דיור מוגן – מובייל

"נזכור את הזחילה לרדאר – נזכור אך אחד לא חזר" אליעזר ארקין

הסיפור של אליעזר ארקין שנפל בניסיון לפוצץ את הרדאר הבריטי על הכרמל

"נזכור את הזחילה לרדאר – נזכור אך אחד לא חזר"
מתוך שיר "הצ'יזבאטרון" מאת חיים חפר

.כמה פעמיים עברתם ברחוב טשרניחובסקי או ליתר דיוק טשרניחובסקי 17 בחיפה ולא ידעתם שאתם חולפים על לוח זיכרון, אולי מהחשובים ביותר בתולדות חיפה…

לוח הזיכרון הוצב ע"י משפחת ארקין וממוקם בין שני בניני אבן אשר שימשו את קציני הצבא הבריטי בתקופת המנדט בארץ ישראל.

דרך שני הביניים עלה הכוח בדרכן לפוצץ את הרדאר שהיה על הר הכרמל ואיתר אניות מעפילים בדרכם לחופי ארץ ישראל.

אליעזר משה ארקין נולד ב – 18.7.1929 ב"עקרון", היא "מזכרת בתיה". בן לאחד מראשוני המתיישבים במשובה שנוסדה ב1884.

את ילדותו חילק אליעזר בין לימודים בבית הספר ועזרה למשק הבית. ב-1934, עם תום לימודיו בבית הספר העממי, החל את לימודיו בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל", שם קיבל הכשרה חקלאית וגויס לפלמ"ח שבמסגרתו נבחר למשימה שממנה לא שב והיא פיצוץ תחנת הרדאר הבריטי שעל רכס הכרמל.

פעולה זו הייתה הניסיון השלישי של פגיעה ברדאר והיא באה בתגובה על גרוש ספינת המעפילים "יציאת אירופה" תש"ז.

ספינת המעפילים "יציאת אירופה יצאה מנמל בוליטימור בארה"ב ועל סיפונה ארבעת אלפיים חמישים וארבעה מעפילים.

הספינה נקלע לסערה קשה בים ונאלצה לחזור על עקבותיה. רק חודש מאוחר יותר יצאה הספינה למסע שנית. מרגע יציאתה של הספינה לדרכה, עשתה ממשלת בריטניה כל שבאפשרותה למנוע את הגעתה לחופי ארץ ישראל .

ב-13 ביוני הספינה הגיעה לצרפת. גם כאן מנעו האנגלים עליית מעפילים ומתן שרותי נמל לספינה. למרות מאמצי הצבא האנגלי, הצליחו 4.500 מעפילים לעלות על גבי הספינה ובשעה חמש לפנות בוקר יצאה הספינה מהנמל בצרפת לכיוון ארץ ישראל. בבוקר שלמחרת הופיע מטוס מפציץ בריטי מעליה ובעקבותיו ספינת סיור ואניית מלחמה.

כאשר הגיעה "יציאת אירופה" לחופי ארץ ישראל, נתפסה ע"י הבריטים תוך שימוש בכוח ובגז מדמיע והמעפילים הועברו לשלוש אניות קטנות ,שהפליגו בחזרה לנמל המבורג גרמניה.

בעקבות פרשה זו החליטו במטה ההגנה לבצע פעולה כנגד תחנות הרדאר הבריטי שעל הכרמל. הפעולה הוטלה על לוחמי הגדוד הראשון של הפלמ"ח. הזמן שניתן ללוחמים לתכנן את הפעולה היה קצר… לא יותר מיומיים שבמהלכם נקבע מי יוצא לפעולה. הוכנו מטעני החבלה ,נקבעו החובשים והנשק חולק ביניהם.

ב-21.7.47 תוכננו שתי פעולות במקביל כנגד תחנת הרדאר בכרמל המערבי (מול רחוב טשרניחובסקי של ימינו). הלוחמים התכנסו בקיבוץ שער העמקים, משם עברו כל אחד בנפרד לבית הספר הראלי באחוזה. הכוח מנה שנים עשר לוחמים, ביניהם כושי קובץ ,שמוליק כתבן – מ"מ מחיפה ,יהודה אוריין מרעננה, אליעזר ארקין ממזכרת בתיה והמפקד רפי גינזבורג "התרנגול".

הכוח עלה מדרום הוואדי והתמקם בין שני בנייני האבן, בהם התגוררו קצינים בריטים. הכוח התפצל לשניים. חולייה בפיקוד "התרנגול" פרצה פתח בגדר. "התרנגול" פרץ פנימה במטרה לפוצץ את הרדאר המערבי והחוליה השנייה מטרתה הייתה לפוצץ את תחנת הרדאר המזרחי.

המודיעין שנאסף ע"י יהודה אוריין במהלך הבוקר מגג מלון "מגידו" לא הספיק. הכוח קיבל מידע מודיעיני ממפקדת ההגנה ובו נאמר כי בשטח פרוסים מספר כלבים ועל הגדרות היו תלויות קופסאות שימורים שמטרתן לעשות רעש רב כאשר נוגעים בגדר.

כאשר התרנגול חדר דרך הפרצה בגדר, הכלבים החלו לנבוח. כתוצאה מהרעש השומרים פתחו באש תופת והאירו את השטח בפנסים וזיקוקים.

בשלב זה מכונית פרטית חולפת ומזהה פרצה בגדר. מתוך המכונית יורדים קצינים בריטים ופותחים באש על החוליה ,החוליה המאבטחת את הרדאר פותחת באש מקלעים. אש תופת פוגעת בכוח ואליעזר ארקין נפגע. "התרנגול" פוקד לפוצץ ולהסתלק ,הרדאר פוצץ והכוח מתחיל בנסיגה כאשר אליעזר ארקין נותר מאחור.

איתמר גולני היה אחרון הלוחמים שראה את ארקין בחיים,לדבריו לא היה ניתן להציל את ארקין תחת אש התופת שכוונה אליהם.

אליעזר ארקין נשאר על מורדות הכרמל. למחרת בבוקר נמצא ארקין ע"י חיילים בריטים והועבר לבית חולים, אך שם נמנע הטיפול בו והוא נחקר עד שנפטר ביום 21.7.47.

2 תגובות
  1. ירון כרמי אמר/ה

    למיטב ידיעתי, איתמר גולני המוזכר בכתבה הוא בן אפיקים אשר נהרג מאוחר יותר במפגן צניחה מעל מפרץ חיפה.
    המצנח שלו הסתבך בכנף המטוס והוא פרפר בין שמים לארץ דקות ארוכות עד שנפל אל מותו במי מפרץ חיפה.

  2. irir אמר/ה

    ולהנצחות נוספות בחיפה

    http://www.fresh.co.il/vBulletin/showth … p?t=431954

לא ניתן להגיב