מדובר, ללא ספק ברף חומרה גבוה ביותר. מעשי הנאשם, היו מתוכננים בקפידה, שיטתיים, תוך שהנאשם יצר קבוצות ופעל במסגרתן לקידום הפרסומים, ולהסוואת פעילותו ברשת, תוך שהוא משתמש במספר טלפונים חכמים, בכרטיסי סים שלא ניתן לאתרם, במטבע דיגיטלי שלא ניתן לאתרו, ועוד כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן. קורבנות העבירה הן 187 נשים צעירות, ישראליות, בטווח גילים נרחב, כאשר מהתצהירים שבפניי, ומאלה שהחלו להעיד כאן, עולה כי מדובר בעיקר בנשים צעירות, בתחילת דרכן בחיים. בין הקורבנות 3 קטינות. הנאשם לא הכיר את קורבנות העבירה, הוא גילה אדישות ואפאטיות מוחלטת אליהן, כשהוא מפרסם אותן במערומיהן, פולש ביד גסה, לקודש קודשי הפרטיות שלהן, תוך אדישות מוחלטת לנזק שהדבר יסב להן, כשכל מעייניו מופנים לרווח הפרסומי שהוא מפיק. עוד יש לקחת בחשבון, בקביעת העונש, בתוך המתחם, את היקף הנזק שנגרם למתלוננות, ובעניין זה אני מפנה… לתצהירים שבפניי, לנזקים הנפשיים שנגרמו למתלוננות."

ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה נמסר כי תיק זה הוא חלק מפעילות אכיפה ממוקדת שביצעו בפרקליטות ביחד עם מחלק הסייבר בימ"ר תל-אביב שבמשטרת ישראל, כלפי קבוצות ייעודיות בטלגרם להפצת תכנים אינטימיים של נשים ללא הסכמתן (עבירות על "חוק הסרטונים"). התיק מצטרף למספר כתבי אישום נוספים שהוגשו על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות בשנה האחרונה נגד מנהלים דומיננטיים ובולטים בקבוצות מעין אלה.