"התכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית בחטיבה העליונה (כיתות י'-י"ב), שפועלת במערכת החינוך במדינת ישראל החל משנת הלימודים תשע"ה, היא תנאי סף לקבלת תעודת בגרות"
(כך נכתב באתר מינהל חברה ונוער של משרד החינוך בקשר לתכנית למעורבות חברתית)
רק מערכת חינוך שפשטה רגל יכולה להגות תכנית המחייבת תלמידים לתרום לקהילה. התכנית הזו אולי מלמדת על תרומה לקהילה, אבל בוודאי שאינה מחנכת לכך – הרי מה יותר ציני מלחייב להתנדב? מה יותר אבסורדי מלהפוך את ההתנדבות בקהילה למטלה בדרך לבגרות? בהקשר זה זכורה לי היטב תגובתם של תלמידי תיכון אותם לימדתי פוליטיקה. באחד המפגשים שוחחתי איתם על הקשר בין התנדבות לאחריות אזרחית ולאחריות חברתית. שאלות בסיסיות כמו מה זה קהילה? מה המשמעות של התנדבות? ומדוע חשוב לפתח תודעה קהילתית? נענו על ידם בעיניים מזוגגות ובתשובה הלקונית "זה גם תנאי לבגרות?".
העירייה היא שחקן מפתח בתיקון העוול
אינני טוען שממערכת החינוך הממלכתי לא יוצאים תלמידים ערכיים, בעלי תודעה קהילתית ותחושת אחריות אזרחית וחברתית. רק שלעניות דעתי מדובר במעטים מדי שרובם היו מעוצבים כך גם אילולא היו הולכים לבית הספר. קהילה חפצת חיים טובים לא יכולה להסתפק בכך. עליה לשאוף לכך שבקרב רוב רובם של התלמידים יושרשו ערכי האחריות והקהילתיות ככישורי חיים בסיסיים. אבל המציאות שונה בתכלית, ומערכת החינוך עדיין מאמינה בקשר שבין כפייה וחינוך. את המצב הזה יכולים לשנות ראשי הרשויות. מסתבר שדווקא הם מחזיקים בסמכויות וביכולות השפעה משמעותיות על מערכת החינוך שברשותם. בזכות הסמכויות הללו יכול ראש עיר להשפיע על עד כדי שליש מתכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים בישוב. זאת ועוד, באמצעות שימוש מושכל בתכניות תל"ן (תכנית לימוד נוספת), שיתופי פעולה עם עמותות וקרנות שונות ושינוי תפיסה בקשר למקומות בהם מתרחש התהליך החינוכי יכול ראש עיר לשנות את פני החינוך בישוב עד לבלי הכר. כל זאת עוד לפני שציינו את חשיבותם של פורומים מוניציפליים וקהילתיים.
מערכת החינוך בחיפה מדכאת את עצמה
בראש הפורומים הללו ניצבת ועדת החינוך העירונית. ועדה זו מוגדרת על פי חוק כ"ועדת חובה" ובראשה מכהן ראש העיר. לצד ועדת החינוך קיימות בלא מעט רשויות גם הנהגת הורים, פורומים ייעודיים להתאמת החינוך לחזון העירוני, ועדות העוסקות בחינוך בלתי-פורמלי, מועצות תלמידים ועוד. הפוטנציאל של הכוורת המכובדת הזאת הוא עצום. בפועל, בחלק גדול מהרשויות המקומיות הכוורת הזו כמעט ואינה מביאה שום בשורה לחינוך הממלכתי ולעתים אף עושה נזק. בחיפה התמונה אינה שונה באופן מהותי, כפי שהיא מומחשת היטב בפרוטוקולים של ועדת החינוך העירונית. ועדת החינוך אינה מובילה דיון ציבורי העוסק במדיניות חינוכית ייחודית או חדשנית כלשהי. ובהתאם לכך, אגף החינוך העירוני מיישם לאורך שנים ארוכות תכנית עבודה המשמרת תפיסות חינוכיות ותיקות. לאור זאת, לא מפתיע שהשיח עם הציבור בנושא החינוך מתמצה בקמפיין פרסומי המעיד על עצמו ש"בחיפה הכל מתחיל בחינוך". רק העניין הוא שהקמפיין מציג איור של תלמידים הניצבים עם הגב למתבונן. בעצם גם אני הייתי מסובב את הגב בבוז לאור הזנחת התחום.
ההורים לא מודעים והעירייה לא מיידעת
גם שני ראשי העיר של חיפה, נחשון צוק וד"ר עינת קליש-רותם, אינם מביאים לידיעת הציבור שום בשורה. האמירה הבולטת של ראש העיר קליש בנוגע לחינוך הייתה שמתקיים בעירייה מיפוי לגבי מצב מוסדות החינוך. האמירה הבירוקרטית הזו אמנם מעידה על פעולה חשובה, אבל היא נטולת כל קשר לחזון או למנהיגות חינוכית כלשהי. מראש העיר מצופה היה לבטא אמירות משמעותיות יותר. למשל, שילוב הקהילה בעיצוב החינוך בחיפה, או אמירות הנוגעות לצורך לפתח ולחבק ערוצי חינוך אלטרנטיביים ופרוגרסיביים המותאמים למאה ה-21. היה מצופה גם שהעירייה תעדכן ותיידע את ההורים בקשר לכלים שברשותה ושברשותם המיועדים לפיקוח ולשיפור האווירה בבתי הספר. הרי בסופו של דבר רוב ההורים אינם אנשי חינוך, אינם מודעים לתפקיד הפיקוח על החינוך במחוז או לתפקידו של אגף החינוך בעירייה. זהו תפקידה של העירייה להסביר לנו למי יש לפנות כאשר אנחנו ההורים איננו שבעי רצון מהתנהלות מוסדות החינוך בעיר.
הכותל המערבי הדיגיטלי של חיפה צריך לשרת גם את שיפור פני החינוך בעיר
אתר ההתייעצות העירוני "תובנות" עוסק בשיח חד סטרי אודות התכנון הפיזי של העיר. אתר זה יכול וצריך לשרת גם שיח אפקטיבי על מצב החינוך בעיר. הרי נכון לעכשיו לא מגיעה שום בשורה משום כיוון. ראש העיר גם לא טרחה לשכור יועצים מתאימים או לכלול את נושא החינוך במנהלת 2030 האסטרטגית. אילו עשתה כן, אז אנו ההורים היינו יכולים לקטר בצורה מסודרת ולהתפלל לתגובה.
האם הכתבה עניינה אותך?
ההורים חסרי איכפתיות. בין סידורים, קניונים והזמנת נופשונים הם שוכחים מה תפקידם בחינוך ילדיהם וזה בכלל מתחיל בבית ולא בבתי הספר. הורים איכפתיים יכולים לקחת את הילד לפעילויות תרומה לקהילה, למשל נקיון חופים וגנים. הורים איכפתיים מעורבים בועד ההורים בבית הספר ויכולים ליזום פעילויות משותפות במנותק ממערכת החינוך שהיא מערכת ציונים ותעודות.
בגישה המובילה את החינוך במדינות רבות כיום החינוך כולו עובר הפרטה. מערכת החינוך בחיפה שליש מופרטת והבשורה צריכה לבוא מהפרטה מלאה שלה. לבטל לחלוטין את אגף החינוך הענק בעירייה ולהשאיר רק מפקחים על החינוך הפרטי.
כל בתי הספר בחיפה צריכים להיות פרטיים – זה ייצור מיידית מעורבות גדולה של ההורים, כשישלמו על חינוך הילדים.
חיפה צריכה להיות פיילוט ארצי להפרטה מוחלטת של החינוך, ממש כמו סינגפור. כל אחד יבחר לילדיו את בתי הספר, ישלם את שכר הלימוד וידרוש מבתי הספר לספק תמורתו חינוך ערכי, חברתי והתנדבותי שיעמוד במחויבות הארצית להתנדב ואולי יוסיף עליה.
זאת הבשורה האמיתית שחיפה יכולה להוביל. עיר שבה המצוינות בחינוך עוברת דרך הפרטה מלאה שלו. ומי שרוצה לחנך ילדיו בבית, שיחנך. ומי שאין ביכולתו לממן בתי ספר – שיגיש בקשות למלגות למשרד החינוך, על חשבון ההזרמה האדירה של תקציבים למורים מפוהקים ובתי ספר רדומים.