התקווה לשינוי עתיד מפרץ חיפה ובריאות תושבי האזור:
8 ראשי רשויות מקומיות באיזור חיפה דורשים מוועדת המנכ"לים, שהוקמה לבחון את הוצאת התעשיות המזהמות במפרץ חיפה לקבל ב-24/1/21 החלטה על הוצאת המפעלים הפטרוכימיים מהאזור וקידום תוכנית התעסוקה, מגורים ונופש של רשות מקרקעי ישראל במקומם.
על המכתב חתומים ראשי הרשויות המקומיות ד"ר עינת קליש רותם (חיפה), יעקב פרץ (קריית אתא), אלי דוקורסקי (קריית ביאליק), דוד אבן צור (קריית ים), חיים צורי (קריית מוצקין), רועי לוי (נשר), עידו גרינבלום (קריית טבעון) ודן כהן (רכסים).
גורלם של כמיליון תושבים – מכתבם כותבים ראשי הרשויות המקומיות:
"כמי שמייצגים מאות אלפי תושבי מפרץ חיפה, אנו דורשים כי לאחר עשורים בהם תושבי מטרופולין חיפה משלמים את המחיר הכבד ביותר שניתן לשלם, בבריאותם, תתקבל ההחלטה היחידה הנכונה לקידום מטרופולין חיפה והצפון והיא תכנית רשות מקרקעי ישראל תוך סגירת התעשייה הפטרוכימית המזהמת ומסוכנת בליבה."
ראש עיריית קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, אמר:
"אין להקל בחשיבות ההחלטה שתתקבל כעת לגורלם של כמיליון תושבים. המהלך ההיסטורי שהחל באישור החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל פה אחד להקמת ועדת המנכ"לים צריך לקדם את המהלך הלאומי של סגירת מפעלי מתחם בז"ן בחיפה, תוך הצבת יעדים סביבתיים ברורים לשיקום הקרקע ולחיזוק מטרופולין חיפה."
תגובה לגלבהרט:
כל מי שעוסק בתכנון, מבין שמצגת "פה ייבנו 100 אלף דירות" היא פיקציה מוחלטת. בצורה של טיעונים משפטיים מספיק למצוא 2-3 דוגמאות איך האיורים האלו לא מתיישבים עם המציאות בשטח כדי למוטט את כל החזון הגרפי המרהיב והשקרי הזה. למשל: שימו לב לבניית מרקמי המגורים במרחק פחות מקילומטר משדה התעופה בתמונה בכתבה. שימו לב לאזור בתי הזיקוק, שבעזרת הדמיות הפך להיות רובעים עירוניים ענקיים. רק מה – כל האזור הוא אגן הצפה של הקישון, הקרקע סובלת מעשרה סכנות בהן זיהום קרקע, הצפת הקישון, גלישת קרקע ברעידת אדמה – השבר הסורי אפריקאי, עליית מי ים, מטרדי ריחות משדות סמוכים וריסוס, לא להאמין שבכלל יש שם תעשייה כבדה בקרקע כ"כ מסוכנת.
אין ספק שלא יהיו שם שכונות מגורים, אבל זה בהחלט לא אומר שלא צריך להוציא את המפעלים המזהמים. יש להחליף אותם בתעשייה ירוקה, שתבוסס על מה שכן ניתן להקים על הקרקעות בסיכון נמוך כמו חוות סולריות, תעשייה קלה מרובת שטח, שימושי פנאי כמו למשל מסלול מרוצי מכוניות, פארק גולף, מגרשי ספורט, ועוד ועוד, שיניבו תעסוקה לא פחות ממפעלים מזהמים ויפנו שטחים אחרים למשל במבואות הדרומיים למגדלי משרדים במקום מגרשי הכדורגל.
בכל מקרה, אי פינוי המפעלים על בסיס העדר כדאיות של חלופת המגורים נשמע כתירוץ עלוב במיוחד של משרד האוצר. פינוי שימושי קרקע ממקומות אחרים במטרופולין חיפה במקום המפעלים המזהמים ושיווק הקרקעות שיפונו כשכונות ומשרדים יכניס כסף באופן כמעט מיידי ויממן את טיהור ליבת השטח של המפעלים המזוהמים. לשם המחשה, במקום מגרשי הכדורגל במבואות הדרומיים ניתן לשווק שכונת מגורים ומשרדים משולבת, בהיקף של מאות מליוני שקלים תקבולים, ויצירת קריית אימון וספורט ענקית על גדות הקישון. לשם כך צריך להבטיח שלא תקום שם חוות מיכלים נוספת ומסוכנת לא פחות מהמפעלים הקיימים.
פרנסה שבסופה מחלה קטלנית לא שווה שקל. אפשר להעביר לדרום באיזורים לא מיושבים . ולא להעלים עין מהמיכלים שמקרינים לא פחות.
בתגובה למגיבים: באחריות הרשויות לפתח בחיפה ובסביבתה חלופות כלכליות נקיות, שיספקו יותר תעסוקה, יותר איכותית, לתושבים, ופחות תעסוקה לרופאים רוקחים ופרא-מדיקים. עובדה שבערים אחרות בלי תעשיה פטרוכימית יש מספיק תעסוקה.
8 ראשי רשויות מתלהבים ממצגת "בגדי המיפרץ החדשנים", ובראשם ראשת העיר חיפה, שהיא ד"ר לתיכנון ערים, ומתהדרת ב"ניסיון בשיקום ערי תעשיה. האינם מבינים שמדובר במצגת עורבא פרח, עם אפס סיכויי היתכנות? ושאלה לתקשורת החיפאית, הכתובה והאלקטרונית: מדוע אינכם מציגים לציבור גם את עמדתי, המפריכה את מצגת "מפרצת החדשנות" מכל וכל, על בסיס מיקצועי, ומציעה פיתרון פשוט מהיר וכלכלי לפינוי המפעלים. ממה אתם פוחדים? גם ב-2001 כשעררתי יחידי נגד מיכל האמוניה, והייתי קול קורא במדבר. חבל שהתסריט הזה חוזר על עצמו, כי מצגת החדשנות לא תקדם את פינוי המיפעלים, אלא להפך, תמנע אותו!
למה אתם חושבים שהמפעלים מיותרים. מה עם מאות המשפחות שמתפרנסות מהמפעלים הללו. אם מדובר בזיהום אוויר אז תתקינו ארובות ותבדקו האם מתקיימות הוראות לגבי מניעת זיהום אוויר. ומה יהיה במקום האחר אליו תעבירו את המפעלים? שם אין אוכלוסייה שתסבול?
בושה אם יפנו את המפעלים הללו זו הפרנסה של תושבי כל האזור יותר ממליון תושבים מקווה שבממשלה יתערבו ויחליטו לא לפנות את המפעלים זה יהיה בכי לדורות