נביאינו על הר הכרמל

כבר בתקופות קדומות נחשב הר הכרמל כמקום מקודש, אולי אף אחד ההרים המקודשים ביותר במרחב המזרח תיכוני הקדום. בתקופה הכנענית התקיימו על הר הכרמל פולחנים לאל בעל, אל הסערה והגשם, שהרי הגשם חיוני לחברות חקלאיות.

ניתן לשער, כי נביאי הבעל ראו בהר הכרמל מעין "מגרש ביתי" שלהם ומכאן בחירתו של אליהו הנביא לקיים את העימות איתם דווקא בהר הכרמל. על פי הסיפור המקראי עלה אליהו להר הכרמל בשעה שעם ישראל נע בין פולחן הבעל, אותו הביאו אחאב ואיזבל, לבין פולחן ה'.

העם, אומר אליהו, פסח על שתי הסעיפים ויש חוקרים הסוברים כי הר הכרמל נבחר כמקום  התרחשות התחרות בין ה' לבעל, כי הסיפור משקף מאבק טריטוריאלי בין האל הישראלי לבין בעל הצידוני. בחירת תושבי האזור באחד משני האלים אמורה להעניק את הטריטוריה הזו  לאל המנצח וכך הצופים שהם גם השופטים אמורים לבחור צד בסכסוך.

מול 450 נביאי הבעל מוריד אליהו אש מן השמיים האוכלת את קורבנו ואילו נביאי הבעל שהפסידו בעימות, מורדים  לנהר הקישון ונשחטים שם על ידי אליהו:

"ותיפול אש ה' ותאכל את העולה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה ליחכה. וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא האלוהים… ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט ויתפשום ויורידם אליהו אל נחש קישון וישחטם שם" (מלכים א, יח).

אגב, בקרן הכרמל, דיר אלמוחרקה,  התחולל על פי המסורת העימות בין אליהו לבין נביאי הבעל ועל כן נבנה במקום בשנת 1867 מנזר כרמליתי, של מעריצי אליהו אשר נתפס על ידם כאב טיפוס נערץ לקנאות דתית ולמסירות חסרת פשרות לאל. שם אף נמצא פסל של אליהו וראש כרות של נביא בעל למרגלותיו.

נביא נוסף המזוהה עם הר הכרמל הוא תלמידו ויורשו של אליהו, אלישע הנביא. הוא אמנם אינו מקיים על ההר כל פולחן, אך הוא, כנראה, שוהה בו באופן קבוע כנביא וכאיש אלוהים שאליו ניתן לפנות בעת מצוקה.
כך מגיעה אליו האישה, השונמית, בתחינה להצלת בנה. היא מגיעה במהירות מהכפר שונם (ליד עפולה) אל "איש האלוהים אל הר הכרמל" והוא, אכן, מחייה את בנה באופן ניסי.

הכומר הקתולי הצרפתי ז'אן דובדאן (אמצע 117), שיצא לסיור ארוך במזרח התיכון  והתמקד
בארץ ישראל, ביקר בהר הכרמל. את חוויותיו תעד בספר "מסע בארץ הקודש", הוא הציג את אחת המפות הראשונות של הר הכרמל ושל מפרץ חיפה, והוא אף מספר על מערה קדושה ליהודים, לטורקים, למוירים, לערבים ולכול העדות הנוצריות על הר הכרמל. מערת אלישע היא מערה קדושה נוספת למערת אליהו. יש לציין, כי קיימות מסורות שונות על מקום קבורתו של אלישע, כמו טבריה, שומרון ועוד, כשמונה מסורות וביניהן גם המסורת על  קבורתו בהר הכרמל. המקרא אינו מציין את מקום קבורתו של אלישע אך הדעה הרווחת בין החוקרים היא כי נקבר באזור השומרון.

בתקופת התחייה, בשלהי ה-119 וראשית ה-120 הפך הכרמל לסמל לנוף הארצישראלי המתחדש והמקשר מחדש בין העם לארץ.