נקבר בתל-רגב בעודו בחיים // סיפור קצר

הטלפון צלצל והעיר אותי מהשנ"צ.

"תודה לאל. ממש נבהלתי", נשמע קולה המודאג של זוגתי.

"מה קרה?" שאלתי בעודי מנער מעליי את קורי הנמנום.

"אנא עארף? כל יום נרצחים ברחובות אחד או שניים. חשבתי שחס וחלילה שכחו להודיע לי שאיזה כדור טועה פגע בך."

"על מה את מדברת? למה שתחשבי סתם ככה באמצע החיים, שהרגו אותי?" השתוממתי.

מה אתה מחפש בבית קברות?

"תסתכל באפליקציית השיתוף המשפחתית," ענתה, "אתה נמצא בבית הקברות תל-רגב כבר למעלה מתשע שעות. מה יש לבן אדם חי לחפש בבית קברות כל כך הרבה זמן?" שאלה.

"תני רגע לבדוק," אמרתי והדלקתי את הסמארטפון.

אוי ואבוי, היא צודקת. האפליקציה מראה שהמיקום הנוכחי שלי הוא בבית הקברות תל-רגב. אולי האפליקציה צודקת? יכול להיות שגופי בתל רגב ורוחי כאן בבית? נבהלתי ומיהרתי אל המראה כדי לבדוק.

הדמות שהשתקפה מהמראה נראתה בסדר גמור וזה הרגיע אותי. הייתי אולי קצת חיוור, אבל נראיתי חי ונושם. גם העובדה שהייתי לבוש כרגיל ולא בתכריכים, הרגיעה אותי. ליתר ביטחון מיששתי את עצמי ובדקתי גם דופק.

"בדקתי," חזרתי לזוגתי שהמתינה בסבלנות על הקו לממצאי הבדיקה, "אני נמצא בבית ולא בתל-רגב, ואני נראה חי לגמרי."

אנחת רווחה נפלטה מפיה.

שיבושי GPS

"שוב פעם שיבושי ה- GPS האלה," רטנה. "מתי הקרקס הזה יסתיים כבר. אמרו לנו שניצחנו, לא?"

"כן, אפילו טראמפ אמר," אישרתי.

 "אם ככה, אתה אולי יכול להסביר לי מדוע המעצמה החזקה במזרח התיכון צריכה לשחק בקקה? מה זה השיבושים האלה. נמאס לי! הגיע הזמן ש…"

"מה זה?" קטעתי אותה.

"מה, מה קרה?" נבהלה.

"מה זאת האפליה הזאת?"

"על איזו אפליה אתה מדבר?" השתוממה זוגתי.

"האפליקציה מראה שאַת נמצאת בנמל התעופה של עמאן. למה אותי שיבשו לבית הקברות ואותך שלחו לטייל בירדן? יש מצב שהחבר'ה האלה שם, אלה מ 'הרָשות המשבשת', יודעים משהו שאני לא יודע?" שאלתי בדאגה.

"מה זו הרשות הזאת. לא שמעתי עליה."

"איך לא שמעת עליה? היא החלה לפעול מאז נבחרה בנובמבר 2022," הבהרתי.

"אההה… אתה מתכוון לממשלת ישראל?" התפלאה.

"היא ולא אחרת!"

"לא יפה יקירי. למה אתה קורא לממשלה הנבחרת שלנו, רשות משבשת?"

הרשות המשבשת

"משום שזה מה שהיא עושה מהיום שכוננה. רוצה שנספור את השיבושים שלה?" הצעתי.

"לא, די הבנתי אותך. אתה סתם שמאלן בוגד ועוכר ישראל. עכשיו גם נפל לי האסימון."

"איזה אסימון נפל לך יקירתי?" שאלתי.

"אולי בגלל שאתה שמאלן בוגד שלחו אותך לתל רגב?" העלתה רעיון, "אולי רצו לרמוז לך משהו?"

"איזה שטויות," מחיתי, "את רוצה להגיד שהעמדה הפוליטית שלי מעניינת מישהו מה'רשות המשבשת' בכבודה ובעצמה? את רומזת שזה שקברו אותי בעודי בחיים, זה סוג של איום?" נבהלתי.

"יכול להיות. אם על שופטים מאיימים, למה לא לאיים גם עליך?" הציעה.

סתם נודניק

"אולי משום שאני לא שופט, אלא סתם נודניק. איך אני כבר יכול להזיק להם?" הצטנעתי.

"אתה כל הזמן מנג'ס בחי פה. ביבי ככה והביביסטים ככה. כל הזמן אוי אוי אוי, דיקטטורה, שמדיקטטורה. כמה זמן דיקטטור נאור יכול לסבול טיפוסים כמוך?"

"יש משהו בדברייך," הרהרתי בקול רם, "אולי כבר מזמן הייתי צריך להקשיב לציפורה, דודי, אייל, דובי ודומיהם."

"מי אלה?" תמהה

"אלה הביביסטים הקבועים שמגיבים על מאמרי הדעה שלי בחי פה. בכלל לא משנה אם כתבתי על פריחת הכלניות בעוטף עזה, החבר'ה האלה תמיד יגדפו אותי."

"למה שיגדפו אותך?" התפלאה, "לפי המאמרים שלך אתה סתם איזה לפלף ליברל, שוחר צדק, מכבד חוק ושונא מושחתים."

"בדיוק," אמרתי, "אצל אלה, ליברל, שוחר צדק, שונא מושחתים, ושומר חוק, הוא לא פחות מבוגד ועוכר ישראל."

מה עושים?

"מה עושים?" שאלה בדאגה אחרי שהבינה את המצב.

"ממשיכים להילחם במושחתים, בשקרנים, במסיתים ובמשבשים," עניתי בנחרצות.

"איך אתה מתכוון לעשות את זה?"

"קודם כל אצא בהמוניי להצביע נגדם בבחירות הקרובות," אמרתי.

"אתה בטוח שיהיו בחירות?"

"את רצינית?" תמהתי, "מדוע שלא יהיו בחירות?"

"בגלל השיבושים. הרשות המשבשת צברה לא מעט ניסיון בארבע השנים מאז כינונה. אם את ה GPS גייסו לשירותם ואת הקמת ועדת חקירה שיבשו, אז מדוע לא את שאר האמצעים? אתה זוכר מיהו השר לשיבוש הניצחון המוחלט? מי השרה לשיבוש המודיעין? מי השר לשיבוש הבטחון הלאומי? מי השר לשיבוש החוק והמשפט? מי השר לשיבוש הכלכלה? מי השרה לשיבוש התחבורה? והכי חשוב, זה מי שעומד בראש הרשות המשבשת!"

מה השתנה?

"את חושבת שהם מתכוונים לשבש גם את הבחירות?" נבהלתי.

"ככה זה נראה."

"אם זה יקרה," קראתי, "נצא בהמונינו לרחובות כמו שעשינו אז, כשהם רק התחילו את ההפיכה המשטרית, ונשבש את זממם." אמרתי בתקיפות.

"זה לא יהיה פשוט ובכלל לא יהיה אותו דבר," אמרה.

"מה השתנה?" שאלתי.

"המשטרה והשב"כ," ענתה בארשת פנים מודאגת.