הפריגטה היוונית שבאה להשתתף בתמרונים משותפים עם האמריקאים והישראלים, היא ספינת מלחמה שהושקה בסוף שנות התשעים ומסמלת בשמה את האי פסארה וצי האניות של היוונים שנלחמו בשנת 1821 נגד העותומנים הפולשים במלחמת העצמאות של הראשונים. אלה מובעים גם בדגל וסמל אניית הקרב, של עוגן עליו כרוך נחש, צלב, רומח וכוכב, שמביעים את האומה ההלנית במלחמתה עם האימפריה העותומנית בצבעים אדום ירוק לבן ובסמלים ססגוניים.
צפו בווידאו – יוון וישראל בהצהרות אודות שיתוף פעולה אזורי
הקפטיין קריסטוס אטנאסיו Christos Athanasiou התמנה לפקד על הספינה, באוקטובר 2017 לאחר ששימש בתפקידים רבים בצי היווני מאז שסיים את האקדמיה הימית היוונית בשנת 1992 ועד עתה. על האנייה משרתים מאה תשעים ושמונה קצינים וחובלים ביניהם לא מעט נשים.
הגענו לקבלת הפנים בשעות הערב המוקדמות, באור יום ואפשרויות צילום טובות. בדרך, בנמל, תוך כדי נסיעה, פגשנו בכלי שייט אמריקאי שהגיע זה עתה והוא כנראה חלק מהתמרון המשותף לציים הישראלי, אמריקאי, יווני, שמשתפים יחד פעולה.
כאשר התקרבנו לכבש העלייה לאוניה, הגיע גם השגריר היווני, קונסטנטינוס ביקאס Konstantinos Bikas, עם רעייתו. ביקאס התקבל ע"י הקצינים בהצדעה ומיד נכנס בדלת קדמית לביקור מפקד הספינה, לפני קבלת הפנים הצפויה. אנחנו הופנינו ימינה לירכתיים, אל מקום התאספות האורחים והקצונה הבכירה.
בדרך לירכתיים גילינו מסוק גדול של הצי מקופל כנפיים, ובחוץ חיכו כבר קציני הצי היווני שלובי ידיים, חלקם דרוכים לקראת בואם של האורחים המכובדים.
זה אחר זה הגיעו האורחים והמוזמנים המכובדים, שגרירים, המארח שגריר יוון בישראל קונסטנטינוס ביקאס ואשתו, הקונסול היווני בחיפה קונסטנטין זינוביוס ואשתו מריה שהם מכרים וותיקים, נספחים צבאיים וימיים, בשלל מדים וצבעים, ראש מספן ים תא"ל עידו בן משה, קציני חיל הים הישראלי המשתתפים בתמרונים המשותפים לחיל הים הישראלי והיוונים. אנשי צבא וקציני קישור למיניהם, אנשי תקשורת רבים, הפטריארך הנוצרי יווני אורתודוקסי בירושלים תיאופילוס השלישי בליווי גדוד של כמרים, סגן השר לאיכות הסביבה ירון מזוז ועוד אורחים מכובדים אחרים ורבים.
היוונים הכינו בר, עם בירות יין ומשקאות קלים, וגם שולחן ארוך, ערוך יפה ומלא בכל טוב של מטעמים, ומתאבנים, גם גבינות גם בשרים, וגם סופלקי חם וטעים. ליד פרגוד הנואמים, הייתה מצגת שהראתה את ביקורו האחרון של הנשיא הישראלי רובי ריבלין ביוון כאורח הצי היווני מלווה בצילומים וסרטונים.
לאחר קבלת הפנים החמה והסעודה, החל שלב הנאומים והתודה על שיתוף הפעולה, בין חילות הים של הישראלים והיוונים וגם בתחומים כלכליים ואחרים.
השגריר היווני פתח במילים בעברית ואמר "אני מברך אתכם לכבוד היום הלאומי של יוון". לאחר מחיאות הכפיים של האורחים, עבר לאנגלית באומרו (תרגום חלקי):
"לכבוד הוא לי להיות כאן ולחגוג את יום העצמאות היווני ואת מערכת היחסים המשולשת והטובה בין ישראל יוון וקפריסין שמביאות יציבות לאזור". "גם ליהודים וגם ליוונים יש היסטוריה רבת שנים של ציביליזציה קדומה, של שתי מדינות דמוקרטיות שמדברות בשפת העבר, שתי מדינות שמחלקות ערכים משותפים ועובדות למען יציבות באזור". לסיום הוסיף ואמר "אני מאחל לעם היווני והיהודי הצלחה ושיתוף פעולה שיביא לתוצאות לכל הסביבה".
האדמירל היווני קריסטוס, מפקד כח המשימה של נאטו, דובר אנגלית רהוטה, הקריא מן הכתב נאום ידידותי של שיתוף פעולה בין החילות ואחווה. גם הוא פתח במילים בשפה העברית "בוקר טוב אני שמח להיות כאן בישראל" מכאן עבר לאנגלית באומרו, (תרגום חלקי):
"היום אנחנו מעלים על נס את השחרור מהאימפריה העותומנית לפני כמאתיים שנים. זה לא היה עניין רק של הישרדות, אלא עניין של עיקרון, להיוולד מחדש לדמוקרטיה עתיקה".
האדמירל קריסטוס שיתף אותנו בתיאור ביקורו ההיסטורי של נשיא המדינה רובי ריבלין בבסיס הראשי של הצי היווני, כאשר אירח אותו שם כראש מדינה ראשון שביקר אי פעם בבסיס ימי". "שני העמים נלחמים בטרור האסלאמי הקיצוני, שתי המדינות שואפות לדמקורטיה ושלום לעומת מדינות אחרות באזור. שני הצבאות של יוון וישראל נלחמו נגד צבאות גדולים וחזקים מהם ויכלו להם. ליוון, כמו לישראל, יש קשרים טובים עם ירדן ומצרים הנלחמים בשיתוף פעולה בגורמים קיצוניים באזור". "סיום מלחמת השחרור של היוונים לפני כמאתיים שנים, פתחה את הדרך לעצמאות ואוטונומיה בפני עמים אחרים".
לסיום ציין האדמירל "שזו הפעם הראשונה שמציינים את יום העצמאות היווני על פריגטה בישראל והרים כוס לחיים לכבוד עם ישראל, צ.ה.ל. וחיל הים הישראלי".
סגן השר, ירון מזוז, ברך וכך אמר:
"אני שמח לייצג את ממשלת ישראל ליום הלאומי ה- 197 של הרפובליקה ההלנית, שתי המדינות חולקות ערכים דמוקרטיים מימי קדם כאשר יוון הייתה ערש התרבות האנושית, הדמוקרטיה והבית לפילוסופיה המודרנית, תיאטרון מתמטיקה, ואסתטיקה".
מכאן עבר מזוז לקהילה היהודית ביוון ואמר:
" במשך דורות רבים שגשגה קהילה יהודית מפוארת ביוון אשר תרמה תרומה חשובה להתפתחות ומעמדה של העיר סלוניקי ומלאה תפקיד בהקמת המערכת הפוליטית ביוון כולל הקמת המפלגה הקומוניסטית".
מר מזוז ציין את היחסים ההדוקים בין שתי המדינות וביקור הגומלין של נשיא יוון בישראל וביקור נתניהו והנשיא ריבלין בינואר השנה. סגן השר סקר את המפגשים החשובים בין ישראל לקפריסין ודיבר גם הוא על משולש שיתוף הפעולה של יוון קפריסין וישראל. מזוז הודה בסוף דבריו לממשלת יוון על שימור ההיסטוריה היהודית ביוון העלאת המודעות לטרגדיית השואה, הקמת המוזיאון בסלוניקי להנצחת יהדות יוון בתקופת השואה ואיחל את מיטב האיחולים ליום העצמאות היווני בהרימו כוס יין "לשלום, יציבות ביטחון ושגשוג וברכה" וסיים במילה "לחיים".
לסיום קבלת הפנים והערב המכובד והנעים, חולקו תשורות לאורחים החשובים.
ראש מספן ים, תא"ל עידו בן משה, בשיחה עם סגן השר לאיכות הסביבה ירון מזוז, לאחר הנאומים ואחרי שהחליף תשורות ומתנות עם מפקד ה- Psara קריסטוס אטאנסיו, בלחיצת יד וחיוכים, על שיתוף הפעולה בין שני החילות והציים, בתרגילים המשותפים.
משם הייתה הדרך קצרה לירידה, מערב מלא וגדוש, של עצמאות וגאווה אל קרקע מוצקה ובטוחה, ואיש איש "תחת גפנו ותאנתו" לביתו חזרה.
אני הרגשתי בנוסף ב- "Psara" אניית המלחמה, שנגעתי לכמה שעות בשורשים ובמקורות של משפחתי שנכחדה בסלוניקי בשואה. הייתה זו חוויה בלתי נשכחת חד פעמית מיוחדת וטובה.
