לכב' א. מנהל אגף החינוך מר ערן דובובי
ב. מזכיר העיר גב' ברכה סלע, להעברה לגורמים הנוגעים לנושא
הנדון: נגד הכנסת רשתות ווי-פיי לבתי הספר
להלן עיקרי דבריה של פרופ' סיגל סדיצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של הקרינה במכון גרטנר,
מומחית בעלת שם בתחום הנדון. הדברים נאמרו בראיון לתקשורת.
1. אוכלוסיית הילדים רגישה במיוחד להשפעות שליליות של קרינה, בכלל זה הסיכון לחלות בסרטן.
2. התקנת מערכת ווי-פיי בבתי ספר כופה את השפעותיה גם על ילדים והוריהם, המתנגדים לכך.
3. מאחר וקיימת חלופה חוטית להזנת המחשבים, אין להעדיף מערכת שיש עימה חשש לסיכון.
לסיכום, עפ"י עקרון הזהירות המונעת, ממליצה פרופ' סדיצקי לא להתקין מערכות ווי-פיי בבתי ספר.
לפיכך אבקש כי החלטה ברוח זו תתקבל בעיריית חיפה ע"י אגף החינוך.
בבברכה
שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה
העתקים: פרופ' שמואל רשפון רופא המחוז
ד"ר דונחין מילכה
מזכירת מועצת העיריה גב' דיאנה רוי
סיעה
התנהלות לא מכובדת של משרד החינוך לאור הסיכונים הבריאותיים מאינטרנט אלחוטי בבתי הספר
מאת: דר' יעל שטיין, היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית, ביה"ס לרפואה, האוניברסיטה העברית – הדסה, ירושלים
שלום לכל הפעילים וגם לנציגי משרד החינוך המכותבים,
חשוב לי לציין כמה נקודות בכל הויכוח הזה מול משרד החינוך.
המסר הראשון – הסיכונים הבריאותיים
הסיכונים הבריאותיים האפשריים כבר ידועים – לגבי סיכון לסרטן. וידוע גם לגבי השפעות חוץ מסרטן – עליה בהפרעות קשב וריכוז, כאבי ראש, הפרעות שינה, פגיעה במערכת החיסון, סיכון לפגיעה במחסום דם-מוח ועוד ועוד — ועליה ברגישות לקרינה באופן כללי עד כדי רגישות יתר.
לדעתי, צריך לחזק את המסר שמטרתנו בויכוח /דיון/ מאבק הזה היא להועיל לילדים ולהוריהם (או אולי עד כדי להציל את הילדים)ולא סתם לתקוף את משרד החינוך באופן גורף על כל תוכנית המחשוב – כי הרי זו לא מטרתנו, וזו טעות להציג אותה כך. מטרתנו היא שהילדים ילמדו, יתקדמו, יקבלו את התועלת אבל לא את הנזק!
חשוב ונכון שמשרד החינוך כן יתקדם עם הזמנים וכן יאפשר לתלמידים גישה למחשוב ולטכנולוגיות חדשניות. ואי אפשר לומר שזה נורא אם יש למורה מחשב נייד – גם לי יש מחשב נייד – אבל המסר צריך להיות לגבי **אופן השימוש** הנכון ואופן השימוש המזיק. המחשב הנייד שלי מחובר בכבל לחשמל, ומחובר בכבל למודם אינטרנט, ואין בכך שום בעיה.
אם משרד החינוך ינחה את מנהלי בתי הספר להקצות פינה אחת בכל כיתה ובכל פינת עבודה מחוץ לכיתה, בה המורה מחבר/ת את המחשב שלו/ה לחשמל ולאינטרנט בכבל – נפתרה הבעיה.
זה עניין של רצון ושל תשומת לב. ונכון – זה גם עניין של כסף, אבל יותר מהכל, מדובר על סדרי עדיפויות.
המסר השני הוא אופן ההתנהגות הלא-אמין והלא ישר של נציגי משרד החינוך:
המסר שאני מנסה להעביר למשרד החינוך הוא:
1. אתם, כמי שמובילים את החינוך בישראל ורוצים ללמד לא רק מחשוב אלא גם ערכים, לא צריכים להיות שקרנים – אמרתם שאתם מקבלים על עצמכם את המלצות משרד הבריאות (וניתנו המלצות ברורות להעדיף טכנולוגיה קווית) אז למה לשקר ולשחק אותה, ובינתיים לדחוף בכוח wi fi לכולם? הרי זה מה שקורה בשטח… גם אם תכחישו – ההורים פוגשים את זה בבית הספר.
הילדים שלי קיבלו הנחיה מבית הספר לקנות אוזניות לצורך עבודה עם מחשבים ניידים אלחוטיים בכיתות בשנת הלימודים הקרובה, במסגרת פרויקט המחשוב. והכניסו לכיתה של הבן שלי ארון חשמל ענק להטענת המחשבים הניידים.
אז על מה אתם מדברים " אנחנו בודקים" ? – אתם לא בודקים, ואתם לא ממתינים. אתם פועלים עכשיו בשטח בניגוד להנחיות.
לאחר שהתקבלו ההמלצות של הועדה הבין- משרדית שאומצו פה אחד בועדת הכנסת (פנים הגנת הסביבה ובריאות) הגברת עירית ליבנה הבטיחה לי באופן אישי, בועדה של דב חנין, שהיא תדאג לזה שהwi fi יוצא מבתי הספר שהוא כבר הוכנס – וזה מתועד. כמובן שזה היה שקר – כי לא רק שלא הוציאו את ה-WI FI עוד הכניסו ארונות חשמל לתוך הכיתות והתעלמו מכל המכתבים שכתבתי בעניין הזה.
כאשר פניתי ליועץ המשפטי לממשלה, מנכ"לית משרד החינוך כתבה לי מכתב תגובה, בו נאמר שמשרד החינוך רק "בודק ובוחן את המצב". זה שקר. משרד החינוך כבר הכניס במהירות מערכות אלחוטיות לכיתות ומפעיל אותן בשנה"ל הקרובה. זו ההנחיה שניתנה לבתי הספר – הם לא יכולים להתנגד.
אם אלה פני מובילי החינוך וזו הגישה – אז מה המסר שהילדים מקבלים? וההורים? שטוב לשקר… ושבריאות הילדים היא החלק הזניח בתמונה. יופי של חינוך.
2. אתם, כמי שמובילים חינוך, רוצים להראות שהחינוך ושיטות החינוך מתקדמים. מצוין. גם אני מעוניינת בכך. אבל לא על חשבון בריאות הילדים.
לא סביר להקרין את כל ילדי המדינה רק מפני שאצה הדרך למשרד החינוך להראות תוצאות בשטח – כמו שדיאטת בזק להרזיה בד"כ פחות יעילה מדיאטה מאוזנת, כך פרישת אינטרנט אלחוטי "מהר מהר לפני שיגידו שזה אסור" אינה הדרך הנכונה לפעול. צריך לחשוב על כל צדי העניין כבר בהתחלה, כי כל דבר "זמני" שיכניסו לכיתות יישאר שם לנצח…
3. אם הורה חושף את ילדיו לקרינה בבית, זה עניינו הפרטי ואחריותו. הילדים שלי **לא חשופים** לקרינה בבית ולא משתמשים בטלפונים ניידים. למה משרד החינוך כופה עליי "להקרין" את ילדיי בבית הספר יום יום?? מי ייקח את האחריות אם יקרה להם נזק כתוצאה מכך?
לצערי, אני כבר לא ממש חשה כבוד כלפי משרד החינוך בעניין זה.
מה המסר שעליי להעביר לילדיי? שהמורה משקרת? שמנהלת בית הספר משקרת? שהמנהלת של המנהלת משקרת? – אני יודעת שהן כן מודאגות, וכן פנו וכן ביררו – וקיבלו תשובות ברורות ממשרד החינוך – התשובה היתה **להמשיך להפעיל את המערכת האלחוטית ולהשתיק את ההורים המודאגים**
ד'ר יעל שטיין
היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית, האוניברסיטה העברית