הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.

שושן צחור

השושן הצחור הוא גיאופיט (*) בעל בצל וגבעול תפרחת זקוף שגובהו 1.8-1.0 מטר, פרחי השושן הם מהגדולים והיפים בפרחי הבר של ישראל.

(*) איבר אגירה תת קרקעי שצובר חומרים ומים שמאפשרים את התחדשותו.

השושן הצחור הוא מן הנדירים שבפרחי הארץ ונמצא בסכנת הכחדה. הוא פורח בארץ באתרים בודדים בגליל ובנחל כלח שבכרמל.

השושן הצחור נמצא על מטבעות עבריים מתקופת בית שני. עבור הנוצרים יש לשושן משמעות דתית. הוא מסמל את בתוליה של מרים, אם ישו, והוא מופיע בציורים דתיים רבים שנעשו באירופה בתקופת ימי הביניים. בתקופה הצלבנית נעקרו פקעות רבות של שושן צחור בארץ ישראל ונלקחו לאירופה, מה שפגע מאוד בתפוצתו.

גבעול התפרחת של השושן מתחיל להתפתח בעונת הסתיו בחודשים פברואר-מרץ, נושא בראשו 20-5 פרחים צחורים סימטריים. אורכם כ- 13 ס"מ והם מדיפים ריח מתוק עז במיוחד בשעות הלילה.

הפריחה נמשכת כשבועיים בסוף חודש מאי ותחילת יוני. מבנה הפרח אופיני למשפחת השושניים, צורתו כפעמון גדול בעל 6 עלי כותרת לבנים צחורים במרכזם 6 אבקנים בעלי זירים ארוכים ומאבקים בולטים המפזרים אבקה כתומה, וביניהם עמוד עלי ארוך. הם מאובקים בארץ על ידי זבובי רחף. במהלך הקיץ לאחר ההפריה הופכים הפרחים להלקטים הנותרים על כנם חודשים רבים, טלטול שלהם ע"י הרוח או בעלי חיים, מפזר את את הזרעים מסביב. בבוא הסתיו תופיע שושנת עלים חדשים ועימה מחזור פריחה חדש.

תעודת זהות

מקום לפגוש את פרח השבוע

שוויצריה הקטנה (**):

• סע מחיפה בשדרות אבא חושי- כביש 672,
• לאחר הכניסה הדרומית לאוניברסיטה פנה ימינה בכניסה הראשית לפארק הכרמל.
• מהכניסה המשך שמאלה בדרך המובילה לכיוון החי בר.
• בעיקול הראשון של הדרך המובילה לחי בר פנה שמאלה והמשך בנסיעה ע"פ השילוט לשוויצריה הקטנה, המשך בנסיעה עד חניון הרכב בסוף הכביש.
• החנה את הרכב' והמשך רגלית בשביל המסומן היורד לאתר שוויצריה הקטנה.
• במורד השביל תגיע לגשר החוצה את ערוץ נחל כלח, המשך במעלה השביל כמה עשרות מטרים.
• בצידו הימני של השביל בין מצוקים תוכלו למצוא פריחה יפה של מספר פריטי השושן ובהמשך הדרך העולה בצד שמאל של השביל ישנם פריטים נוספים ליד שילוט מתאים.  במעלה המצוק ניתן לראות פריטים נוספים של הפרח הנדיר.

(**) השם "שוויצריה הקטנה" ניתן למקום לפני קום המדינה בידי קבוצת מטיילים אשר מצאה בדמיון בין נופי הכרמל הירוקים ובין נופי שוויצריה.

אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על השושן הצחור.

האגדה על השושן הצחור

בימים רחוקים, כשהרי הגליל עוד דיברו עם הכוכבים, והכרמל היה מלא בסודות עתיקים, צמח לו פרח קסום – השושן הצחור. לא סתם פרח היה זה, אלא פרח שהאלים עצמו נהגו להביט בו בהערצה, כי אור הירח נארג בעלי הכותרת שלו.

באותם ימים, חיה ילדה בשם נועה בכפר קטן סמוך לנחל כלח,. נועה אהבה לטייל בין הגבעות, אך בלילות חשוכים במיוחד, היא פחדה לצאת מהבית. באחד הלילות, בעודה בוהה בחלון, ראתה לפתע אור רך מרצד בין העצים. סקרנית, יצאה בעקבותיו וגילתה שושן צחור גבוה וזקוף, שפרחיו הלבנים זהרו כמו לפידים קטנים.

"איך אתה מאיר כך?" שאלה נועה בפליאה.

"זו המתנה שקיבלתי מהלבנה," לחש הפרח ברוח. "אבל בני האדם לקחו רבים מאחי לארצות רחוקות, וכעת אנו הולכים ונעלמים…"

נועה נשבעה להגן על הפרחים הנדירים. היא אספה את ילדי הכפר, וסיפרה להם על יופיו של השושן ועל סכנת ההכחדה שלו. יחד יצרו גדר קסומה מאבנים וממלים טובות, כדי להגן על השושנים שנותרו. הם גם שמרו בסוד את מיקומם, כדי שאף צלבן לא יוכל לעקור אותם שוב.

מאז, בכל סוף מאי, כשהשושנים הצחורים פורחים, אפשר לראות אותם מאירים את הדרך למי שליבו טהור. האגדות מספרות שאם תגיע לנחל כלח בליל ירח מלא, ותשמור על שקט מוחלט, תשמע את השושנים נעים ברוח ושרים שיר געגועים לנועה שהצילה אותם.

וכך, עד היום, השושן הצחור נשאר שומר האור של הגליל והכרמל