"מכת דם" בכנרת: האמת המדעית מאחורי הכתמים האדומים

זיכרונות מההגדה

במהלך חודש אוגוסט 2025, עוררו כתמים אדומים שהתגלו בכנרת דאגה ציבורית וזיכרונות מההגדה. אולם, בעוד שהמראה עשוי היה להזכיר לרבים את מכת הדם, ההסבר לתופעה טבעי ומדעי לחלוטין. מדובר בפריחת אצות, שהיא תופעה מוכרת לאורך ההיסטוריה באגמים וגופי מים ברחבי העולם.

מי הכנרת אדומים ◄ צפו

האצה שצובעת באדום: Botyococcus braunii

המקור העיקרי לכתמים האדומים בכנרת הוא התרבות מאסיבית של אצה ירוקה בשם Botyococcus braunii. אצה זו, השייכת לקבוצת Chlorophyta, מייצרת פיגמנטים קרוטנואידים (carotenoids) המעניקים לה את הגוון האדום כאשר היא מתמודדת עם תנאי סביבה מאתגרים, כגון חשיפה מוגברת לשמש או מחסור בחומרי הזנה. תופעה זו אינה מסוכנת לבריאות האדם ואינה רעילה.
מעבר לכך, B. braunii נחקרה בעולם בשל יכולתה לייצר כמויות גדולות של פחמימנים, מה שהופך אותה למועמדת מבטיחה לייצור ביו-דלק.

הבחנה קריטית: Botyococcus braunii מול ציאנובקטריה

חשוב להבחין בין פריחת אצה זו לבין פריחות של ציאנובקטריה כחולית (Cyanobacteria). ציאנובקטריה הן למעשה חיידקים המבצעים פוטוסינתזה, וידועות בכך שבתנאי עקה הן מסוגלות לייצר רעלנים מסוכנים שעלולים לפגוע בבריאות האדם והחי. פריחות ציאנובקטריה נפוצות גם הן בכנרת, אך מקרים אלו דורשים התערבות וטיפול מיידי, בניגוד לפריחת B. braunii, שהיא בדרך כלל תופעה זמנית החולפת מעצמה.

היסטוריה וקשרים אקלימיים

תופעות דומות של "מים אדומים" נצפו בעבר בישראל. לפני כ-3 שנים בקריות ובמספר בולענים של מים מתוקים באזור ים המלח. הסתבר שמדובר בתופעה טבעית שתלויה בתנאים סביבתיים.
ההשפעות האקלימיות המודרניות משחקות תפקיד מרכזי בהתרחשות תופעות כאלה, התחממות גלובלית מובילה לעלייה בטמפרטורת מי הכנרת, וטמפרטורה גבוהה בשילוב עם תנאים אחרים כמו כמות אור שמש גבוהה וריכוז חומרי הזנה (בעיקר זרחן וחנקן), מהווים קרקע פורייה לפריחת אצות.

השלכות אקולוגיות וניטור עתידי

אמנם במקרה זה הפריחה אינה רעילה, אך לריבוי אצות ישנן השלכות אקולוגיות. פריחה מאסיבית עלולה להוביל לירידה בשקיפות המים, מה שמקשה על אור השמש לחדור לעומק, דבר הפוגע בצמחי מים אחרים. לאחר שהאצות מתות ושוקעות לקרקעית, תהליך הפירוק שלהן עלול לכלות כמויות גדולות של חמצן מומס במים, תופעה המכונה היפוקסיה, שעלולה לפגוע קשות בדגים ובאורגניזמים אחרים.
צוותי הניטור של רשות המים עוקבים באופן שוטף אחר מצב הכנרת כדי לזהות בזמן, שינויים כאלה ולנקוט בצעדים הנדרשים. על בסיס הנתונים הקיימים, התופעה הנוכחית אינה מסוכנת ואינה דורשת התערבות מיוחדת, והכנרת נשארת בטוחה לרחצה.