(חי פה) – בית המשפט המחוזי בתל־אביב נעתר לבקשה דחופה של רכבת ישראל והוציא צו מניעה זמני האוסר על עיריית קריית מוצקין להתחיל לגבות דמי חניה בשני חניונים סמוכים לתחנת הרכבת בעיר. החניונים, שהוקמו בעבר במימון הרכבת לטובת ציבור הנוסעים, אמורים היו להישאר ללא תשלום בהתאם להסכמים בין הצדדים.
הרכבת: העירייה הפרה התחייבות מפורשת
רכבת ישראל, באמצעות עורכי הדין עופר דרורי ואיציק דוגה, טענה כי העירייה פעלה בניגוד להסכמי המימון, שבהם התחייבה שלא לגבות תשלום מהציבור עבור החניה. לטענת הרכבת, ראש העיר החליט באופן חד־צדדי להתחיל לגבות תשלום החל מ־15 באפריל 2026 ואף ליצור הבחנה בין תושבי העיר לבין נוסעים שאינם תושבים.
בית המשפט קבע כי בשל ההיבט הציבורי הרחב יש להוציא צו ארעי, והורה לעירייה להגיש תגובה עד 23 באפריל.
היועצת המשפטית של הרכבת, עו"ד חנה זיכל, מסרה כי הרכבת "רואה חובה למנוע פגיעה בציבור נוסעי הרכבת וגביית תשלום עבור חניה", והדגישה כי החניונים הוקמו בהשקעה של מיליוני שקלים מכספי הציבור. לדבריה, כוונת העירייה "יצרה מחאה ציבורית מוצדקת", והרכבת תמשיך לפעול למניעת פגיעה בשירות.
ראש העיר ציקי אבישר: "ביטלתי קנסות לילה של 250 שקלים"
ראש העיר קריית מוצקין, ציקי אבישר, הגיב בחריפות: "במשך שנים ההסדר הנהוג בחניוני הרכבת היה קנס לילי של 250 שקלים ואיסור מוחלט של חניית לילה. כלומר, תושבי הקריות, ומוצקין ביניהם, לא יכלו לעשות שימוש ברכבת למשמרות הלילה במפעלי התעשייה במפרץ, בבז"ן, בבית החולים רמב"ם ובני ציון, במרכז הארץ.
כל מי שרצה לנסוע לנתב"ג לסוף שבוע והיה מחנה את רכבו בחניון הרכבת היה נקנס ב-250 שקלים לכל לילה. כך שאם זה 3 לילות : 750 שקלים. אם זה שבוע, אז 1,750 שקלים.
התנגדתי להסדר העושק הזה וביטלתי אותו מיד לאחר שנבחרתי. פעלתי להגעה להבנה עם הרכבת על הסדר חלופי של 50 שקלים לשנה לחניה ללא הגבלה. לא ברור לי מה הסיבה שהרכבת התנגדה להסדר המוצע, שהוא הרבה יותר הגיוני מקנס לילי של 250 שקלים לכל לילה, שהרכבת איפשרה אבל מתנגדת למתווה העירייה של 50 שקלים לשנה".
מה הלאה?
הצו הזמני יישאר בתוקף עד לדיון הבא, שבו יבחן בית המשפט את טענות שני הצדדים. בינתיים, החניה בחניוני הרכבת בקריית מוצקין תישאר ללא תשלום.


אבל אם החניון הוקם בהשקעת הרכבת ואמור לשמש את נוסעיה הרי שאין הצדקה לאפליה בין תושבי מוצקין למי שאינם
רכבת ישראל מעודדת פקקים. מעודדת רכב פרטי. בזבזה עשרות או מאות מליוני שקלים כספי ציבור להסדיר חניונים במקום לפעול לתגבור תחבורה ציבורית אל התחנות ומהן. יצרה נזק לתשתיות עירוניות סביב כל תחנת רכבת של כניסת תושבים מיישובי הסביבה – שברגע שיש חניון כמובן לא יחפשו להגיע בתחבורה ציבורית אל התחנות. בכך הפכה את סביבת התחנות למרבדי אספלט ומרבדי רכבים שנזרקים לשעות רבות, בחוף הכרמל זה מפגע של ממש עם כ-3000 כלי רכב שמנסים כל יום להיכנס ולצאת ופוגעים בתושבי העיר עקב העמסת הפקקים בצמתי הכניסה לחניוני החופים. וגם פגיעה בסביבת החופים שהפכה משקט ושלווה למגרשי חניה עצומים וצפירות מפקקים.
הנזק שגרמה רכבת ישראל חייב להיות בדיון ציבורי כלל ארצי ולהתחיל לגבות על כל מקום חניה תשלום כי קרקע זה משאב כמו כל משאב. זה שקנית רכב לא אומר שהכבישים והחניונים שלך בחינם, העלויות מהנזקים של תרבות הרכב הפרטי עצומים ומגולגלים על משלמי המיסים כולם ככה שהציבור ללא רכב נפגע פעמיים גם אין השקעה מספקת עבורו בחלופות לרכב ותחבורה ציבורית וגם המיסים שלו הולכים לממן חניונים בחינם לבעלי הרכבים.
זה לא נושא לבתי משפט זה חייב להיות נושא למשרד התחבורה לגבות בכל חניוני הרכבת תשלום על חניה, להפסיק חניה פיראטית של רכבים שחוסמים מדרכות להולכי רגל במיוחד בסביבת התחנות – גם סכנה ממשית לבטחון הציבור, פקקים ועוד. הגיע זמן להפסיק את זה גם בחניוני החופים בחיפה גביית תשלום על כל כניסה לחופים, כפי שעושים בתל אביב בחניוני אחוזות החוף. תשלום מופחת לתושבי חיפה שמממנים את הטיילות והחופים. וכל היתר מבחוץ תשלום מלא.