זהו סיפור על משפחה חיפאית בת 4 נפשות, ששלוש ממנה משחקות באגודת הפועל חיפה, בליגות שונות, אך לכולם משותפת התשוקה והאהבה לכדורסל, בכל גיל ובכל מצב, כשלו"ז האימונים והמשחקים הצפוף רק מגבש ומחבר אותם יותר ויותר.
נדיר למצוא בעירנו, סיטואציה של 3 בני משפחה שהם הורים וילדים, המשחקים באותו מועדון, בליגות תחרותיות ועסוקים בכדורסל כל השבוע. במשפחת אביטן זו השגרה- מירב האמא (45), החלה לשחק כדורסל בגיל 12, בקבוצת הפועל חיפה ובהמשך עלתה לקבוצת הבוגרות בליגה לנשים.
לאחר מכן, בעקבות נישואיה למנחם, ההריונות והילדים, חזרה לשחק לסירוגין בקבוצה, אך לדבריה החיידק למשחק תמיד היה קיים. במשך השנים, שיחקה בנבחרת מקום העבודה שלה בחברת החשמל ובקבוצות חובבניות. לפני שנה, חזרה מירב לאחר הפסקה ארוכה, לשחק כדורסל בקבוצת הפועל חיפה נשים, המתחרה בליגה הארצית ואותה מאמנת אחת מגדולות הענף בארץ בכל הזמנים, אלומה גורן.
מירב, שמשחקת בתפקיד הגארד, נחשבת לשחקנית הכי מבוגרת בקבוצה, אך מתרוצצת על הפרקט כאילו היא בשנות ה-20 לחייה ולאחרונה אף קיבלה את סרט הקפטן מהמאמנת.
מירב, החלה לשחק כדורסל בגיל 12 בקבוצת הפועל חיפה. לאחר מכן, בעקבות נישואיה למנחם, הריונות וילדים, חזרה לשחק לסירוגין בקבוצה, אך לדבריה החיידק למשחק תמיד היה קיים. לחי פה היא מספרת:
פקטור הגיל לא מהווה מכשול עבורי, נהפוך הוא, כשאני משחקת לצד שחקניות צעירות ממני אני מועצמת, ההרגשה עילאית, כיפית והמון סיפוק עצמי. את עמית אני מלווה 10 שנים באימונים ובמשחקים, הבת הקטנה הצטרפה לפני 3 שנים, אני מתרגשת לפני המשחקים. הכדורסל מהווה עבורנו סגנון חיים משותף ואנחנו חיים ונושמים את הכדורסל ביום יום שלנו.
שני ילדיה של מירב, בדרך להמשיך את השושלת במועדון האדום, בנה של מירב, עמית (17), משחק בקבוצת הנוער של הפועל "ליאו בק" חיפה, שמדורגת כרגע במקום הראשון בליגה הארצית לנוער. עמית, שמתפקד על תקן ה"סנטר", משחק גם בנבחרת בית ספרו "ליאו בק" ,בליגת העל לתיכונים המשודרת בטלוויזיה. בתה עומר (13), הצעירה בחבורה, משחקת בקבוצת הילדות והנערות של הפועל "ליאו בק", בתפקיד הרכזת.
מירב הכירה את בעלה מנחם, ב"ספורטיאדה" באילת, כששניהם יצאו להתחרות בה מטעם מקום העבודה שלהם בחברת החשמל ושחקו בנבחרות הכדורסל. מנחם עצמו, שיחק בצעירותו בקבוצות בעפולה, קריית מוצקין וקריית ביאליק. מירב גם הקימה מחדש את קבוצת כדורסל הנשים בחברת החשמל בחיפה ב1995.
סדר יומה של מירב נע בין העבודה בבקרים, לאימונים ולמשחקים שלה ושל ילדיה, אך מירב מדגישה שזה חלק מהאהבה, החיבור וההתמכרות לכדור הכתום, אז אל תתפלאו אם תשמעו בזמן הקרוב וגם בעתיד הרחוק את השם של משפחת אביטן בתחום הכדורסל החיפאי.
כל הכבוד לכם תצליחו בהמשך הדרך.
אלופים !!!! ישר כל ???
כל הכבוד למשפחת אביטן אני מאחל לכם הרבה הצלחה, אדום עולה הפועל חיפה. ישר כוח כל הכבוד שאפו למשפחת אביטן