מרכז רפואי לין – אבן דרך ברפואה הקהילתית

המרכז הרפואי “לין”, השוכן בשדרות רוטשילד 35–37 בחיפה, הוא אחד מסמליה הוותיקים של הרפואה הקהילתית בישראל. זהו מתחם מודרני המספק שירותי רפואה מתקדמים למבוטחי בריאות כללית, ומהווה ציון דרך באדריכלות הציבורית של שנות השישים.

חמישים שנה למרכז רפואי מוביל

במאי 2018 נערך במרכז אירוע חגיגי לציון יובל – 50 שנה להקמתו. מקורות ארכיוניים מאשרים כי הבניין נפתח לציבור בשנת 1968, ובכך הפך למרכז הבריאות האזורי, הראשי של קופת חולים כללית בצפון.

הבניין נבנה על פי תוכניותיו של האדריכל יעקב רכטר, עובדה המאושרת גם בארכיונו של משרד "רכטר אדריכלים". המרכז איחד תחת קורת גג אחת שירותים רפואיים מגוונים: מעבדות, מכונים רפואיים, מרפאות ייעודיות, רפואה תעסוקתית (חדשנית באותה תקופה) ויחידות אבחון מתקדמות.

ברוך (בוריה) לין – האיש מאחורי השם

המרכז קרוי על שמו של ברוך לין (בוריה לינקובסקי), יליד 1898 מהעיירה ריצ’יני שברוסיה.
לין עלה לארץ ישראל בשנת 1919, והיה ממייסדי קיבוץ משמר העמק. לצד עבודתו בחקלאות היה פעיל בהנהגת הקיבוץ ובמוסדות ההסתדרות: חבר המזכירות, חבר ועדת הביקורת וחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית.

ברוך לין נפטר בשנת 1964, ונקבר בבית העלמין של קיבוץ משמר העמק. דמותו מייצגת את דור המייסדים, אנשי עבודה וציבור ששילבו חזון חברתי עם מעש יומיומי.

הבניין – ביטוי לתפיסת “המרחב הפתוח” באדריכלות הציבורית

כאמור, תכנון הבניין, ששטחו הכולל כ־9,000 מ"ר, הופקד בידי משרד י. רכטר אדריכלים. הבניין כולל שני מגדלים בני שבע קומות, כל אחד, מעל קומת כניסה ציבורית ועוד שתי קומות מתחת למפלס הכניסה. שני המגדלים מחוברים בגרעין מעליות משותף וביניהם הפרש גובה של חצי מפלס, פתרון תכנוני שמאפשר זרימת תנועה נוחה וגמישות מבנית.

חזיתות הבניין מאופיינות בעמודים בולטים ובפסי חלונות אופקיים מאלומיניום בכל ההיקף, הממחישים את עקרון ה־open space (“מרחב פתוח”), חללים גמישים הניתנים לשינוי לפי צורכי המערכת הרפואית לאורך הזמן.

הגימור בבטון חשוף, משייך את המבנה לזרם הברוטליסטי, אופייני לבנייה הציבורית של שנות ה־60 וה־70. הסגנון מבטא תפקודיות, בהירות צורנית והיעדר קישוט, מתוך אמונה בכוחו של החומר לבטא אמת אדריכלית.

בקומת הכניסה ממוקמת קפטריה ציבורית. בשאר הקומות ממוקמים חדרי בדיקה, מרפאות פרטניות, משרדים וחללי המתנה. הקומות שמתחת למפלס הכניסה נגישות ישירות ממגרש החניה. הבניין כולו נגיש היטב היטב בהיותו מחובר לתחבורה ציבורית, קווי אוטובוס רבים עוצרים בסמוך.

יעקב רכטר – שלוש דורות של יצירה אדריכלית

האדריכל יעקב רכטר(1924–2001) היה מבכירי האדריכלים בישראל, ובנו של האדריכל זאב רכטר. הוא למד אדריכלות בטכניון בחיפה, וב־1952 הצטרף למשרד אביו. במקביל לעבודתו היה מרצה בטכניון והשפיע על דורות של סטודנטים (גילוי נאות: זכיתי להימנות עם תלמידיו).

בשנת 1995 הצטרף למשרדו בנו, אמנון רכטר, ממשיך דרכה של משפחת אדריכלים רבת דורות. אחיו למחצה הוא המוזיקאי הידוע יוני רכטר.

מלבד מרכז הרפואי לין, עם יצירותיו הידועות של יעקב רכטר נמנים:

• בית ההבראה “מבטחים” בזכרון יעקב (כיום מלון “אלמא”)
• מלון הילטון תל אביב
• המשכן לאמנויות הבמה ותיאטרון הקאמרי בתל אביב (יחד עם אמנון רכטר)
• בית החולים כרמל, בחיפה

י. רכטר קיבל את פרס רוקח, בשנת 1965 ואת פרס ישראל לאדריכלות, ב-1972. 

לאחר מותו הוחלט להרחיב את פרס זאב רכטר לאדריכלות, וכיום הוא ניתן מטעם משרד החינוך בשם “פרס זאב ויעקב רכטר”, הפרס הממלכתי הגבוה ביותר לאדריכלות בישראל.

סוף דבר

מרכז רפואי “לין” הוא לא רק מוסד רפואי חיוני, אלא גם עדות לאדריכלות הישראלית הציבורית של שנותה-60, פונקציונלית ואנושית. הבניין משמר את רוח התקופה בה נבנה, אך ממשיך למלא תפקיד מרכזי במרקם החיים העירוני של חיפה, תוך השתנות והתאמה, בדיוק כפי שתכננו יוצריו לפני למעלה מחצי מאה.

תודות

תודתי נתונה בזאת לד״ר אדם גבע, מנהלו לשעבר, של המרכז הרפואי לין, עבור עזרתו בהשגת מידע חשוב שאפשר עריכת כתבה זו.

קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.