עיריית חיפה משנה (בהדרגה) כיוון בהנחיות לבתי הספר

(חי פה בממ"ד) - לאחר אינסוף תלונות הורים ומספר...

דיווח זירות – 24/11/24: מטחי טילים על חיפה והקריות

(חי פה) - דיווח מזירות נפילת טילים במרחב חיפה...

הרוג מירי בקרית אתא

(חי פה) - גבר כבן 40 נהרג ואשה נפצעה...
באנר החברה הכלכלית 171124
באנר כללית 050924
באנר מנו 131224
באנר מוזאוני חיפה 081024
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר טירת כרמל
באנר קריית אתא 011024
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 081024
באנר קריית ביאליק שנה טובה 031024
באנר כללית 050924

על אספנות ועל הערך הרגשי שלה • עולם של אוצרות

את הכתבה הזאת אני כותבת ממקום אישי. אני בתהליך...

סיתוונית היורה

הקדמה הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה...

בני הזוג קעקעו על גופם את מפת ארץ ישראל • סמל לאהבת הארץ ולצדקת הדרך

בתקופה המורכבת שעוברת משפחת רז, מקרית ביאליק, בחרו בני...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 8 • הבעיה עם הפלשתינים

הקדמה בפרק הקודם ראינו כיצד התרחשה התבוסה הכל-ערבית. ראינו שהיא...

כדורגל מקומי מאד • ניב אלברט מחיפה חולם רחוק

מועדון ספורט כרמל

במשחק הראשון אי פעם של מועדון ספורט כרמל, שיחקה הקבוצה נגד מכבי עוספיה. נגמר 14-0, לרעתם. אבל התוצאה לא מעניינת את ניב אלברט, הבעלים/מנכ"ל של המועדון, שמדבר על הכדורגל ככלי חינוכי, על מועדון שחושב לטווח הרחוק ועל החלומות לגדל ולמכור שחקנים חיפאים לאירופה


נווה יוסף, בית"ר חיפה, הפועל "רובי", צעירי חיפה ועוד – העיר מלאה באגודות כדורגל קטנות. מה גרם לך לקום ולפתוח עוד אגודה?

"זה מגיע ממקום של תשוקה מטורפת, עבדנו במועדונים אחרים וראינו את ההתנהלות – אנשים משלמים הרבה מאד כסף ומקבלים 8 כדורים לאימון, כשבאימון יש 30 ילדים, מקבלים רבע מגרש עם דשא סינטטי באתוס, שזה מקום מאד קטן, מגרשים לא ראויים, בסוף ככה הילדים נראים".

קשה לפספס את האהבה של ניב למשחק ואת הכאב כאשר הוא מדבר על הרעות החולות של הכדורגל המקומי. "החלטנו שבכסף הזה אתה יכול לפתח ולעשות הרבה יותר. המטרה שלנו היא, בסופו של דבר, לקחת ילדים, לגדל אותם בדרך שאנחנו חושבים. יש לנו 3 מועדונים לחיקוי – שיטת אימון של אייאקס, של דורטמונד ושל אספניול". בינתיים, על כר דשא, שוער מ.ס כרמל, מוציא כדור ראשון מהרשת. ניב לא מתרגש "זה חלק מהדרך, חלק מהתהליך".

יציעים ריקים בתקופת הקורונה (צילום:עומר מוזר)
יציעים ריקים בתקופת הקורונה (צילום:עומר מוזר)

"שולחים יד ארוכה לכיס לא עמוק"

מה הקושי הכי גדול בפתיחת אגודת ספורט בחיפה?
"אני אפתיע ולא אגיד כמות הקבוצות וגם לא כמות הילדים, כי זה יש מספיק לכולם. הדבר היחיד שקשה זה שאין תמיכה. אין לנו ספונסר, אין תורם. כל מה שאתה רואה פה זה כסף שאנחנו הבאנו מהבית." ויש הרבה להביא – החל מסרט הקפטן דרך מדי משחק ואימון, השכרת מגרשים ועד החובש והמאבטח שצריכים להיות נוכחים במשחק. בזמן שעיריית חיפה עוזרת לאגודות אחרות גם כלכלית וגם בזמן מגרש, מ.ס כרמל לא מקבלים שקל. "מקשים מאד לפתוח בכלל את המועדון, לפני תקופת קליש היה בן אדם שחתם בלי לראות על פתיחת מועדונים. היום, ניר שאול (ראש מחלק ספורט בעירייה) עושה סדר ולא מאפשר בקלות".

כמה ילדים משחקים באגודה?
"בסך הכל, כולל הבוגרים, רשומים 200 שחקנים". אגודה קטנה שנפתחה בחודש מאי בשנה שעברה וזוהי שנתה הראשונה בליגה. "בסופו של דבר, המטרה היא להביא כמה שיותר שחקנים, גם את הילדים שלא התקבלו לאגודות הגדולות, אבל אלה ילדים שחולמים על כדורגל, שרוצים להשתפר, גם אם אין להם את הכסף או אין מי שיביא אותם לאימון. אנחנו דואגים להם כאן לכל המעטפת, אז נכון זה עוד סובסידיות ואם לפני הקורונה סבסדנו ל-10 ילדים באופן מלא, אז עכשיו זה כבר 25 ילדים. הם לא משלמים למועדון כי הם לא יכולים ואנחנו דואגים להם להכל". לא מובן מאליו. "לא נפוצץ לילד חלום בגלל כסף. אנחנו נעבוד עד 2 בלילה ונשכיר את המגרשים ונעשה מה שצריך כדי שכל ילד יקבל את המגיע לו". אז מול עוספיה כבר עומד על 3:0, אבל כבר אפשר להבין, התמונה הגדולה חשובה יותר מעוד תוצאה.

"התחלנו עם ילדי שנתון 2011 ו-2012 ביחד והיה לנו 3 ילדים בהתחלה, 3 אימונים בשבוע ל-3 ילדים. בהתחלה עבדנו אני ואלכס (המנהל המקצועי באגודה) בלי שכר. לא ויתרנו, המשכנו לדחוף. היום הקבוצה עומדת על 25 שחקנים ועוד קבוצה של 20 שחקנים שמתאמנים בבית ספר לכדורגל – סך הכול, בסביבות 50 ילדים בשנתון הזה".

אלכס וניב (צילום:עומר מוזר)
אלכס וניב (צילום: עומר מוזר)

"אתה לא מחליף קבוצה עד שאתה בונה אחת"

איך התגלגלת לעולם הכדורגל?
בן 29, נשוי לנטע ואבא טרי לעומרי. חיפאי כל החיים. צמח כאוהד הפועל חיפה, אבל עכשיו אוהד את מ.ס כרמל. "אתה לא מחליף קבוצה עד שאתה בונה אחת". בבית גדל עם אמא מורה ואבא חבר אגד, שחינכו אותו לעבודה קשה אך גם לחשיבה סוציאליסטית. עבר בכל קבוצות העיר – שיחק בבית"ר חיפה עד גיל נוער, אימן בנווה יוסף והגיע עד לוועד המנהל של הפועל "רובי". "ראיתי שגם מעמדת ניהול אתה לא מצליח לשנות דברים וזה הולך לפי מוקדי כוח, אז הבנתי שהדרך היחידה לשנות היא בחלקת האלוהים הקטנה שלי. לבנות משהו שאני מאמין בו, ללכת בדרך שלי בלי הסחות דעת כאלה ואחרות. כאן, טובת השחקן והמועדון היא לפני הכל". הערכים שהוא מביא איתו מהבית זולגים למטה, לכל שחקני המועדון. "אין שום שחקן במועדון שמקבל שכר, אבל הם מקבלים את התנאים הכי טובים – 3 אימונים בשבוע, מאמן ראשי, עוזר מאמן, מאמן כושר, מאמן שוערים, חדר כושר, אבל שכר אין. כל התקציב הולך על פיתוח הילדים".

חושב לטווח רחוק (צילום: עומר מוזר)
חושב לטווח רחוק (צילום: עומר מוזר)

רק מכדורגל, אי אפשר להתפרנס. בשעות הבוקר הוא עובר כמורה לחינוך גופני באחד מבתי הספר בעיר. "הספורט בארץ הוא לא נחשב, שמו את זה במקום נכון מבחינת הממשלה, ספורט ותרבות – שני דברים שלא מעניינים, זה לא מכניס כסף. מה זה לפתח את הראש? את הגוף? הגוף מעניין רק בצבא, תהיה הכי חזק שאתה יכול ואחר כך, זה לא מעניין אף אחד". בבית ספר בו הוא עובד, יש רק שעה אחת (45 דקות) בשבוע של חינוך גופני. "היום, אנחנו כמורים לחינוך גופני, לומדים איך לגרום לילד לפעול בשעות הפנאי שלו. אני יכול להכין להם דף עם הנחיות מה לעשות בבית, לעקוב אחריהם באפליקציה כזאת או אחרת, כל מורה עושה לעצמו. אין מערכת תומכת, אין מי שמתווה את הדרך. לבית הספר עצמו אין תקציב, אין ציוד, הכדור ספוג מחולק לחצי – חלק משחקים עם החצי הזה וחלק עם החצי השני".

נשמע מתסכל. כמעט כמו התוצאה שעומדת כרגע על 8-0. את ניב זה לא מרגש, הוא חושב רחוק. 10 שנים מהיום, איפה אתה רואה את המועדון?
"המטרה היא ששחקני הנוער הטובים שלנו ימכרו לחו"ל, נצליח לראות אותם פורחים. יש לנו כרגע שחקן בן 7, שנתון 2013, משחק עם ילדים בני 10 והוא פוטנציאל גדול. אבל הוא לא מקבל פה תנאים של כוכב, אנחנו שומרים עליו צנוע ומסבירים לו שצריך לעבוד קשה". קשה להוציא ממנו חלומות גדולים, הוא שקוע בהווה, במציאות. בלהוציא מכל שחקן בית שלו את המקסימום.

"פתחנו את המועדון כשאנחנו צעירים, אני בן 28, אלכס 27 – המחשבה היא באמת לטווח ארוך. עוד 10 שנים, התפקיד שלי יהיה לדאוג שהמועדון הזה ימשיך לפעול ולעבוד ברמה הכי גבוהה. ברגע שיהיה ספונסר ויהיה גב כלכלי, נוכל להגיע לדברים יותר גדולים".

שיהיה הרבה בהצלחה ניב, נמשיך לעקוב. מילה על העיר לסיום?
"אני מת על חיפה, זה הבית, המקום שלי. איפה יש לך עוד הר שצופה לים? בדרך לעבודה, לא משנה כמה אתה עייף או לא, אתה רואה את הים והתחלת את היום כמו שצריך. לגבי הכדורגל – אני מגיל קטן משחק מנג'ר (משחק מחשב לאימון כדורגל), עכשיו אני משחק בחיים האמיתיים."

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

עומר מוזר
עומר מוזר
עומר מוזר כתב חי פה

כתבות קשורות לנושא זה

3 תגובות

  1. בתל אביב טוענים שלכל אחד בחיפה שיש לו שעתיים פנויות ממציא לעצמו קבוצה ולא מבין למה תומכים בו.
    כדאי לעזור בקידום קבוצות קיימות ולא כל שבוע להקים קבוצה חדשה עם תאוריות משונות

  2. כל הכבוד לניב ששם את הילדים במקום הראשון ולא חושב רק על הכסף, מקווה שיהיה ספונסר שיבין את מהות המקום ואת הדרך שניה מנחיל לילדים שהוא מלמד

  3. ניב שיחק איתי כדורגל בצעירותו. איש טוב שיהיה לו בהצלחה

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

עיריית חיפה משנה (בהדרגה) כיוון בהנחיות לבתי הספר

(חי פה בממ"ד) - לאחר אינסוף תלונות הורים ומספר כתבות בחי פה, אודות המדיניות של שיגור ילדים לבתי ספר שאינם מוגנים במיגון תיקני, בעיריית...

בעקבות פיצוץ הטיל בחיפה: 4 שכבות בבית הספר עירוני ה' ילמדו מחר (ב', 25/11/24) מרחוק

(חי פה) - מנהלת בית הספר עירוני ה', חגית לוי, הודיעה היום (ראשון, 24 בנובמבר 2024) להורים כי בעקבות התנפצות חלונות בבית הספר כתוצאה...

צפו בשבר הטיל הענק שנפל ביום שישי בחיפה, פגע בגג הבניין ונפל לרחוב • פיקוד העורף

(חי פה במקלט) - פיקוד העורף משדרים תיעוד של שבר ענק של טיל שפגע בגג בניין ברחוב עבאס בחיפה, ניתז לגג אחר, פוגע גם...

דיווח זירות – 24/11/24: מטחי טילים על חיפה והקריות

(חי פה) - דיווח מזירות נפילת טילים במרחב חיפה והסביבה. אנו מלקטים דיווחים מכוחות ההצלה ומהתושבים ומעדכנים. אם ראיתם משהו - דווחו לנו. הישארו...

"פסטיבל שֶׁתֶף" • מוזיאון חיפה לאמנות ובחממה לאמנות מקום

פסטיבל רב תחומי לאמנות השתתפותית • מבית "תנועת תרבות" ב- 5-7 בדצמבר יתקיים במוזיאון חיפה לאמנות ובמבנה החממה לאמנות מקום הסמוך אליו פסטיבל...