נמצאו חלקות קבר הקשורות לפרשת היעלמותם של ילדי תימן בבית העלמין בחיפה

עשרות קרובי משפחה הגיעו היום לבית הקברות בנווה דוד שבחיפה על מנת להצטרף לסיור של ח"כ קורן, העומדת בראש וועדה מיוחדת הבודקת את פרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן. לסיור הצטרפו עשרות קרובי משפחה של ילדים שנעלמו, לכאורה, על מנת לנסות לתת מענה לשאלה שמענה אותם כבר עשרות שנים. במהלך הסיור אותר קבר אשר עשוי לשפוך אור על הפרשה.

קדיש מעל קברו של סלים יעקב ג׳רפי ז״ל (צילום: חי פה – חדשות חיפה)

דרישה לפתיחת הקברים בחיפה:

אל הסיור התלוו עובדי חברה קדישא, שהראו לקורן את חלקות הקבר. מטרתה של קורן היא שהמדינה תממן את פתיחת הקברים, על מנת שהמשפחות יקבלו תשובה לשאלה המטרידה אותם עשרות שנים: האם קרובי המשפחה שלהם חיים או שאכן הם נפטרו כפעוטות ונקברו, כמו שנאמר להם.

סבה של אביבה קינדל, שומר הסף של הילדים במחנה עולי תימן נורה למוות:

ח"כ קורן הסבירה לחי פה שוועדת כהן קדמי קבעה איפה נמצאים הקברים של הילדים, ולכן הוועדה שבראשה היא עומדת עושה סיורים באותם בתי קברות כדי לראות מה ניתן לעשות על מנת להבין בדיוק מה קרה.
במהלך הסיור בבית העלמין , הצליחה ח״כ קורן לאתר לראשונה את קבר סבה של אביבה קינדל שנרצח במחנה העולים עין שמר.

ח״כ נורית קורן, יו״ר הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן:

״לאחר 67 שנים שהמשפחה חיפשה את הקבר כדי לומר קדיש ולהקים מצבה ראויה ואחרי שהבת ראתה לנגד עיניה את אביה נרצח וגופתו נעלמה, הצלחנו לאתרו. מרגע שאביבה פנתה אליי פעלנו למציאת מיקום הקבר ולשמחתנו הרבה במהלך הסיור שקיימנו היום, הקבר אותר ולראשונה התכנסנו כולנו לומר קדיש. רגע עוצמתי, חד פעמי ומרגש מאין כמותו. הגשמנו את חלומה של אביבה ואת צוואת אימה. אמשיך לפעול ביתר שאת למען משפחות הילדים הנעלמים ולמען חקר האמת״.

אביבה קינדל אמרה,

״אני כל כך מתרגשת, הגשמת חלום. כעת נוכל סוף סוף להקים מצבה״.

הקבר הנעלם אותר בחיפה

קינדל סיפרה שסבה, סלים יעקב ג׳רפי ז״ל, היה כשומר הסף של הילדים במחנה עולי תימן בעין שמר כאשר שמע שקרובת משפחתו נלקחה ע״י שוטרים, הלך להחזירה ואחד השוטרים ירה בו למוות כשביתו (אמה של אביבה) לצידו מנסה לעצור את הדימום עם מטפחת שהייתה על ראשה. למשפחה לא נמסרו פרטים בעניין הקבורה, בחלוף הזמן נאמר להם שגופתו קבורה במחנה דוד באחת משתי אפשרויות ״לבחירת המשפחה״. אביבה נאבקה במהלך השנים לגלות מה מיקומו המדויק של קבר סבה והיום בזכותה של ח״כ קורן ופעילות הוועדה התבשרה קינדל על מיקומו ונאמר עליו קדיש

"ההורים שלי היו הולכים כל יום ראשון לעבוד בעבודת כפיים, סיפרה אחת הנשים שהגיעה מלווה בבעלה מפרדס חנה, העבודה הייתה קשה מאוד. אימא שלי נכנסה להריון וילדה. 3 ימים אחרי הלידה באו אליה ואמרו לה שהתינוק נפטר. אבא שלי היה חלק מהוועדה, והוא נתן עדות על מה שקרה לו ולאימא שלי, ואני כאן בשביל סוף סוף לקבל תשובות.

אני רוצה לראות את הקבר".

אריה תמר סיפר לקורן שבשנת 2000 הוא הגיע לבית הקברות בנווה דוד יחד עם חמותו.

"הבן של חמותי נעלם. אני הגעתי יחד איתה לבית הקברות. לקחו אותנו לאיזו תלולית עפר, לא היה שם כלום, ואמרו לנו, זו הנקודה, פה הילד נקבר. בלי טיפת כבוד, מראים לך אדמה, ואומרים לחמותי, כאן הילד שלך, בלי שום סימן, שום מצבה, כלום. אני רוצה עכשיו לדעת באמת האם הבן שלה, האח של אשתי, האם הוא קבור כאן או לא".

נציגי החברה קדישא נדהמו ממספר המשתתפים

נציגים מחברה קדישא אמרו שהם חשבו שיגיעו פחות אנשים, אך בפועל הגיעו כ-40 קרובי משפחה, שלא הפסיקו להודות לקורן על מה שהיא עושה לטובה החטופים. רבים אמרו לה שהיא עושה עבודת קודש. קורן עצמה סיפרה לפני הסיור כי היא עצמה בת למשפחה שממנה נעלמו מספר ילדים, לכאורה, ולכן הנושא כל כך קרוב לליבה.
בתחילת הסיור הסביר איש חברת קדישא על כך שבית הקברות הוקם בשנת 1934, והוא מחולק ל-4 חלקים על פי המוצא של הנקברים.

ככל שמשיך נציג הברה קדישא לתאר את מה שקורה בבית הקברות, סבלנותם של קרובי המשפחה הלכה ופחתה. אחת מהן אמרה, שבטח בלוויות ואזכרות מי שמגיע לבית הקברות עסוק בנפטר, ולכן הוא מרוצה שסוף סוף הוא יכול לתת את כל המידע על בית הקברות לקבוצה כל כך גדולה של אנשים.

רשיונות הקבורה לא הוכנו מראש

קרובי המשפחה היו מאוד כעוסים על כך שלא יכלו לקבל עוד במהלך הסיור רישיונות קבורה מחברה קדישא, כמו שקרה סיורים קודמים בירושלים ובעמוקה. אנשי חברה קדישא הסבירו, שרק אתמול הם קיבלו את המסמכים מהוועדה, ולכן הם עוד לא הספיקו להכין את רישיונות הקבורה.

יש לציין, כי הסיור בבית הקברות בנווה דוד הוא הסיור השלישי של הוועדה. לפני כן חברי הוועדה סיירו בבתי קברות בעמוקה ובירושלים. בעוד שבעמוקה הם ראו קברים ללא זיהוי (כתוב רק "ילד", ללא שם או מצבה), בבית הקברות בירושלים הם נתקלו במשהו חמור בהרבה. על הקברים של הילדים נוספו עם השנים קברים של אנשים שנפטרו ונקברו עם זיהוי ועם מצבה. המשמעות היא שאם המדינה תחליט לפתוח את קברי הילדים, היא תצטרך לשם כך לפתוח או להזיז קברים של נפטרים, דבר שלא יהיה פשוט מבחינה הלכתית ומבחינת המשפחות של הנפטרים.

מדוברות הכנסת נמסר לחי פה:

הוועדה המיוחדת איתרה את קברו של סלים יעקב ג'רפי שנרצח במעברה ועד היום מקום קבורתו לא היה ידוע

מיקום הקבר התברר בסיורה של הוועדה בבית העלמין מחנה דוד בחיפה. יו"ר הוועדה ח"כ נורית קורן: "אחרי 67 שנה שהמשפחה חיפשה את הקבר, אחרי שהבת ראתה לנגד עיניה את אביה נרצח ולא ניתן לה להגיע לקבורה. הצלחנו במהלך הסיור לאתר את הקבר ולראשונה נאמר עליו קדיש

באופן שהפתיע את משתתפי הסיור, לאחר הסיור בחלקת הילדים, הצליחה הוועדה לאתר את קברו של סלים יעקב ג'רפי שנרצח במעברת עין שמר. לפי סיפורה של המשפחה יעקב נרצח על ידי שוטר ב 1950 כאשר התנגד לחטיפתה של ילדה. המשפחה לא הורשתה להשתתף בלוויה ועד היום לא נמסר למשפחה מיקומו של הקבר ולמשפחה לא התאפשר להקים מצבה ולהגיד קדיש. אביבה נכדתו של יעקב אמרה בבכי: "מילאתי את הצוואה של אמי. מצאתי את הקבר של אביה"

עקיבא וייץ, מנכ"ל חברה קדישא "חיפה" מסר לחי פה:

בידי החברה קדישא נמצאים ספרי הקבורה מאותה התקופה. בתקופה האמורה, קברה החברה קדישא  85 אחוז מהנפטרים והנותרים נקברו על ידי חברה קדישא לבני עדות המזרח ולעדות נוספות.

וייץ, שאף הציג את ספרי הקבורה, הראה כי בצד כל נפטר רשום את שמו של המודיע על הפטירה לחברה קדישא. הוא הוסיף והדגיש כי לא קיימים ברישומים נפטרים אלמונים.

ישראל אדלר,  מוותיקי העובדים בחברה קדישא (מאז שנות השבעים) סיפר לחי פה:

ככל הידוע לו ואף לאחר עם שיחה עם מנהלה של החברה קדישא בשנות הפרשייה (מנהל זה נפטר לפני כעשרים שנים)  לא ידוע לו על מקרים בהם הובאו ילדים תימנים מבתי החולים ללא ליווי של המשפחה.

מחלוף עקיבא, מנכ"ל חברה קדישא ספרדים, אמר לחי פה:

בספרי הקבורה הישנים, מצוין כמקום הקבורה "חלקת הילדים"  רק חלקה, ללא שורה וללא מיקום מדויק.

עוד אמר כי ליבו עם המשפחות, אך לצערו נראה שלא יהיה ניתן לאתר את מקומות הקבורה המדויקים, הן בשל העובדה שאין רישום מדויק והן בשל היסחפות רבה של הנקברים מתחת לפני השטח.  הוא סיים ואמר כי הוא מתחייב לענות על כל שאלה ולעשות כל מאמץ כדי לסייע למשפחות בחקר האמת.

יו"ר הוועדה ח"כ נורית קורן סיכמה את הסיור המשותף ואמרה לחי פה:

"אני מקווה שמציאת הקבר של יעקב תהווה פתיחה למציאתם וזיהויים של קברי נפטרים רבים נוספים. בחלקת הילדים נגרם לנו מפח נפש. רצינו לראות ציון של קבר, לפחות של משפחה אחת. לא ציפיתי לראות כך את החלקה, ציפיתי שיהיה מיפוי, לפחות חלקי"

עוד אמרה כי יש לציין לשבח את המאמצים של החברה קדישא למיפוי ולסייע לבני המשפחות.

ח"כ קורן אמרה כי היא מקווה שהחוק לפתיחת הקברים שישמור הן על כבוד החי והן על כבוד המת יעבור במושב החורף. החוק  יאפשר, לפחות לחלק מבני המשפחות, לנסות להתאים את הנפטר  באמצעות בדיקת DNA.