הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.

בטור זה נציג בכל שבוע פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.

כתמה עבת שורשים

כתמה עבת-שורשים משתייכת למשפחת המורכבים. זהו צמח עשבוני רב-שנתי שגובהו כ-20 ס"מ. השם "כתמה" מטעה, שכן צבע התפרחת צהוב ולא כתום. הצמח מקדים ללבלב ולפרוח בתחילת החורף במקביל לחיננית הבתה.

ציצת השורשים: לצמח ציצת שורשים מעובה שבה נאגר מלאי מזון מהשלב שהצמח ירוק ומטמיע, מכאן נגזר שם המין.

עלים וגבעולים: לצמח שושנת עלים מוארכים וגבעולי תפרחת חסרי עלים. בראש כל גבעול יש קרקפת צהובה יחידה.

פריחה: כתמה עבת שורשים פורחת בחודשים נובמבר-מרץ.

פרחים: הפרחים בקרקפת יושבים על מצעית חשופה העטופה מבחוץ במספר דורים של חפי מעטפת רעופים. כל פרחי הקרקפת לשוניים, קוטר הקרקפת 3-2 ס"מ והיא נסגרת בשעות הערב ונפתחת בבוקר. על גבעולי התפרחת ועלי המעטפת של הקרקפת יש זיפים קצרים שחורים המבדילים את קרקפות הכתמה ממיני מורכבים אחרים.

פרי: הפרי הלקט יבש, מוארך, מחולק לשניים. מכיל זרעים רבים וקטנים מאוד המתפזרים בעזרת הרוח או התפזרות גרביטציונית על פני הקרקע.

תפוצה: כתמה עבת-שורשים היא צמח שכיח בבתה ובחורש הפתוח  בחבל הים-תיכוני. תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, בקעת הירדן.

תעודת זהות

מקום לפגוש את הצמח השבוע

מפגש הכניסה לחורשת הארבעים  עם כביש 672  מול הכניסה הראשית לפארק הכרמל.

• סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
• מול הכניסה הראשית לפארק הכרמל פנה שמאלה (לכיוון צפון מזרח) והחנה את הרכב.
• רד מהרכב, בצידה הימני של הפניה מהדרך היורדת מהכביש הראשי – כביש 672 תוכל להבחין בכתמה עבת-שורשים פורחת.

אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על כתמה עבת-שורשים.

האגדה על כתמה עבת שורשים

בשולי השדה, בין אבנים קרות ואדמה לחה, גרה כתמה קטנה. כל הקיץ היא ישנה עמוק מתחת לאדמה, שומרת בבטנה שורש עגלגל וחזק, כמו סוד חמים שמחכה לרגע הנכון.

כשהגיע הסתיו לאחר הגשמים הראשונים והרוח לחשה שהחורף מתקרב, טיפות הגשם חלחלו לאדמה והכתמה התעוררה משנת הקיץ הארוכה. "זה הזמן שלי,” אמרה לעצמה בשקט.

בעוד שאר הפרחים עוד התלבטו אם כבר כדאי לצאת, שלחה הכתמה גבעול ירקרק החוצה. שורשיה העבים אחזו באדמה בחיבוק חזק, נתנו לה אומץ לעלות ולבקוע מהאדמה, הגם שקר היה והימים קצרים.

לאט־לאט עלו על פני הקרקע פרחים צהובים, מבריקים כאילו לובשים צעיף חורפי.

דבורים מעטות, מופתעות מהפריחה המוקדמת, באו לבקר וללחוש לה תודה:
את מבשרת את תחילת הפריחה של החורף,” אמרו לה, “ומזכירה לנו שנוכל לחזור לאסוף צוף ולייצר שוב דבש".

הילדים שעברו בשביל נעצרו והצביעו: “תראו! סוף סוף רואים כבר פרחים.”
והכתמה חייכה, כי ידעה שתפקידה הוא להביא תקווה ראשונה, קטנה אך אמיצה של פריחת חורף.
כך, בכל תחילת חורף, לאחר שהסתוונית, הכרכום והנרקיס כבר הביאו את בשורת הסתיו, מופיעה גם הכתמה עבת־השורשים, מזכירה לכולנו שנגמרה תקופת היובש של הקיץ ואט אט יצטרפו עוד ועוד פרחים שיצבעו את השדות בפריחה  צבעונית.

.