(חי פה) – תושבים ומשתמשי התחבורה הציבורית בחיפה מתריעים על הזנחה קשה בתחנות האוטובוס ברחבי העיר לכלוך שהצטבר, ריחות חריפים, כתמי שתן, חלונות וסככות דביקים ומערכות מידע שאינן פועלות. "אנחנו לא מדברים על כמה ניירות על הרצפה. התחנות עצמן מטונפות. הגיע הזמן שמישהו ייקח אחריות".
תושבים רבים בחיפה, ובעיקר משתמשי התחבורה הציבורית, מתריעים בתקופה האחרונה על מצבם הירוד של חלק מתחנות האוטובוס בעיר. לדבריהם, לא מדובר רק באשפה נקודתית או ברצפה שאינה נקייה, אלא בתחנות שלטענתם לא זוכות לניקוי ולתחזוקה בסיסיים לאורך זמן.
התלונות שהגיעו למערכת חי פה מתארות תמונה קשה ריחות חריפים, לכלוך שהצטבר על הסככות והקירות, חלונות דביקים, כתמים ולכלוך רב, ובחלק מהמקרים גם תחנות שהפכו, לטענת התושבים, למעין שירותים ציבוריים מאולתרים.
לדברי אחת מתושבות העיר, המרבה להשתמש בתחבורה הציבורית במסגרת עבודתה עם אנשים עם מוגבלויות, המצב הפך ל"סיוט מתמשך".
"אנחנו אפילו לא יכולים לשבת בתחנה"
בשיחה עם חי פה סיפרה התושבת כי היא ועוד חברים מהעבודה פנו בנושא לעירייה ולנציגים מהעירייה לאחר שהתקשו להתמודד עם מצב התחנות.
לדבריה, הבעיה אינה מסתכמת בניקיון הרצפה. "אנחנו לא מדברים על הרצפה. אנחנו מדברים על התחנה עצמה מלאה לכלוך, הסככה מטונפת, התקרה מלוכלכת. יש ריח נורא. התחנות הפכו לשירותים ואי אפשר לסבול את זה. מעל שנתיים וחצי לא שטפו את התחנות, לא כלום".
לדבריה, הגיע הזמן שהגורמים האחראים יפעלו באופן משמעותי ולא יסתפקו בתחזוקה נקודתית. "אני חושבת שהגיע הזמן לשטוף את התחנות ולתת לנו לחיות ולקבל שירות כאזרחים כמו ערים שכנות שדואגות לעשות זאת אנחנו פשוט מסתכלים על ערים אחרות בסביבה ומקנאים".
תחנות ברחוב חורב: "טינופת שאי אפשר לסבול"
בין התחנות שעליהן הצביעה התושבת נמצאות תחנות באזור רחוב חורב, בכיוונים שונים, וכן תחנות באזור רוממה והדרך לכיוון מרכז הכרמל ושדרות הנשיא. לדבריה, מדובר בבעיה שאינה נקודתית בתחנה אחת.
"תחנת האוטובוס ברחוב חורב לכיוון איינשטיין טינופת. גם התחנה הצמודה לחורב לכיוון רוממה. תחנות בחורב לכיוון מרכז הכרמל ושדרות הנשיא הכול זוהמה. בעירייה אומרים שהם מנקים, אבל אני במשך שנתיים לא ראיתי משאית שמגיעה ושוטפת עם צינור".
לא רק עניין של נראות אלא של שירות ציבורי בסיסי
תחנת אוטובוס היא נקודת המפגש היומיומית של אלפי תושבים עם התחבורה הציבורית. עבור קשישים, ילדים, אנשים עם מוגבלויות ומי שאין ברשותם רכב פרטי, מדובר בתשתית חיונית ולא במתקן שניתן להזניח.
כאשר סככה שאמורה לספק מחסה הופכת למקום שקשה לשבת או אפילו לשהות בו בגלל ריח ולכלוך, וכאשר מערכות המידע אינן פועלות, עולה שאלה פשוטה: מי אחראי לוודא שהתחנה ראויה לשימוש? הטענות שהגיעו למערכת חי פה מציבות סימן שאלה גם על תדירות הניקיון והשטיפה בפועל. תושבים אינם מבקשים מותרות הם מבקשים תחנת אוטובוס נקייה, מתוחזקת וראויה לשימוש.
מעיריית חיפה נמסר לחי פה: "יש להבחין בין תחנות האוטובוס הממוקמות לאורך צירי המטרונית, אשר ניקיונן ותחזוקתן מבוצעים על ידי קבלן המטרונית ואינם באחריות העירייה, לבין תחנות האוטובוס הרגילות ברחבי העיר. תחנות האוטובוס הרגילות מנוקות באופן שוטף, ובנוסף כל פנייה המתקבלת בנוגע לתחנה הדורשת ניקיון נוסף, מועברת לחבל העירוני הרלוונטי ומטופלת בהתאם לצורך.
מנהלי החבלים מבצעים בקרה שוטפת על עבודות הניקיון בתחומם. העירייה קוראת לתושבים לדווח למוקד העירוני על כל מפגע או תחנה הדורשת טיפול, והפנייה תועבר לגורמים האחראים".
נתקלתם בתחנות מלוכלכות, מזוהמות לא נקיות צלמו ותשלחו לנו
כל חיפה עיר מסריחה. חיפה= עיר המתים!