"הערבים החדשים" – האמנם?
בסוף השבוע האחרון פרסם מאקו כתבה בשם "הערבים החדשים" המתארת את הפתיחות בקרב הצעירים הערביים בישראל שמדברים בפתיחות על סקס, שופינג, בילויים ועוד.
הכתבה עצבנה מאוד את וויאם דקואר, צעיר ערבי- נוצרי בן 25 תושב הכרמל הצרפתי בחיפה.
לקריאת הכתבה: http://www.mako.co.il/weekend-articles/ … =565984153" onclick="window.open(this.href);return false;
וויאם עצמו הוא בחור צעיר, בן למשפחה מבוססת בכרמל הצרפתי, דובר שש שפות שונות וכבר השתתף במשלחת של האו"ם לשוויץ ומתכנן לעבור בקרוב לצרפת ללימודים אקדמאיים. על דוגמנות למשל, הוא חושב שזה מקצוע מכובד ונרתע מהביקורת במגזר שמופנת כלפי דוגמניות.
וויאם, אתה לא דוגמה לאותם "ערבים חדשים"?
"אנשים חושבים שלהיות מפותחים זה לזלזל בשפה, במנהגים, להתלבש בצורה מסויימת- זה שטחי. התפתחות אמיתית היא אקדמית, כלכלית וחברתית" כך פורס וויאם את השקפתו ואומר: "הדיבור הזה על סקס, אלכוהול ומסיבות- זו לא התפתחות- זה לא רלוונטי, זה לא מעניין ואם כבר מדברים על התפתחות- אנשים רבים במגזר משתלבים מבחינה אקדמית במוסדות להשכלה גבוהה, דוברי שפות, מכירים את העולם".
יכול להיות שלצעירים במגזר הערבי נמאס מהמסורת והם מנסים לפרוץ את הגבולות?
"לכל תרבות בעולם יש את המנהגים שלה, המנהגים שלנו נוגעים בכבוד, פרטיות, מסורת. אל תשפטו לרעה מנהגים של אדם אחר. לזלזל במסורת זו לא התפתחות, אתם יכולים לבקר אותה, זו מדינה דמוקרטית אבל לא לשפוט את מי שנוהג על פיהם".
מה ההרגשה כערבי ישראלי בחיפה?
"כל חיי למדתי בבתי ספר יהודיים ותמיד הרגשתי מקובל ורצוי. עם זאת, ברור לי שכערבי, אין לי יותר מדי לאן להתפתח חוץ מהנימוס ומהנחמדות שספגתי במשך חיי מחבריי לבית הספר. להיות ערבי היום זה סטיגמה שגורמת לך להרגיש בצד. מצד אחד אני מאוד רוצה להשתלב בחברה הכללית ולהתקדם ומצד שני לשמור על האותנטיות, על המנהגים ועל המסורת ואני מרגיש שבארץ זה שילוב בלתי אפשרי"