כך אמר מבקר המדינה יוסף שפירא, בכנס הון ושלטון בראי הביקורת הציבורית שנערך הבוקר (ה') באוניברסיטת חיפה, ובמסגרתו התייחס לנושא הקרן הקיימת לישראל, נמל אשדוד והשלטון המקומי. שפירא: "הקרן הקיימת לישראל מהווה באיזשהו מקום מדינה בתוך מדינה עם תקציב משלה, והכל סגור וחסוי ולא שקוף".
לדברי המבקר: "במשרד מבקר המדינה יש הון אנושי אדיר, אנשים נהדרים שבלעדיהם לא הייתם יכולים לקרוא דוחות. עובדים מסורים רבים מהם עובדים מעל 30 שנה. זו מתנה. נושא הביקורת הוא נושא רציני ומורכב מאוד ויש בו כיוונים שונים. האם מבקר המדינה צריך להיכנס לכל נישה ? כדי שנוכל להבין את המסגרת ולקבל תובנות מה צריך לעשות וכיצד, צריך להכיר את שני החוקים שמגדירים את תפקידיו, היקף הביקורת ומי הם המבוקרים. ישנם גופים במדינה שלא מבוקרים כמו המוסדות הלאומיים ובמיוחד הקרן הקיימת לישראל שמחזיקה קרקעות, נכסים וכספים – לבוא היום ולהגיד שהקרן הקיימת לא צריך להיות גוף מבוקר, לא מתאים למאה 21".
"הקרן קיימת מהווה באיזשהו מקום מדינה בתוך מדינה עם תקציב משלה והכל סגור וחסוי ולא שקוף. אני סברתי שיש צורך להכיל את הביקורת לקרן קיימת לישראל ויש לי שיתוף מלא מצידה של שרת המשפטים שהציעה הצעת חוק שנדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה שהיא עומדת בראשה, וברוב של 5 נגד 4 ההצעה נפלה. השרה תגיש ערר כדי להחזיר את הדיון. אבל אני אמרתי אני לא אמתין לתוצאות הועדה שראש הממשלה אמר שיקים לקביעת הנושאים שהקרן הקיימת תהיה מבוקרת בהם. ועדה שלא הוקמה עדיין ואני אכיל חד צדדית את הביקורת ואקבע מועדים להגיע למוסדות הקרן הקיימת כדי להתחיל בביקורת. הזכרתי את הקרן קיימת כי אנחנו מדברים על הון שלטון. הון ושלטון יש לו שלוחות למקומות ראויים וההתחככות בין פוליטיקאים שרים, חברי כנסת עם אנשי הון יש בה בעיה, וקרן קיימת היא בעלת הון. עצם העובדה שיש לה אפשרות לחלק כספים בסכומים עתירים, אני חושב שהצמד הזה של גוף ששולט על קרקעות וכספים רבים ויש לו קשר עם הרשות המבצעת יש סכנה שהשקולים לא תמיד יהיו הגיוניים והדברים מובנים ועתיקים".
"טייקון זה לא תופעה שלילית"
"אני חושב שעצם המילה טייקון לא צריכה להפחיד אף אחד. טייקון זה לא תופעה שלילית, מסביר המבקר ומוסיף: אדם שעשה את כספו ועושרו ביושר אין לבוא אליו בטענות, אבל הקושי הוא כשישנם מעמדים שבהם ההון והשלטון נפגשים. אם הם נפגשים בצורה גלויה וברורה ומותרת כמו כנס הרצליה, כנס גלובס בנושאים כלכליים ומופיעים שמה מיטב אנשי העסקים הישראלים, שרים ופוליטיקאים בכירים ההתחככות הזאת היא טובה, מפני שאז הם מחליפים דעות וחושבים על עסקים שעושים בישראל ומקימים רעיונות לבניית מפעלים. אבל צריך לשמור ולבחון את הקשרים האלה כדי שלא יגלשו לתחום האסור וזה לא פשוט. אנחנו חושבים ודנים איך לעשות זאת בזהירות כדי לא לשפוך את הדלי עם החלב".
המבקר התייחס גם להתרחשויות האחרונות בנמל אשדוד ואמר: "זה לא היה סוד מה שקורה בנמל אשדוד. הכתובת הייתה על הקיר. משרד המבקר העביר לפני שנה למשטרה חומרים קשים ולא השערות והמשטרה עשתה את עבודתה נאמנה. משרד המבקר העביר בשנה האחרונה 40 מקרים של חששות לעבירות פליליות ליועץ המשפטי לממשלה, חלק מהם כבר מבוררים".
עוד הוסיף: " ישנם הרבה מקומות שמועדים לפורענות ושם לא מספיק לתפוס אדם מסוים שחרג מהנורמה, אלא צריך לייבש את הביצות שמצויות בכל הארץ, ובמיוחד מצויות באופן בולט בשלטון המקומי, בעיקר בכל מה שקשור למכרזים. המכרזים מהווים קרקע פורייה להעדר שקיפות וטוהר המידות".
"חושפי השחיתות הם הכלי היעיל ביותר להילחם בהון שלטון"
"אני חושב שחושפי השחיתות הם הכלי היעיל ביותר להילחם בהון שלטון וחשוב מאוד לתת את ההגנה המקסימלית לחושפי השחיתויות, לכן אני ביקשתי משרת המשפטים לתת לחושפי שחיתויות הגנה משפטית חינם ללא התחשבות ברמת ההכנסה. אני חושב שחושף שחיתויות לא צריך להביא כסף מהבית כדי להתגונן, הוא צריך לקבל יעוץ חינם ושוטף מהמדינה כדי לעמוד מול המושחתים, כך הדרך תהיה קלה יותר והציבור יבין שהמלחמה בשחיתות היא בנפשנו. יש שיתוף פעולה עם רשויות המס והמשטרה כדי למגר את התופעה הזו אבל יש לתגבר את כוחות המשטרה והפרקליטות כדי שיוכלו למלא את תפקידם וגם כדי לענות לשאלה מדוע מגיעים להסדרי טיעון כאלה ואחרים. הסדרי טיעון נעשים לפעמים כי אין מספיק כוח אדם ואין מספיק זמן לבדוק את התיקים. במצב כזה יהיה קושי להביא את אותם מושחתים לדין לכן חשוב לתגבר את כוח האדם בגופים אלה. כל חושף שחיתות שיבוא ויגיש תלונה למשרדנו יקבל הגנה ונלווה אותו במהלך כל התקופה. כל מי שיפנה אלינו לא יפגע ויכול להיות שקט ויש כאלה שאפילו יועמדו לפרסים".
מרזל חשף בכנס פלטפורמה חדשה שהמשרד החל להשתמש בה לפני 10 ימים.
"רצינו לבדוק את כל נושא העסקת המורים, פנינו למשרד החינוך כדי לדעת יותר על התופעה ולא כל כך ידעו. בעבודה מסורתית היינו מחפשים מדגמים שולחים צוותים ולא בטוח שהיתה מביאה לנו את הדגים. אז התחלנו להשתמש בפלטפורמה חדשה וביקשנו מהציבור לקבל מידע באמצעות המדיה החדשה "פייסבוק" אחרי 10 דקות קיבלנו מידע מ-4000 איש אחרי 24 שעות קיבלנו מידע מ- 5500 ולאחר מעט מאוד זמן התחלנו לקבל מידע על עמותות ותלונות ממורים על תנאי העסקה ועוד מלא מידע. את כל זה צריך לאמת אבל זה אמצעי לשתף את הציבור והם מרגישים קשורים לדוח, זה גם יגרום להם לרצות לקרוא אותו ולחפש אותו וזה מה שאנחנו רוצים".
מרזל, נתן דוגמא על השפעת המדיה החדשה ועל מספר האנשים שנחשפו לאירוע שבו פקחים מעיריית ת"א סימנו חניה בכחול לבן לאחר שצעירה חנתה את האוטו שלה במקום שלא היה מסומן קודם לכן, דרך סרטון היוטיוב ואותו כולם זוכרים וציין כי אם זה היה מתפרסם בעיתון ארצי סביר להניח שלא כולם היו נחשפים לסיפור וגם לא זוכרים.
"מתפתחת כאן תנועה של תפיסה שאני היתי מאוד רוצה שמשהו כזה יתרחש בעקבות ביקורת. אם הדוח לא קריא ולא נגיש אז לא עשינו כלום. תפקידינו לעניין את הציבור שלנו כדי שיהיו יעילים ואפקטיביים כי בלעדיהם העניין של הון שלטון יהיה קבור באיזושהי מגירה" מסכם מרזל.