שישי לקראת שקיעה, ירדנו להליכה בטיילת הכט. לאחר שבוע חם במיוחד היתה רוח קרירה ונעימה.
בצידי שביל ההליכה צמחיה יבשה והנה כצרי לעין, מציצה לה חבצלת חוף לבנה וריחנית.
שמחתי לא ידעה גבולות.
מצד אחד הים והשמש השוקעת ולפני הפרח האהוב כל כך. ראשון בעונת היובש הזו.
חבצלת החוף היא גיאופיט ממשפחת הנרקיסיים.
בעלת פרחים גדולים לבנים וריחניים.
פורחת מסוף יולי עד אוקטובר בזכות יכולתה לצבור בחורף מים ומזון.
בעלת פקעת עמוקה מתחת לאדמה.
עדיין יש רק פה ושם פרח או שניים. אבל דוקא מהסיבה הזו שמחתי פי כמה.
שמו המדעי
Pancratium
Martimum
באנגלית
Sea Daffodil
שמות נוספים:
"שושנת החוף"
"שושנה לבנה של חולות הקיץ"
יש עליה אגדות רבות:
אחת מהן מספרת שמרים אמו של ישו התהלכה על שפת הים ודמעותיה נשרו לחול. בכל מקום בו נפלה דמעה צמחה חבצלת לבנה וטהורה.
החקלאים הקדומים נהגו לומר שהחבצלת פורחת לפני ימים חמים במיוחד ולפי פריחתה ידעו מתי לזרוע.
עיקר הפריחה עדיין לפנינו. יש למה לחכות.