"מי נתן את ההוראה?" הרעים בקולו דוד בן גוריון. השאלה הופנתה אל הרמטכ"ל לשעבר יעקב דורי ונשיא ביהמ"ש העליון יצחק אולשן. השנה היתה 1954, ובמצרים נתפסו 13 יהודים מצרים שעסקו בריגול התקפי מטעם ישראל, בקרב הכוחות האמריקאים והבריטים שישבו בתעלת סואץ.
עינויים קשים
ה-13 עברו עינויים בחקירות והובאו למשפט בהליך מזורז. שניים נתלו, משה מרזוק ושמואל עזר, שישה נאסרו לתקופות ארוכות, יוסף קרמונה נהרג בעינויי החקירות, מקס בינט התאבד בכלאו, רק שניים מן העצורים זוכו במשפטם לאחר עינויים קשים. אחד בלבד, מפעיל הרשת עבור אמ"ן, אברי אלעד, נחשד כסוכן כפול שכנראה הסגיר את כולם. הוא נשפט בישראל ונכלא לעשר שנים בגין מגע עם סוכן זר ועבירות מידע בטחוני.
הפרשה הייתה קשה, אבל מה שהיה קשה לא פחות היה מה שקרה לאחריה: התברר כי לא ניתן אישור רה"מ לפעולה ושר הבטחון, פנחס לבון, הכחיש שידע על כך והטיל אחריות על בנימין ג'יבלי, ראש אמ"ן.
ג'יבלי טען ואף הציג מסמך שמוכיח כי הפעילות אושרה על ידי לבון. לבון טען שהמכתב זויף. ב1955 ועדת אולשן-דורי של נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק אולשן, והרמטכ"ל לשעבר, יעקב דורי, לא הצליחה לקבוע מי מהם דובר אמת.
ב-1960 מונתה "ועדת השבעה" לחקור את הפרשה. היועץ המשפטי לממשלה, גדעון האוזנר, קיבל מבן גוריון משימה לברר ולחקור מי נתן את ההוראה והאם המסמך של ג'יבלי מזויף כפי שטען לבון מן הרגע הראשון.
האוזנר נסע אל מזכירתו של ג'יבלי שחיה בפריז ואישרה כי ג'יבלי זייף את המסמך ומסמכים נוספים, ופנחס לבון לא ידע על הנעשה במצרים בפרשת עסק הביש.
התסבוכת הפוליטית סביב הפרשה הביאה גם את לבון להתפטר, ולמרות מסקנות "ועדת השבעה" וחקירתו המדוקדקת של האוזנר כפרקליט יסודי מאוד, הביאה גם לפרישתו של בן גוריון ב 1963.
לקיחת אחריות
הכל בגלל מסמך מזויף ואי נכונות של האחראי לקחת אחריות להחלטה הרת אסון ללא הליך תקין. מאותו יום ואילך, בכל פעם ששאלת האחריות עולה בפוליטיקה ובצבא, נהוג לשאול את שאלתו של בן גוריון: מי נתן את ההוראה? זה הבסיס לחקירות ממלכתיות מאז ועד היום.
תפקיד היועמ״ש
בימים אלו בין דרישות חקירה ממלכתית לבין ערעור תפקיד היועמ"ש כתובע, האוזנר ז"ל הוא דוגמה מצוינת לחשיבות התפקיד הכפול. רק התובע הראשי והיועמ"ש יכול לחקור גם את הממשלה שנהנית מחסינות וגם קצינים שנהנים מהגנה מתוקף תפקידם.
מי נתן את ההוראה היא שאלת הבסיס לאחריות שלטונית מימיו ועד היום, מי ייתן ויהיו לנו חוקרים יסודיים כמותו.
תודה! השכלתי!