ממדורו של בועז כהן "השיפוד"
זוכרים את אדם? אליל הבנות בשנות ה-80 תחילת הניינטיז? אולי לא ידעתם שמזה שלוש שנים הוא מתגורר בעיר, בנוה שאנן. כרכילאי בכלבו – סיקרתי זאת.
לאדם, מי שלא זוכר, היו להיטים ששרפו את המצעדים, זכיות שרשרת בזו אחר זו בפסטיגל, עד שהנערות התבגרו. כל אותם שנים הוא לא הפסיק לרגע להתעסק באמנות: בין אם זה על ספינות (שיצאו מחיפה), במועדונים, בתיאטרון. אי אפשר להגיד שהוא לא מבין דבר או שניים בתעשיה. לאחרונה שוב עלה לכותרות עם יציאה מתוקשרת מהארון, סרט דוקומנטרי מרגש (שגם ליווה אותו בזה), ואצלנו בחיפה זכה לכותרות בעיקר בשל חזרתו לכאן, נוף ילדותו.
לאדם היו חלומות רבים אודות העיר. אבל… חלומות לחוד, ומציאות לחוד. עכשיו הוא עוזב וחוזר חזרה לעיר האורות. קשה לו שלא להסתיר את אכזבתו, למרות האהבה הגדולה לעיר. זה רק מראה עלינו משהו. איך אנחנו לא משכילים לשמר את האמנים שלנו ולטפח אותם. למה שלא ניתן לו את הבמה. הרי הוא רגיל אליה.
אדם, עיר קורסת/ עיר גוססת/ מפרה עצה/ אין מוצא?
אדם: "אני עוזב חזרה לתל אביב ביולי. אני לא יודע אם אני רוצה כל כך להגיב כי כבר די התייאשתי. באתי לחיפה לפני שלוש שנים, עם חלומות גדולים, אתה יודע… להתמקם בעיר, לחיות כחיפאי, להצליח למצוא גם פינת פרנסה נורמאלית. ואני יודע שהיה איזשהו רצון של יונה יהב שידברו איתי, אבל.. מאז שהגעתי לחיפה לא היה לי שום דבר בחיפה, וכל מי שצריך לדעת שאני בחיפה יודע שאני בחיפה".
בימי עצמאות, פנו אליך להשתתף בבמות?
אדם: "לא. שום דבר, חמוד שלי. חודש לפני שעברתי לחיפה ישבתי אפילו במחלקת תרבות בחיפה והצעתי להם דברים. אמרתי להם "אני הופך להיות חיפאי עכשיו, אני חוזר לעיר שלי, אני נורא רוצה לחיות בעיר שלי". אבל אתה לא יכול לחיות בעיר אחת ולדעת שהעבודה שלך היא רק במקום אחר, במרכז. היה לי ברור שאני צריך להיות בתל אביב בשביל לעבוד, אבל אמרתי לעצמי אם יהיה לי בסיס אם בחיפה ,ולתל אביב אני אעשה גיחות, אני אוכל לחיות חיים מקסימים בחיפה. זה היה הרצון שלי. אבל, אתה יודע… הרצונות שלי נשארו עקרים".
כן. אפילו ביום העצמאות. נכחתי באירוע העצמאות בקרית אליעזר וברחתי אחרי חצי שעה. אפרת גוש צרחה וזייפה, שרה שירים שלא הכרתי ולרגע חשבתי שהתבלבלתי: שאולי עדיין יום הזיכרון עם המבט והקול המלנכולי שלה, למרות שמלת הפאייטים. תהיו בטוחים שאת אדם הייתי שמח לשמוע הרבה יותר מכל מי שהיה שם – מרינה מקסימיליאן-בלומין, ולדי בלייברג, אפרת גוש והילד מכוכב נולד שאני לא זוכר את שמו. השיפוד, למשל, חושב שאגף התרבות יכלו להיעזר בו או לפחות לשתף עימו פעולה. בטח כאומן שמבין באמנות, ובטח שכחיפאי חוזר. אבל כנראה שגם הרעיונות שלנו ישארו עקרים.
מדובר עירית חיפה, עידו מינקובסקי, נמסר: "אני מעריץ ותיק של אדם ואפילו בשנת 90 צרחתי בפסטיגל ברוממה שיבחרו ב״נשיקה צרפתית״ ולא ב״ילד סנדוןיץ׳״ של מושונוב ובראבא. אך לגופו של עניין, העירייה מוכנה לקחת אחריות על כל מה שיטיחו בה. על עזיבתו של אדם, על האסון בפוקושימה ועל המפץ הגדול. יחד עם זאת, אני קובע שהעיר אוהבת את אדם ואפילו נשמח לארח אותו בקלבת שבת בקיץ הקרב ובא".
ר עַל "מיהו פלשתינאי?" • פרק 10 • הטרגדיה של הפליטים
טל רז עַל צבת הים האהובה "ברטה" מתה כתוצאה מהסתבכות ברשת דייגים
גדי עַל צבת הים האהובה "ברטה" מתה כתוצאה מהסתבכות ברשת דייגים
עליזה עַל רעם מטוסים בחיפה ופיצוץ עז באזור הקריות – ליל שישי 13/12/24 21:25
עליזה עַל רעם מטוסים בחיפה ופיצוץ עז באזור הקריות – ליל שישי 13/12/24 21:25