המחזאי והעיתונאי החיפאי, רמי רוזן, הלך לעולמו הלילה מדום לב.
רוזן, היה חיפאי כל ימיו, איש משכיל ובעל כישרונות רבים וצדדים מגוונים. כל מי שזכה להכירו הכיר אדם יוצא דופן בחכמתו בכישרונותיו המרובים, באישיות הייחודית והכריזמטית, בהומור הממולח ובטוב ליבו.
רוזן, בוגר בית הספר הריאלי בחיפה, בוגר לימודי הנדסה כימית בטכניון. עבד ברפא"ל כמהנדס, איש רוח בעל תארים באוניברסיטת חיפה בחוג לספרות, ובאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במסגרת הפקולטה לתאטרון. החל לכתוב לעיתון בשנות ה30 לחייו, תחילה בשבועון הפוליטי "כותרת ראשית" ובהמשך במקומון "כלבו " החיפאי של רשת שוקן וכ10- שנים במוסף "הארץ".
הסופר אסף ענברי פרסם מאמר בכתב העת "פרוזה", בו טען שעיתונאים מסוימים יוצרים ספרות בעיתונות לפעמים יותר מסופרים. אחת הדוגמאות שהביא היא כתבה של רוזן ב"מוסף הארץ" על פרשת הטנק בדגניה שבמסגרתה ניטש ויכוח בין מגיני דגניה, מי עצר הטנק. כעבור שנים פרסם ענברי את הרומן "הטנק" המבוסס על אותה פרשה.
רוזן כתב מחזות לתאטרון ומחזותיו הועלו בתאטראות הרפרטוארים.
״בית אבות״, ״המשפט״ ( עיבוד לרומן של קפקא) ״חברים״ ב״תיאטרון חיפה״.
״פשכולניק״, ״תל אביב נוי יורק תל אביב״, ב״תאטרון החאן״.
״החייל האמיץ שוייק״ ( עיבוד לספר של האשק) ״הירושה״-ב״תיאטרון נווה צדק״.
״יומנו של מטורף״ מונודרמה עיבוד לסיפור של גוגול ב״תאטרונטו הבימה״ שבוצע ע״י בנו שחקן והזמר יונתן רוזן. וכן את הרויו הסטירי ״עגל הזה״ בהפקה פרטית.
רוזן גם כתב קטעים ושירים לטלוויזיה לתוכנית הסטירה ״ניקוי ראש״.
בשנה האחרונה רוזן כתב ספר אוטוביוגרפי על ילדותו ועל ההויי הארצישראלי של קום המדינה. הספר טרם ראה אור.
הותיר אחריו שלושה ילדים :
הפרופסור לפיזיקה יורם רוזן, ניר רוזן יונתן רוזן ואשתו חוה.
הלוויתו תיערך מחר בשעה 11.00 בבית העלמין שדה יהושע בחיפה.