(חי פה) – מרכז טיפולי להתמכרויות, שנפתח לאחרונה ברחוב ליבריה שבשכונת דניה בחיפה, נסגר בעקבות צו מינהלי להפסקת שימוש שהוצא על ידי עיריית חיפה. הצו הוצא בטענה שהמרכז פעל ללא היתר לשימוש חורג ובניגוד לייעוד התכנוני של המבנה שבו שכן. פתיחתו של המרכז עוררה התנגדות עזה מצד תושבי השכונה, בעיקר בשל קרבתו לגן ילדים עירוני, והטענות שהעלו הובילו לבסוף לצעד החריג מצד העירייה.
המרכז נפתח בשכונת דניה – והתושבים זעמו
המבנה שבו פעל המרכז ממוקם ברחוב ליבריה בלב שכונת דניה – שכונה יוקרתית ושקטה בדרום חיפה. המרכז נועד לספק טיפול לאנשים המתמודדים עם התמכרות להימורים. עם פתיחתו פנו תושבי השכונה לעירייה בדרישה לסגור אותו באופן מיידי. לטענתם, מיקומו – במרחק מטרים ספורים בלבד מגני ילדים עירוניים – מסכן את שלומם של הילדים.
התושבים הדגישו כי אינם מזלזלים בחשיבות הטיפול בהתמכרויות, אך טענו כי מיקום המרכז אינו הולם. "לא ייתכן שמרכז לגברים שמנסים להיגמל ימוקם בסמוך לגן ילדים", ציינה אחת האימהות. "אנחנו לא יודעים מי האנשים שמגיעים לכאן, אין פיקוח קבוע – והילדים שלנו חשופים לכך מדי יום".
חששות ההורים: מהימורים ועד אלימות מינית
הורים לילדים בגני הילדים "חצב" ו"לימונית", הסמוכים למרכז, טענו כי חששם הראשוני היה שמדובר במרכז לגמילה עבור גברים שהתמודדו עם עבירות מין. גם כאשר נמסר כי המרכז עוסק בטיפול בהתמכרות להימורים בלבד – החשש לא התפוגג.
"גם התמכרות להימורים היא בעיה חמורה – ואף אחד לא מבטיח לנו שהמטופלים כאן אינם מעורבים גם בהתנהגויות אחרות", אמרה אם לילד בן חמש. "כשהילדים עוברים מגן אחד לשני, הם עלולים להיתקל באנשים שנמצאים בטלטלה רגשית – וזה לא המקום המתאים לכך. שום הורה לא היה שקט אם פותחים מרכז כזה ליד הגן של הילד שלו".
תגובת העירייה: שימוש חורג וייעוד תכנוני לא מתאים
בעקבות פניית התושבים ותגבור הלחץ הציבורי, נבדקה סוגיית רישוי המבנה, והתגלה כי המרכז פועל ללא היתר לשימוש חורג. בעקבות כך, הוציאה עיריית חיפה צו מינהלי להפסקת שימוש, האוסר על המשך פעילות המרכז במתכונתו הנוכחית.
באופן זה, מצאה העירייה דרך להיענות, לכאורה, ללחץ התושבים – מבלי להיכנס לעימות ישיר בסוגיית ההתנגדות למרכזי טיפול בתוך שכונות מגורים. העירייה טרם פרסמה תגובה רשמית בנושא, אך גורמים מטעמה אישרו כי הצו הוצא "מטעמים תכנוניים בלבד".
מרבית מרכזי הטיפול בעיר מרוכזים בשכונות מוחלשות
מרכזי טיפול בהתמכרויות, הוסטלים ושירותים דומים פועלים זה שנים ברחבי חיפה – בעיקר בשכונות הדר, קריית חיים וקריית אליעזר. תושבים באותן שכונות טענו לאורך השנים כי העירייה בוחרת לרכז מוסדות אלה דווקא באזורים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך.
אחת מהביקורות המרכזיות על מדיניות העירייה היא שכאשר מדובר בשכונות מוחלשות – אין התחשבות, אך כאשר מדובר בשכונות חזקות – העירייה פועלת במהירות ובנחישות.
"בשנה שעברה לא הייתה לנו בעיה עם הדיירים הקודמים"
הורים מהשכונה ציינו כי בשנה שעברה שכן במבנה גורם אחר לחלוטין – קבוצה של אנשים עם צרכים מיוחדים – ולא נרשמו כל תלונות או בעיות. "הדיירים הקודמים לא הפריעו לאף אחד", מספרת אם לילדה מגן חצב. "אבל עכשיו מדובר במרכז שמטפל באנשים שנמצאים בעיצומו של משבר – וזו כבר מציאות אחרת לגמרי".
גם כאשר נמסר להורים כי המטופלים במקום מגיעים רק על רקע התמכרות להימורים, ואינם מטופלים בנושאי סמים או אלימות – התחושות הקשות לא נעלמו. חלק מההורים הביעו תסכול על כך שנאלצו לברר בעצמם את מהות הפעילות במבנה, וטענו כי לא קיבלו עדכון מסודר מהעירייה או ממפעילי המרכז.
עמותת הדרך: "שירותי טיפול מגוונים"
מרכז הגמילה שפעל בדניה הופעל על ידי עמותת "הדרך", המפעילה מגוון רחב של שירותים ברחבי הארץ – בתחומי הטיפול בהתמכרויות לסמים, אלכוהול, הימורים ואף מין. אתר העמותה מפרט את השירותים שהיא מציעה, וייתכן שהעובדה הזו רק העמיקה את חששם של ההורים בשכונה.
בעל המבנה נמנע מלהגיב, הצו עדיין בתוקף
בעל המבנה, (ששמו שמור במערכת), שבו פעל המרכז, ביקש שלא להגיב לפנייתנו בנוגע למצב שנוצר.
מעניין מה היה קורה אם היה נפתח בהדר שפרינצק מחנה דוד או קרית אליעזר אם גם ראש העיר היה מתערב
בושה לתושבי דניה הסנובים. אין שום סכנה ממרכז לטיפול בהימורים וד"ר אמנון מיכאל הוא איש מקצוע מעולה. איפה אשתו של אאש העיר, רבקה יהב, פרופסור לעבודה סוציאלית (!) שתגן על אוכלוסיות מוחלשות.
אפשר לחשוב שלמפונפני דניה אין בעיות סמים. אבל להם יש כסף למרכזי גמילה יוקרתיים בחו"ל.
להקיא עליכם.
שמחה כך התגובות פה אם כי לדעתי לפחות חלקן מונעות יותר משנאה (מוצדקת, מוצדקת…) למתלוננים המגעילים מאשר אכפתיות כלפי אוכלוסיות חלשות.
בושה לעירייה, בושה, בושה.
ככה זה כשיש קבוצה של אנשים עם כסף, כח, וללא כבוד לאחר.
בעל המאה הוא בעל המילה.
בטוח שזה קרה בגלל שאנשים בדניה לא רוצים שהמקום הזה חס וחלילה
יפגע בערך הדירות שלהם.
חבורת הורים ושכנים (שאינה מייצגת בשום אופן את דעת הרוב) שאינם מלבד חשוכים, בורים, לא מכילים, פחדנים. דואגים לערך הנדל"ן שברשותם. אני מתבייש להשתייך לקהילה כזו. בושה לשכונה, לתושבים המתנגדים לפעילות השקטה של המרכז, לחלק מהורי הילדים בגן הסמוך שהתלהמו ועוררו את ההתנגדות במקום ובעיקר לעירייה ששוב נכנעת לקבוצה כוחנית ויהירה של תושבים/הורים, ללא צידוק אמיתי.
העיקר שמדברים גבוהה-גבוהה על ראיית האחר כשווה ומתן הזדמנות לכולם ובאותה נשימה דוחים את האחר מסביבתם הקרובה.
תוך כמה ימים יפתח שוב אבל בהדר כרגיל כל הזבל מתרכז בהדר
אם היה צריך לסגור כל מה שפועל בהדר הכרמל בשימוש חורג כנראה ש-300 עסקים היו נסגרים. אבל זו שכונה שאין לה יחסי ציבור, אנשי ציבור ועורכי דין שגרים בה ופועלים להסיר מפגעים. ההבדל באיפה ואיפה במדיניות אכיפת מפגעים ושימושים בשכונות העיר מסביר למה
אנחנו למעשה שתי ערים. זו שיש בה שכונות מיוחסות עם אכיפה והסרת מטרדים וזו שהיא פח אשפה לכל המטרדים האלו. פשוט מאד.
המרכז הוא מקום סגור .אין למטופלים שוב קרבה לילדים והילדים לא מסתובבים ברחובות סתם כך לא מבינה מה הבעיה של התושבים הפלצנים מתלוננים על פעילות שחשובה לרפא אנשים כמו כל מרפאה טיפולית אם פסיכולוג יפתח שם מרפאה אז יגידו מגיעו לפה אנשים נפגעי נפש אז יסגרו את המרפאה לא צודק בכלל
כשהכסף הוא החוק, לבעלי הממון המילה האחרונה.
למי אכפת עם תAנס עוד ילדה בקריית חיים.
אם העיריה תסגור את כל הדברים הלא חוקיים והלא מותרים שקורים בהדר, למשל מסגריה ללא היתר שפועלת על שטח ציבורי פתוח, ניחא. אבל בחיפה לא מתביישים בחוסר שוויון, ולא מסתירים את האפליה, כבר עשרות שנים, מאז מהומות ואדי סאליב ועד היום, יש למטה ויש למעלה, הכל מאוד ברור. פוליטיקה מקומית שהיא רשת של אינטרסים. אין חדש תחת השמש, ואין תקנה.
תושבים צבועים. לא ממש מפתיע
העשירים הם מכה קשה לאנושות כולה.