אולי זה אני?
בהתחלה, בן גרם לרוני להרגיש כמו האישה הכי חכמה, הכי יפה, הכי מיוחדת בעולם. הוא הביט בה בעיניים נוצצות, אמר לה שהיא שונה מכולן, שהיא היחידה שמבינה אותו. כשאמרה משהו מצחיק, הוא צחק בקול רם. כשדיברה על כאבים ישנים – הוא הקשיב בריכוז, והבטיח לעולם לא לפגוע בה.
אחרי כמה חודשים, זה השתנה. בהתחלה, אלו היו רק הערות קטנות.
"את באמת חושבת שזו בדיחה חכמה?"
"נראה לי שאת קצת רגישה מדי, לא?"
"אבל זה לא מה שהיה!"
"אף אחד אחר לא מתעצבן מזה – רק את."
רוני לא הבינה. אולי הוא צודק? אולי היא באמת לוקחת הכול קשה מדי?
הם נישאו. עם השנים היא התרגלה, אבל היא היא נפגעה מאוד כאשר הוא שכח את יום השנה שלהם והגיע מאוחר הבייתה. כשהזכירה לו שהבטיח להגיע מוקדם, ושהם תכננו לצאת, הוא אמר: "מעולם לא אמרתי את זה. את בכלל אמרת שזה לא חשוב לך. למה את ממציאה עכשיו דברים?"
היא הייתה בטוחה שהיא אמרה לו את ההפך, אבל הוא היה כל כך משכנע, עד שהיא כבר לא הייתה בטוחה. כששכח לאסוף את הילדה מהגן, הוא האשים : "הבוקר אמרת לי שאת אוספת אותה, או שדיברת רק לעצמך בראש?"
היא איבדה את הביטחון. כשהתחילה לרשום דברים כדי לא לשכוח, הוא צחק: "מה נהיה ממך, יומן מהלך?"
בהדרגה, רוני הפסיקה לסמוך על עצמה. היא התנצלה על דברים שלא עשתה, וביקשה סליחה גם כשהיא הייתה זאת שנפגעה.
היא ויתרה על היציאה השבועית עם החברות שלה – הוא טען שהן משפיעות עליה לרעה,ומסיתות אותה נגדו. עם הזמן היא הרגישה אבודה לגמרי. כשהתפרץ הכעס שלה, הם התחילו לריב. אבל הוא הצליח להשתיק אותה די מהר: "אפילו אבא שלך אומר שאת רגישה מדי. כולם רואים את זה חוץ ממך."
ההתפכחות
לילה אחד, היא מצאה את עצמה יושבת מול המחשב ובוהה במסך. היא פתחה אתר AI, חשבה קצת ואז הקישה:
"איך לדעת אם אני מאבדת את זה, או שמישהו גורם לי להרגיש ככה".
התשובה הגיעה מיד:
"השאלה הזאת היא סימן אדום בוהק שמשהו לא תקין במערכת היחסים שלך.
אם את שואלת את זה, סביר מאוד שאת לא "מאבדת את זה", אלא מישהו משחק עם התפיסה שלך.
הנה איך תוכלי להבין מה באמת קורה:…"
היא קראה, ואז קראה שוב. כל משפט היה כאילו מישהו תיאר את חייה מבלי להכיר אותה.
אחר כך, השעינה את מרפקיה על השולחן, ותפסה את ראשה בידיה.
בפעם הראשונה מזה שנים, היא כבר לא שאלה את עצמה "מה עשיתי לא בסדר?", אלא "איך הוא הצליח לשכנע אותי שאני הבעיה?".
ארגז הכלים
על הסימנים המוקדמים לזיהוי נרקיסיסט עמדנו בפרק קודם. אם נכשלתם בזיהוי נרקיסיסט בשלב ההיכרות הראשונית (ולמרבה הצער, סביר שרובכם המוחלט ייכשל), ישנם סימנים אותם ניתן לגלות כאשר מערכת היחסים נכנסת למצב המתמיד ("Steady State") שלה.
זהו שלב מאוחר יותר, אבל ייתכן שהמחויבות שלכם לא הושלמה, ולא נפלתם לחלוטין ברישתו. אבל גם אם כבר נפלתם עמוק ברשת, עדיין חשוב לזהות את המצב כדי להיחלץ ממנו. לצורך זה חשוב להכיר את ארגז הכלים של הנרקיסיסט.
נרקיסיסטים משתמשים במגוון כלים פסיכולוגיים ורגשיים כדי לתמרן ולשלוט באחרים. הכלים הללו עוזרים להם לשמור על כוח, להזין את האגו שלהם ולהימנע מאחריות. הכלים הללו מופעלים בדרך כלל אחרי שלב יצירת הקשר הראשוני, והיכרות איתם הכרחית לקורבן לצורך זיהוי הבעיה.
גזלייטינג
"גזלייטינג" (Gaslighting) הוא מניפולציה נפשית שבה אדם גורם לאחר לפקפק בתפיסת המציאות שלו, בזיכרונותיו או בשיפוטו. המונח נשאב מהמחזה והסרט "GasLight", שבו גבר מערים על אשתו ומשכנע אותה שהיא מאבדת את שפיותה, על ידי שינויים עדינים בסביבה (כמו כיבוי אורות הגז) והכחשה שהם קרו.
מטרת הגזלייטינג היא לשלוט בקורבן, לערער את ביטחונו העצמי ולגרום לו לפקפק בעצמו ולהיות תלוי רגשית במפעיל. זה כולל, בין השאר:
- לשקר ולסרב להודות בשקר.
- להתייחס לדברים שלא קרו כאילו קרו באמת.
- להתעקש שדברים שהייתם עדים אליהם מעולם לא קרו, ושאתם זוכרים אותם לא נכון.
- להפיץ עליכם שמועות ורכילות, ו\או לומר לכם שאנשים אחרים מרכלים עליכם.
- לומר לכם שאתם מגיבים יתר על המידה כשאתם תופסים אותם בהתנהגות לא ראויה.
- האשמה והסטת אשמה – "זאת לא אשמתי, זאת אשמתו של …", "אתה פגעת בי ראשון".
- גיבוב מילים: נרקיסיסטים אוהבים לבנות קונסטרוקציות מילוליות מסובכות וכאילו לוגיות. הם ישתמשו בטיעונים ארוכים, מעגליים ואפילו חסרי היגיון כדי לסחוט את קורבנם רגשית ולגרום לו להתבלבל. כמו כן, הם יקפידו לומר תמיד את המילה האחרונה
במערכות יחסים אישיות:
- החלקת אירוע משמעותי בהקטנתו ובמילים אוהבות שלא תואמות את מה שעשו.
- עיוות המציאות כדי להסתיר את ההתנהגות המתעללת שלהם:
- מזעור ההתנהגויות או המילים הפוגעות וביטול רגשות ("זו הייתה רק בדיחה" או "את רגישה מדי", "את מגזימה כמו תמיד")
- הכחשת מציאות – "זה מעולם לא קרה", "את מדמיינת", "אתה ממציא דברים", "אף פעם לא אמרתי את זה".
- עיוות העובדות – "זה קרה בדיוק ההפך", "את זוכרת הכל לא נכון", "אני עשיתי את זה בשבילך", "זה לא התרחש כך".
- יצירת ספק עצמי – "כולם אומרים שאת מתנהגת מוזר", "את בטוחה שזה מה שראית?", "את פרנואידית", "אתה משוגע".
סימנים שאתם קורבנות לגזלייטינג:
- אתם מתנצלים ללא סוף.
- אתם מפקפקים בזיכרונכם.
- אתם חוששים שאתם "משוגעים" או לא יציבים.
- אתם חוששים לדבר כדי לא לעורר תגובה שלילית.
- אתם מרגישים שאתם "הולכים על ביצים".
טיפולי שתיקה
טיפול שתיקה הוא כלי ענישה אהוב על נרקיסיסטים מכל הסוגים, כאשר הדברים לא נעשים לפי רצונם. השתיקה וההתעלמות יכולים להימשך ימים ושבועות, גם לאחר ויכוח פעוט על נושא שולי.
נדנדה רגשית
הקורבן מוצא את עצמו מופגז במחמאות ותשומת לב מוגזמים ("Love Bombing" – "את מושלמת!", "אתה פשוט גאון") כדי ליצור תלות. בהמשך מגיע שלב הירידה בערך ("את לא מה שחשבתי", "אתה מאכזב").
הגלים הללו נוטים לחזור על עצמם. כדי להתחיל את המחזור מחדש, ייתכן שתשמעו משפטים כמו "אני לא יכול\ה בלעדיך". אך אל תטעו – הנרקיסיסט יעמיד פנים שאכפת לו רק כדי לתמרן, לא מתוך דאגה אמיתית.
שימוש בצד שלישי
הכנסת צד שלישי כדי ליצור קנאה, תחרות או חוסר ביטחון ("האקס שלי היה הרבה יותר מבין ממך").
בקבוצה זאת נכללת גם הפצת שקרים או הגזמות בקרב קולגות בעבודה, חברים ובני משפחה, כדי להסית אחרים נגד הקורבן.
- "היא לא יציבה נפשית",
- "הוא פוגע בילדים",
- "היא לא עושה כלום בבית, הכול עליי",
- "היא מסיתה את הילדים נגדי",
- "הוא לא מקצועי",
- "הוא מושחת ולוקח כסף לכיסו",
- …
השלכה (Projection) והתקרבנות
האשמה בהתנהגויות שהוא עצמו אשם בהן.
- "את לא נאמנה לי",
- "אתה מספר עליי סיפורים מאחורי הגב",
- "אתה מערער על המעמד שלי",
- …
הנרקיסיסט גם מרבה להציג את עצמו כקורבן, כדי לקבל אהדה ולהימנע מאשמה. ("כך אתה מתנהג אליי אחרי כל מה שעשיתי למענך!"). בתחום זה הנרקיסיסטים הסמויים הם אמנים. כיוון שתפיסת עולמו של הנרקיסיסט היא חשדנית, נקמנית וקונספירטיבית, הוא מתקשה להבין שהקורבן איננו כזה. כתוצאה מכך, הוא מייחס גם לקורבן חשיבה קונספירטיבית ונקמנית, גם כאשר האחרון פועל בתום לב.
שליטה כלכלית (ביחסי זוגיות בעיקר)
שימוש בכסף כדי לתמרן את בן\בת הזוג, ליצור תלות ולאפשר הכתבת תנאים.
בדיקת גבולות
הנרקיסיסט ידחף כל הזמן את הגבולות כדי לראות עד כמה הוא יכול לנצל את הקורבן ולשלוט בו. אם הקורבן לא יציב גבולות, ההסלמה היא בלתי נמנעת.
טקטיקות ויכוח של נרקיסיסט
- תקיפה אישית
- מנגנון: התמקדות במאפיינים אישיים של המבקר ("אתה פרנואיד") במקום בתוכן הטענה
- מטרה: השתקה ע"י השפלה
- טשטוש ניואנסים
- מנגנון: הצגת שתי אפשרויות קיצון כבלעדיות ("או שאתה איתי או נגדי")
- מטרה: כפיית צייתנות באמצעות חיסול ניואנסים
- עיוות ופישוט הטענה המקורית
- מנגנון: עיוות הטענה המקורית לגרסה קלה להפרכה ("אז את טוענת שאני אמא לא טובה?")
- מטרה: יצירת רושם שהביקורת מופרכת
- הסחת דעת באמצעות "Whataboutism"\"גם אתה!"
- מנגנון: החלפת הנושא לכזה שמעורר רגשות אשם ("אתה מדבר על שקרים? ומה עם השקר שלך ב-2019?", "אתה טוען שנפגעת? ומה עם יום ההולדת שלי ששכחת?")
- מטרה: יצירת בלבול ונטרול השיחה המקורית, ע"י הסטת הנושא והאשמה נגדית
כיצד להתמודד עם נרקיסיסט
חיים לצד נרקיסיסט הם בעיה ללא פתרון, שבמקרה הטוב ניתנת לניהול זמני.
הדרך האפקטיביות ביותר להשאיר את הבעיה מאחורינו היא לנתק כל מגע, וגם זה לא תמיד ימנע ממנו לנסות לחזור לחיינו. למרבה הצער, הניתוק לא תמיד אפשרי. זה יכול להיות בוס בעבודה, בן זוג שהתגרשנו ממנו, אך צריך לשמור איתו על קשר לטובת ילדים משותפים, וכו'.
הדרכים להתמודדות תלויות בסוג היחסים (האם מדובר ביחסי עבודה, זוגיות וכו') ונפרט יותר בפרקים המתאימים. בכל מקרה זה לא יהיה קל, כי תיאלצו להתהלך כל הזמן על קצות האצבעות סביבו.
צעדים כלליים לניהול זמני – הפחתת החיכוך
- פתחו ציפיות ריאליות. זה לא הולך להיות קל.
- למדו את עצמכם על ה-NPD.
- הגדירו את הגבולות שלכם. כמה תהיו מוכנים לספוג. איכפו את הגבולות הללו.
- התנסחו בזהירות. נרקיסיסטים מתקשים מאוד לקבל ביקורת, או לראות את נקודת המבט שלכם.
- הישארו רגועים. נסו לא להגיב אם הם מנסים לפתוח בריב או להפעיל גזלייטינג. חישבו עליהם כעל ילד בן 3 שכועס שלקחו לו צעצוע.
- ודאו שיש לכם מערכת תמיכה. הנרקיסיסט ייצור אצלכם תחושות של חוסר ביטחון, בלבול וספק עצמי.
- בחרו את המלחמות שלכם. המעיטו בוויכוחים או עימותים ישירים.
- המעיטו בניסיונות לכוון אותו. זה בד"כ לא ילך. נרקיסיסטים אוהבים שליטה וחוששים לאבד אותה.
- אל תצפו לתקשורת עמוקה ומשמעותית. לנרקיסיסטים יש מעט מאוד אמפתיה, אם בכלל.
התנתקות
אם כבר עברתם את השלב של לנסות "להסתדר" איתו, וכל מה שאתם רוצים לעשות הוא להתנתק, חשוב שתכירו את החולשה הגדולה שלו. הנרקיסיסט הוא בעצם מסיכה המחפה על ריקנות גדולה. הוא לא מסוגל להתבוננות פנימית, כי אין שם שום דבר. הנרקיסיסט קיים למען תגובתם של אחרים. הפחד הגדול שלו הוא להיות בלתי נראה.
הוא חייב להיות נערץ, והוא חייב להיות בשליטה. כוחו, זהותו ותחושת העצמי שלו נובעים רק מן הרושם שהוא יוצר ומן התגובות הרגשיות שהוא מחולל בסביבתו, שנותנות לו אספקה רגשית ואישור לכוחו. שאלה ששום נרקיסיסט לא יוכל לענות עליה באמת, כי היא מכריחה אותו להפנות מבט אל התהום שבתוכו היא: "מה היית עושה אם לא היית יכול יותר להרשים אף אחד?"
קחו ממנו את ההערצה, קחו את האישור, קחו את הויכוחים האינסופיים בהם הוא יסובב אתכם, ומה נשאר? כלום. נשארת ריקנות שהוא לא מסוגל להתמודד איתה. זאת הסיבה שהוא מכור לאספקה רגשית כמו לסם. הוא זקוק למנות של תגובות רגשיות כדי להתקיים, והוא עמל קשות כדי לקבל אותן מן הקורבנות שלו. קחו ממנו את זה והוא, כמו מכורים אחרים, יתפרק.
ולכן, הדרך להיחלץ ממנו הוא לנתק אותו מן האספקה הרגשית שאתם מספקים לו. המפתח הוא לא לשחק את המשחק שלו, אלא לצאת מן מהמשחק לחלוטין.
פשוט התעלמו ממנו. אל תגיבו לפרובוקציות. הישארו אדישים, ותנו לו להבין שאתם לא זקוקים לו. כך, למשל, במקום להיגרר לעוד ויכוח עקר ואינסופי, פשוט אמרו משהו בנוסח:
- "אין לי עניין בשיחה הזאת"
- "זאת דעתך"
- "שמעתי אותך"
- "אני לא מתכוון להסביר לך שוב"
ואז, פשוט הפנו את גבכם אליו (או לחילופין, עזבו את הצ'אט בוואטסאפ) ועזבו אותו לנפשו. התעלמות וניתוק מהווים פגיעה ישירה באספקה הרגשית שלו, וזה יוציא את הנרקיסיסט משיווי משקלו.
האם נרקיסיזם ניתן לריפוי?
למרבה הצער כנראה שלא. נרקיסיסטים, מעצם היותם כאלה, אינם מסוגלים להבין את מצבם, ולא יפנו לעזרה בעצמם. ממילא, נכון להיום אין תרופה או טיפול מוכחים לטיפול בהפרעת אישיות נרקיסיסטית.
הערות:
- רוב הנרקיסיסטים הם גברים, אבל התופעה חוצה את גבולות המגדר. התייחסות כאן ל"נרקיסיסט" באופן כללי, באה לציין גבר או אישה.
- אני מחזיק אמנם בתואר בפסיכולוגיה, אך אינני פסיכולוג מוסמך. הדברים הנכתבים כאן מבוססים בעיקרם על תחקיר מקיף ואיסוף חומרים ממקורות שונים.