פעילי סביבה מערערים על כריתת 21 אקליפטוסים בקריית חיים

(חי פה – תאגיד החדשות של חיפה והסביבה) – קבוצת פעילי איכות סביבה ותושבים מקריית חיים, הגישו השבוע ערר נגד ההחלטה לכרות או להעתיק 21 עצי אקליפטוס בוגרים ברחוב אברהם דנינו בקריית חיים. את הערר כתבה העיתונאית נטע פלג, שעברה לפני מספר חודשים להתגורר בקריית חיים וראתה את העצים בסביבתה. לטענת מגישי הערר, ההחלטה שהתקבלה על ידי פקיד היערות אינה מנומקת דיה, ולא הוצגו לציבור נתונים המוכיחים כי העצים מהווים סכנה בריאותית המצדיקה פעולה כה דרסטית. הם דורשים לעצור את הכריתה המתוכננת, לבחון מחדש את ההחלטה ולבדוק חלופות שיאפשרו לשמור על העצים הוותיקים המהווים חלק בלתי נפרד מהנוף המקומי.

הערר נגד כריתת העצים

הערר הוגש בעקבות החלטה המתייחסת ל-21 עצי אקליפטוס בוגרים הממוקמים בגוש 11580 חלקה 92 ברחוב אברהם דנינו. על פי המסמכים שפורסמו לציבור, אחד הנימוקים המרכזיים להחלטה היה כי העצים מהווים סכנה בריאותית.

אלא שהתושבים טוענים כי ההסבר שניתן אינו מספק. לדבריהם, לא פורט באיזו סכנה מדובר, ממה היא נובעת, ומהם הממצאים המקצועיים שעל בסיסם התקבלה ההחלטה. לטענת מגישי הערר, אם קיימת אכן סכנה לציבור, ראוי להציג חוות דעת מסודרת או מסמכים מקצועיים המעידים על כך.

הם מדגישים כי אין מדובר בהתנגדות עקרונית לכל כריתה, אלא בדרישה לקבל מידע ברור ולהבטיח שההחלטה אכן מבוססת על צורך ממשי ולא על שיקולים אחרים.

סיור בשטח העלה סימני שאלה

לטענת מגישי הערר, לאחר שפורסם רישיון הכריתה הם הגיעו למקום וביצעו סיור עצמאי בשטח. לדבריהם, במהלך הביקור הם התרשמו כי מדובר באזור שבו תנועת הולכי הרגל איננה משמעותית במיוחד.

על רקע זה הם מתקשים להבין כיצד הוגדרה במקום סכנה בריאותית המחייבת כריתה של עשרות עצים. "אם מדובר בסיכון ממשי", אומרים הפעילים, "יש להציג את הנתונים ולהסביר מדוע אין פתרון אחר מלבד כריתה מלאה".

הפעילים מוסיפים כי דווקא משום שמדובר בהחלטה הנוגעת למספר כה גדול של עצים, נדרשת שקיפות מלאה והסבר מפורט לציבור.

האם כל 21 העצים מסוכנים?

אחת השאלות המרכזיות שמעלים מגישי הערר, נוגעת לעצם ההכללה של כל 21 העצים בהחלטה אחת. לטענתם, גם אם קיימת בעיה באחד העצים או בכמה מהם, אין משמעות הדבר שכל העצים במקום מהווים סכנה.

לדבריהם, יש לערוך בדיקה פרטנית לכל עץ בנפרד ולבחון את מצבו הבריאותי, את יציבותו ואת תרומתו לסביבה. רק לאחר בדיקה כזו ניתן לקבוע אילו עצים מחייבים טיפול מיידי ואילו ניתן לשמר.

הם מדגישים כי מדובר בעצים בוגרים, שחלקם נמצאים במקום עשרות שנים, ולכן כל עץ שנכרת הוא משאב סביבתי שאובד למשך תקופה ארוכה מאוד.

דרישה לבחון חלופות פחות פוגעניות

טענה מרכזית נוספת המופיעה בערר היא כי לא ברור האם נבחנו חלופות אחרות לפני ההחלטה על כריתה. לדברי התושבים, במקרים רבים ניתן להתמודד עם סיכונים אפשריים באמצעות גיזום ענפים, הפחתת משקל הצמרת, טיפול שורשים, חיזוק או פעולות תחזוקה אחרות שאינן מחייבות כריתה מלאה.

"השאלה המרכזית היא לא רק האם קיימת בעיה", אומרים הפעילים, "אלא האם מוצו כל האפשרויות לפתור אותה בלי לכרות את העצים". לטענתם, אם קיימות דרכי טיפול אחרות, הרי שיש להעדיף אותן, במיוחד כאשר מדובר בעצים ותיקים ובעלי ערך סביבתי משמעותי.

ערכם של עצי האקליפטוס הוותיקים

מגישי הערר מדגישים כי עצי האקליפטוס אינם רק חלק מהנוף המקומי אלא ממלאים תפקיד סביבתי חשוב.

העצים מספקים צל, מסייעים בהפחתת עומסי חום, קולטים פחמן דו-חמצני ומשמשים בית גידול לבעלי חיים ועופות. באזור תעשייתי כמו קריית חיים, טוענים הפעילים, חשיבותם אף גדולה יותר משום שהם מספקים מעט מהרצף הירוק שנותר באזור.

לטענתם, כריתת העצים תפגע לא רק במראה המקום אלא גם באיכות החיים של תושבי הסביבה ובמערכת האקולוגית המקומית.

גם נטיעה מחדש אינה פתרון מיידי

לעיתים, כאשר מתקבלת החלטה על כריתה, מתחייבים הגורמים האחראים לנטוע עצים חדשים במקום אלה שנכרתו. אולם הפעילים טוענים כי נטיעה חלופית אינה יכולה להוות פתרון מלא. לדבריהם, גם אם יישתלו במקום 21 עצים חדשים, יעברו שנים רבות עד שיגיעו לממדים, לערך הסביבתי וליכולת ההצללה של העצים הוותיקים.

במילים אחרות, גם אם בעתיד הרחוק יוחלפו העצים, הפגיעה הסביבתית בטווח הקצר והבינוני תהיה משמעותית.

חשש מפגיעה בקרקע ובמערכת הנופית

הערר מתייחס גם להשלכות האפשריות של כריתה רחבת היקף על הקרקע עצמה. לטענת התושבים, עקירת 21 עצים בבת אחת, עלולה להשפיע על יציבות הקרקע ולהגדיל את הסיכון לסחף.

בנוסף, כריתה מרוכזת עלולה לשנות באופן משמעותי את אופיו של המרחב ולהוביל לפגיעה במכלול הנופי כולו. הפעילים מבקשים לדעת האם ההשלכות הללו נבחנו לפני מתן האישור, והאם נערכה הערכה סביבתית מלאה של משמעות הכריתה.

האחריות כלפי הדורות הבאים

מעבר לשיקולים המיידיים, בערר מודגשת גם האחריות ארוכת הטווח כלפי הדורות הבאים.

לטענת מגישי הערר, לילדים ולצעירים שיגדלו בקריית חיים בעתיד יש זכות ליהנות מסביבה עירונית הכוללת עצים, צל, טבע ושטחים ירוקים. הם מזהירים כי אם כל החלטה על כריתה תתקבל ללא בחינה מעמיקה, יפחת בהדרגה מלאי העצים בעיר ותיפגע איכות החיים של התושבים. לכן, לדבריהם, ראוי לנקוט משנה זהירות לפני כל כריתה ולוודא שנעשתה בדיקה יסודית ומקיפה.

פעילות מתמשכת של פעילי הסביבה

המאבק סביב רחוב אברהם דנינו אינו אירוע נקודתי. פעילי איכות סביבה בחיפה ובקריות עוקבים באופן קבוע אחר פרסומי רישיונות כריתה, בניסיון לוודא שמינימום עצים נכרתים.

הדבר בולט במיוחד בפרויקטים של התחדשות עירונית, שבהם קיימים לעיתים עצים ותיקים במגרשים המיועדים לבנייה. אף שבמסמכי ההיתר נקבע לעיתים כי יש לשמור על העצים, בפועל לא אחת נפגעים העצים במהלך עבודות הבנייה במידה שלא מאפשרת את הישרדותם.

מנגד, ישנם גם מקרים שבהם מתבצעת שמירה קפדנית על עצים או העתקתם למיקום אחר, זמני או קבוע.

השאלה הגדולה: מי שומר על הריאות הירוקות?

הפרשה הנוכחית מעוררת שאלה רחבה יותר בדבר האחריות על השטחים הירוקים בעיר. האם האחריות מוטלת בעיקר על פעילי הסביבה המתנדבים, או שמא קיימים מנגנונים עירוניים וציבוריים שאמורים להבטיח כי מתקבלות החלטות מאוזנות?

לטענת הפעילים, ברוב המקרים ניצבים מולם יזמים, קבלנים וגופים כלכליים בעלי משאבים משמעותיים. מנגד, הפעילים פועלים בהתנדבות מלאה, משקיעים שעות רבות באיתור בקשות כריתה, קריאת מסמכים, סיורים בשטח, כתיבת עררים וגיוס תושבים.

עבודה רבה מאחורי כל ערר

מאחורי הערר שהוגש השבוע עומדות שעות רבות של פעילות ציבורית. ראשית היה צורך לאתר את רישיון הכריתה וללמוד את פרטיו. לאחר מכן יצאו הפעילים לשטח, צילמו את העצים ובחנו את מצבם.

בהמשך נכתב: בערר עצמו, נוסחו הטענות המקצועיות ונאספו חתימות ותמיכה של פעילים נוספים. לאחר מכן הוגש הערר באופן רשמי, וכעת נדרש מעקב אחר ההליך והתגובות שיתקבלו.

מדובר בעבודה רבה סביב אישור כריתה אחד בלבד, והיא ממחישה את המאמץ שמשקיעים תושבים המבקשים להשפיע על עתיד המרחב הציבורי בעיר.

הנושא נמצא בבדיקה של פקיד היערות הארצי

מהעירייה נמסר בתגובה, כי הנושא מצוי בבחינה מקצועית של פקיד היערות הארצי. עד להשלמת הבדיקה וקבלת החלטה בנושא, הליך הכריתה מוקפא.