פאניקה בדרך לממ"ד

סיפור לשבת מאת כתבנו לענייני רעשים וחרדות…

מחקר מקיף

כשצלילי האזעקה של אפליקצית פיקוד העורף הגיעו לאוזניי בפעם הראשונה לפני כמה ימים, מיד עם פרוץ מלחמת "הארי השואג", לא יכולתי להמנע מהמחשבה: מי הלחין את היצירה הזאת?

מתוקף תפקידי ככתב לענייני רעשים וחרדות בתאגיד החדשות החיפאי הנפוץ 'חי פה', חשבתי שסוגייה זו יכולה לעניין את קוראינו הנאמנים, ולפיכך, מיד לאחר שהמטח הראשון של טילים בליסטיים מאיראן הסתיים ללא פגע, התקשרתי בבהילות לדובר פיקוד העורף.

"מצטער," ענה תת-אלוף עמי קשעורף בקול בריטון, "אבל זה מידע מסווג."

"מה מסווג בזה?" תמהתי.

"תתפלא לשמוע, אבל האזעקות כיום הן פרי מחקר מקיף ומעמיק של שנים," ענה ברצינות, "אתה אולי לא יודע אבל בהן טמון הסוד שמאחורי אחדות העם והניצחון המוחלט."

"אוקיי," עניתי בהיסוס, "אבל מה אכפת לך לתת לי לקיים את הראיון עם מלחין האזעקות של פיקוד העורף? אם הצנזורה לא תאשר, לא נפרסם. מה דעתך?"

"אתה יודע מה? אתה צודק," הפתיע אותי, "לך על זה, אבל אם בסופו של דבר יאשרו לך לפרסם, אני רוצה שתדגיש בכתבה שאני הוא הוגה השם 'האריה הדואג' למלחמה הזאת," אמר ומסר לי את מספר הטלפון של המלחין.

"אתה מתכוון לאריה השואג, נכון?" שאלתי.

"כמובן, כמובן," צחק ולא הוסיף.

האיש שמאחורי הפסקול של המדינה

כשנכנסתי לדירת הסטודיו הקטנה של ד"ר פנחס 'פניקה' דציבל, האיש שמאחורי הפסקול הכי מושמע בישראל מאז שנות ה-90, הוא לא הציע לי קפה. במקום זה, הוא השמיע צפצוף קצר בתדר 120 דציבל שהעיף לי את הסתימות מהשיניים.

"זה הרינגטון החדש שלי," התפוצץ מצחוק, "קוראים לזה 'נוסטלגיה למקלט'."

הוא הזמין אותי לשבת בסלון ביתו שהשקיף על עמק השתיקות והתיישב מולי, מוכן ומזומן לענות לשאלותיי.

"מתי ואיך הלחנת להיט כמו ה'צבע אדום' המקורי," פתחתי.

"ההשראה הגיעה מהצרחה של חמותי," ענה ללא היסוס, דומה חיכה לשאלה הזאת וכדי להדגים, קם ממקומו והתיישב מול סינתיסייזר מאובק שניצב בפינת הסלון..

"כולם חושבים שאזעקה זה רק רעש," אמר וליטף את כלי הנגינה, "אבל יש כאן תורה שלמה. אזעקה טובה משלבת בתוכה אלמנטים רגשיים כמו בכי של תינוק, מקדחה של שכן בשישי בצהריים, ואת התחושה ששכחת את התנור דולק."

למה לא משהו יותר מרגיע? אולי קצת קליידרמן?

"ניסינו!" התלהב, קם ממקומו ושלף מהמגירה שבמזנון קלטת ישנה, "ב-2006 בדקנו גרסה של אזעקה בקולו של שלמה ארצי ששר 'גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת… הבעיה הייתה שבמקום לרוץ לממ"דים, המוני גברים אבודים עמדו במרפסות וחיכו שימצאו אותם."

"חחח… מצחיק מאוד. מה עשית כדי לתקן את הטעות הזאת?"

"הבנתי ששלמה ארצי זה לא סחורה מתאימה ואחרי מחקר מעמיק שלקח שנים, הגעתי ל…ריטה."

"ריטה? היא באמת נשמעת יותר מתאימה לסירנה," אמרתי.

"…והיא גם איראנית,"  צחק הדוקטור, "בכל אופן, כששמעתי את השיר 'מחול מטורף', מיד דפקתי על השולחן וצעקתי 'יש!'. מעברי הדציבלים שבשיר הזה, במיוחד כשהיא עוברת לשורה שבה היא אומרת שהיא 'רוצה לרקוד את המחול המטורף'… זה פשוט מטורף!"

הסוד

"…אז מהו הסוד שבהלחנת מוזיקת סירנות?"

"הסוד הוא בדינמיקה," הסביר פיני, "בוא ניקח למשל את הסירנה הקונבנציונאלית. זוהי בעצם יללת חתול המהווה בסיס לאזעקה, ויש בה שלושה שלבים, שרק שילוב מדוייק ביניהם ובין האקטואליה, נותנים את האפקט הרצוי."

"למה אתה מתכוון כשאתה אומר שילוב באקטואליה?"

"זה פשוט," אמר, "השלב הראשון, שהסירנה עולה – היא  מייצגת את עליית מחירי הדירות בשלושת העשורים האחרונים. השלב השני, הסירנה היורדת – מייצגת את מצב הרוח הלאומי אחרי שהפסדנו בתחרות האירוויזיון והשלב השלישי, השקט שאחרי – מייצג את הרחובות תקופת הקורונה."

"מעניין מאוד," התלהבתי, "מה הפרויקט הבא?"

"זה קצת סודי," ענה והביט לצדדים כממתיק סוד," אבל אני יכול לגלות לך שממש לפני שהארי שאג בפעם הראשונה לפני כמה ימים, התקיים בפיקוד העורף פיילוט 'אזעקת ג'אז', בשיתוף עם התזמורת הפילהרמונית של חיפה."

סימפוניית יירוטים

"מהו החלום שלך מאסטרו?" שאלתי.

"החלום שלי," לחש פיני , "הוא להלחין אזעקה שתהיה כל כך הרמונית, שכיפת ברזל תיירט את הטילים לפי הקצב. סימפוניה של יירוטים בדו-מז'ור."

"לקראת הארי השואג, שולבה יצירת אזעקה חדשנית באפליקציית פיקוד העורף. איך היית מגדיר את היצירה הזו?"

הוא שקע במחשבות ולאחר זמן מה אורו עיניו.

"סימפוניה לתופי טמטם, למכונת יריה וליללת תן מורעב," אמר בהחלטיות.

אזעקה למסטולים

לפני שנפרדנו, ביקש פיני להשמיע לי את היצירה החדשה שלו: "אזעקה למסטולים".

"זה נשמע כמו שילוב בין טראנס פסיכדלי לבין מכונת כביסה שנתקע בה מזלג," אמרתי.

"נכון," אישר, "זה מיועד לדור ה-Z. הם לא קמים מהספה בשביל סירנה רגילה. זה חייב להיות קרינג'י מספיק כדי שהם ירוצו לממ"ד, רק כדי שזה ייפסק."

"מה תעשה כשהשלום יגיע?"

"הצחקת אותי," אמר אחרי שנרגע מצחוק בלתי נשלט שהזכיר לי סירנה ברברס, "…אבל אם הוא בכל זאת יגיע, אני בטוח שאוכל להועיל לתעשיית הרכב."

"תעשיית הרכב?" התפלאתי.
"אלחין לטסלה את הצופר האולטימטיבי לערסים," צחק.

יצאתי מהראיון עם צפצופים באוזניים ותחושה עמוקה של שליחות. פיני אולי לא יזכה בפרס ישראל למוזיקה, אבל הוא ללא ספק האיש היחיד במדינה שיכול לגרום למיליון איש לעשות ספורט אירובי ב-2 בלילה תוך פחות מ-15 שניות.

תגובת דובר צה"ל – מדור הסברה, יח"צ ורעשים בלתי סבירים

בתגובה לכתבה על ד"ר פנחס "פניקה" דציבל, פיקוד העורף מבקש להבהיר את הנקודות הבאות:

• שימוש בדגימות קול: הטענה לפיה הלחן של ה"צבע אדום" מבוסס על צעקה של חמותו של המלחין היא שמועה בלבד. מדובר בסימפול תקני של מכונת קפה תעשייתית שהתפוצצה במטבחון של בה"ד 16.
• הגרסה המוזיקלית: אנו מכחישים בתוקף את קיומו של הפיילוט "אזעקת ג'אז". הניסוי הופסק לא בגלל "חוסר דחיפות", אלא משום שהתושבים בשכונת הדר הכרמל התחילו לנקוש באצבעותיהם לפי הקצב במקום להיכנס לממ"ד.
• פרויקט ה-Z: בנוגע לאזעקת קרינג', הנושא נמצא בבדיקה משפטית. המטרה היא לא לגרום לצעירים לרוץ לממ"ד מתוך פחד, אלא מתוך בושה חברתית עמוקה כדי שלא יראו אותם בחוץ כשהצליל הזה בוקע מהנייד שלהם.
• המלחין עצמו: ד"ר פיני אינו מועסק רשמית על ידי צה"ל מאז "תקרית הטרמולו" ב-2014, במהלכה ניסה לשכנע את אלוף הפיקוד להוסיף סולו גיטרה חשמלית אחרי היירוט השלישי.
• הערה מבצעית: "הציבור מתבקש להמשיך ולהישמע להנחיות המצילות חיים, ולזכור שגם אם האזעקה נשמעת לכם כמו התחלה של טראק, זה לא הזמן לרקוד. זה הזמן לסגור את הדלת של הממ"ד."

הערה חשובה:

כל הדמויות, התגובות, הציטוטים, המקומות והאירועים המתוארים לעיל הינם פרי הדמיון, וכל קשר בינם לבין המציאות, מקרי בהחלט.