מגפת הקורונה הטילה על האנושות פחד קיומי. הדממת המרוץ התזזיתי של האנושות הביאה לתחייה והתחדשות של הטבע. בימים של סגר והאטת פעילות האדם בים, הגיעו זנים חדשים של דגים לקרבת החופים בחיפה וביניהם "שטח-ראש-הודי".
אנו מתייחסים ל"שטח-ראש" כאל דג חדש בחופינו למרות שהוא הגיע לאזור כבר לפני שנים (מין פולש). כתוצאה מפעילות אינטנסיבית של שייט מכל הסוגים במפרץ חיפה ומצפונה ודרומה לו, התרחק השטח-ראש אל מחוץ לטווח המתרחצים ודייגי החוף והיה מוכר בקרב דייגים מקצועיים וחוקרים ימיים בלבד. רק לעיתים רחוקות עלה השטח-ראש בחכתם של דייגי החוף שלא בהכרח היו מודעים לשלל שנפל בחלקם ומכאן שמדובר בדג חדש/ישן בחופי חיפה.
בקיץ האחרון מצאתי מספר רב של פרטים בחופי חיפה והקריות. בתחילת חודש מרץ, כשבוע לפני הסגר, לאחר צלילה בחופי דרום חיפה חזיתי בשישה פרטים וביום למחרת בעוד שמונה פרטים בקריות ועל כן החלטתי לפרסם לציבור החיפאי שלנו על תגלית זו.
מה גרם לשטח-ראש להגיע לעומק כה רדוד בתקופת סגר הקורונה? כחוקר ימי, זו סוגיה שעתידה להעסיק אותי בקיץ הקרוב בניסיון לגבש מענה.
מניין השם "שטח-ראש-הודי" ומהם מאפייני הדג?
"שטח ראש" – על שום צורת ראשו השטוח, "הודי" – על שום מוצאו באוקיאנוס ההודי משם הגיע דרך תעלת סואץ.
שטח-ראש-הודי הוא דג קרקע שאורכו הממוצע כשמונים ס"מ. את רוב זמנו הוא מעביר על קרקע ים חולית ובדרך כלל בצמוד לגוף מוצק כלשהו כשהוא מכוסה בחול כמעט לגמרי. כאמור, ראשו גדול ושטוח ושחייתו מהירה לטווח קצר בלבד. צבעו מנומר ממש כמו החול עליו הוא רובץ פיו גדול ומפתחו גדול. הוא שוכב דרך קבע ללא תזוזה. כל הפרעה גורמת לו לבריחה מהמקום. מכיוון שהדג זה לא בנוי לשחייה ארוכה הוא מתרחק קמעה ונוחת שוב על החול שם יארוב לדג טועה שיעבור, אז ייפער את פיו הענק ויבלע את הטרף האומלל.
שטח-ראש נחשב לדג חזק ואינו מזיק לבני אדם. על גוף השטח-ראש יש מספר אמצעי הגנה כמו קוצי סנפיר וראש משוריין בקצוות חדים. דריכה עליו תסתיים בדקירה כואבת. אך אל דאגה, למרות הכאב הזמני מהדקירה, זוהי "דקירה יבשה" – היינו, ללא ארס.
לקראת האפשרות של הסרת המגבלות על הרחצה בים והציבור הרחב ישוב לפקוד את החופים, צפויים אנו להיתקל בחופי חיפה בדג חדש ומוזר, אך להבדיל מהזהרון שטח-ראש-הודי הינו בלתי מזיק לחלוטין.
עשה עליה מהודו
כתבה מעניינת. תודה. מקווה שיניחו לו ויתנו לו להרגיש טוב בחופים שלנו, עכשיו עם החזרה לשגרה והטבע שוב יהיה מבולבל.
היי מירי.
מה שפה כבר פה.חחח הטבע חזק מבני האדם.
נהניתי מהכתבה, תודה. האם יש לגג קשקשים.
כתבה מענינת וחשובה לכל תושבי חיפה והסביבההאוהבים את הים.
תודה לך מוטי.
פששש.. מעניין, תודה.
המידע על השטח ראש ההודי מעניין.
אודה לך אם תוסיף פרטי כשרות: האם לדג קשקשים וסנפירים?
תודה מראש.
אכן כן יש לו קשקשים.אבל דג גרמי עם קוצים.
היי דני
.אכן יש לו קשקש וסנפיר.אך בהיותו דג קרקע,יש הנמנעים
ממנו.כי ישנם מקומות שהזיהום בהם גדול אז…..
כתבה מעניינת מאוד. טוב לדעת שאינו ארסי.
תודה לך מוטי, לצערי לא רואה בד"כ כתבות שלך, ואם במקרה כן רואה, נהנית מאד. ??
תודה רבה לך.
כתבה מרתקת תודה
תמונות יפות
מוטי תמשיך לתת לנו המידע שלך.פשוט תענוג תודה לך.
שלום מוטי ! לטובת אלה שיעלו הדג שטח-ראש לשולחן – לא ציינת אם הוא טעים ומותר לאכול אותו…
היי דוב
הדג טעים אבל…
אני אישית די נזהר עם דגים שוכני קרקע.
גם ברקודה כשרה וטעימה.אך ישנם מקומות בעולם שבשר הדג נגוע ברעלנים הנמצאים בשרשרת המזון לגורם לסיגווטרה.אך נדיר בארץ.ברקודה היא אינה דג קרקע
.