הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג בכל שבוע, פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.
פשתה שעירה – Linum pubescens
צמח חד-שנתי שעיר, וזקוף שגובהו 22-17 ס"מ ולו פריחה ורודה שופעת, מופיע המרבדים נרחבים וצפופים.
עלים: העלים מוארכים, משוננים, מסורגים, והם רעופים לאורך הגבעול.
גבעול: הגבעול זקוף, לבן, שעיר, כמעט לא מסתעף.
פריחה: פשתה שעירה פורחת בחודשים מרץ-מאי.
פרח: הפרח ורוד עז, ארגמני במרכזו, ועם עורקים דקים וכהים לאורך עלי הכותרת. קוטר הפרח הפתוח 2–3 ס"מ. לפרח 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת באורך 30-25 מ"מ, (הבונים צינור פרח צהוב שאורכו 3.5 מ"מ הנפתח למשפך כותרת רחב), 5 אבקנים פוריים המאוחים בבסיסם וערוכים חליפות עם 5 אבקנים מנוונים.
צוף: הצוף נמצא בבסיס צינור הכותרת ולכן רק חרקים בעלי חדק יכולים למצוץ אותו.
שימוש: זרעי הפשתה משמשים למאכל ולשימושים רפואיים.
תפוצה: הפשתה השעירה גדלה בחורש פתוח ובבתות באזורים הרריים, על קרקעות גיר. היא נפוצה בצפון ומרכז הארץ.
תעודת זהות
| משפחה: | – פשתיים Linaceae |
| שורש: | שיפודי. |
| גובה: | 22-17 ס"מ. |
| עלים: | העלים מאורכים, מסורגים, ורעופים לאורך הגבעול. |
| גבעול: | הגבעול זקוף, לבן, שעיר, כמעט לא מסתעף. |
| פריחה: | באביב המאוחר בעיקר בחודשים מרץ עד מאי. |
| פרח: | הפרח ורוד עז, כהה יותר באמצעו, מקושט בשרטוט עורקי-אורך כהים. עלי הכותרת שזורים בעודם בניצן, פרושים לרווחה בהיפתחו. |
| מבנה הפרח: | הפרח מטיפוס 5: בעל 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת שגודלם 30-25 מ"מ, הבונים צינור פרח צר שאורכו כ-4 מ"מ הנפתח למשפך כותרת רחב, 5 אבקנים מאוחים בתחתיתם. השחלה עילית, ובה 5 עליים מפורדים. |
| פרי: | תרמיל מוארך וצר הנפתח ל-2. בתוכו זרעים קטנים ומבריקים. |
| ריח: | הפרח חסר ריח בולט. |
| צוף: | מפיק צוף בכמות מתונה הנאגר בבסיס צינור הכותרת, מואבק בעיקר ע"י זבובים ודבורים. |
| שימושים: | הזרעים משמשים למאכל ולרפואה, לטיפול בבעיות עיכול, כאבי בטן, נשירת שיער ואבנים בכליות. |
מקום לפגוש את הפרח השבוע
החנה את הרכב בצידו המערבי של הכביש במגרש ריק בסוף רח' יונה אנגל שבשכונת רמת גולדה, במקום שבו הכביש מבצע עיקול מול עמוד תאורה שבצידו הצפוני של הכביש.
הכנס לשטח המגודר דרך השער המערבי, מבין השניים שבגדר למניעת כניסת חזירים. בין-100-10 מטר, לאחר השער בתוך הצמחייה משני צידי השביל, תוכל לראות מספר רב של צמחי פשתה שעירה הפורחים בשכנות לצמחי קחוון מצוי.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על פשתה שעירה.
האגדה על פשתה שעירה
בעמק ירוק אחד, בין סלעים קטנים ושדות זהובים, צמח פרח קטן ועדין בשם פשתה שעירה.
הוא לא היה גבוה כמו הכלניות ולא מפואר כמו האירוסים. גבעולו היה דק ועליו היו מעט שערות רכות ולכן קראו לו כולם פשתה שעירה.
הפשתה הקטנה הביטה סביב וראתה את כל הפרחים הצבעוניים.
הכלניות האדומות נופפו ברוח בגאווה, החרציות צחקו בשמש, והצבעונים עמדו זקופים כמו מלכים.
הפשתה נאנחה ואמרה לרוח: "הלוואי וגם אני הייתי מיוחדת…"
הרוח חייכה בלחש ואמרה: "חכי לבוקר האביב."
בלילה ירד הטל על העמק וכוכבים נצצו מעל. בבוקר הראשון של האביב, כשהשמש עלתה מעל הגבעות, קרה דבר נפלא הפשתה הקטנה פתחה את פרחיה וכולם נצבעו בוורוד עדין כמו ענן של זריחה.
הדבורים עצרו להתבונן.
הפרפרים ריחפו סביבה.
ואפילו הכלניות לחשו בהפתעה: "ראיתם איזה צבע עדין ויפה יש לפשתה!"
הפשתה הבינה אז דבר חשוב: לא צריך להיות גדול או גבוה כדי להיות מיוחד. לפעמים דווקא הפרח הקטן והעדין הוא זה שמביא את הצבע הרך ביותר לשדה.
ומאז, בכל אביב, כשהשדות מתכסים בפרחים, אפשר למצוא בין כולם גם את הפשתה השעירה, הוורודה, מחייכת ברוח ומזכירה לכולם: שלכל אחד יש יופי משלו.
.