הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.

בטור זה נציג בכל שבוע פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.

זלזלת הקנוקנות

זלזלת הקנוקנות היא מטפס רב-שנתי, נשיר קיץ, בעל ענפים מעוצים. המטפס היחיד בארץ הפורח באמצע החורף.

העלים שוני צורה: מקצתם תמימים דמויי ביצה ומקצתם מנוצים למספר עלעלים רחבים. עוקצי העלים ארוכים ומסתלסלים, באמצעותם נתפסים הגבעולים בענפי הפונדקאי. בנשור טרף העלה מתעצה הפטוטרת לכדי קנוקנת נוקשה.

פריחה: עיקר פריחתו בחודשים דצמבר-ינואר.

פרחים: פריחתה עשירה ולעיתים מכסה את כל הצמח במרבד פורח וצפוף. הפרחים גדולים קוטרם 5-4 ס"מ. הם משולשלים, דמויי פעמונים, כנראה שכך הם מגנים על האבקנים מפני הירטבות מהגשם.
לפרח 4 עלי כותרת גדולים, צבע הכותרת הוא לבן-קרם, צידם החיצוני של עליי הכותרת שעיר. לפרח אבקנים מרובים וכך גם עלי השחלה.

פרי: הפרי אגוזית שאינה נפתחת גם כשהיא בשלה. הפירות מסודרים בקבוצות כדוריות. כל אגוזית נושאת בראשה ציצית מנוצה, דמוית מצנח.

תפוצה: זלזלת הקנוקנות גדלה בעיקר בצפון הארץ בבתי-גידול שונים: על עצים בחורש הים-תיכוני, על גדרות-אבן, ובמיוחד בדרדרות-אבן, הן בגיר והן בבזלת. תפוצתה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה.

תעודת זהות

מקום לפגוש את הצמח השבוע

ברחבת הכניסה לכביש הגישה לחורשת הארבעים.

בדרך אבא חושי- כביש 672 לאחר הכניסה המשנית לאוניברסיטה מכיוון חיפה, מול הכניסה הראשית לפארק הכרמל, פנה שמאלה (לכיוון צפון מזרח) והחנה את הרכב.

רד מהרכב, בצידו השמאלי של כביש הכניסה לחורשת ארבעים, תוכל להבחין בזלזלת הקנוקנות המטפסת על עץ אלון.

אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על זלזלת הקנוקנות.

האגדה על זלזלת הקנוקנות

זלזלת הקנוקנות הייתה צמח קטן וצנום, שגדל בין הסלעים הקרים בהרים. בחורף, כשכל הצמחים האחרים רק התחילו ללבלב, היא כבר הצליחה להתבלט בשטח ולהציג בשדות, פרחים מרהיבים ביופיים.

הזלזלת הייתה גאה בעצמה ובפריחתה היפה, ואמרה לכל הצמחים הסובבים אותה. "ראו אותי אני היחידה שמצליחה להצמיח פרחים יפים כל כך בחורף הקר והשומם הזה".

הצמחים האחרים לא התרשמו מדברי הרהב של הזלזלת. "מה יש בך כל כך מיוחד? הם שאלו בזלזול. מדוע את צריכה להיות שונה ולפרוח בחורף הגשום והקר ולהתגאות בכך שאת שונה ויפה מאיתנו".

הזלזלת הקטנה נעלבה מהתגובה של הצמחים האחרים. "אתם פשוט מקנאים בי!" אמרה בכעס. אני יכולה לפרוח בחורף ולהתבלט כיחידה בשדה, בעוד שאתם יכולים לפרוח רק בקיץ ואינכם מתבלטים מכל שאר הפרחים הסובבים אתכם.

אבל הצמחים לא הקשיבו לה, הם המשיכו להתעלם ממנה ולזלזל בה. הזלזלת הרגישה בודדה ודחויה והחליטה שאינה רוצה להיות שונה מהאחרים.

היא החליטה להפסיק להתגאות בפריחתה החריגה, ולהתנהג בדומה לשאר הצמחים.

מאז, הזלזלת פורחת בשקט ובענווה, ללא הפגנת גאווה, או חיפוש אחר תשומת לב.

מאגדה זו, אנו למדים שלהיות גאוותן וחריג לא מוסיף לנו אושר, וכי עדיף להצניע לכת ולהימנע מהפגנת גאווה בייחודיות שלנו. הצניעות והענווה יכולות להביא לנו יותר חברים, אושר והערכה מהסובבים אותנו.