יש יפות יותר ממנה אך אין יפות כמוה

המילים הללו, מתוך שירו של אלתרמן, נשבעתי עיני, מתארות את מדינת ישראל בעיני, עיניים של מי שאוהב לטייל, לצלם, לחוש.

המצעד הצבאי

נולדתי ב ג' אייר תש"ך, רגע לפני חגיגות הבת-מצווה למדינה הצעירה. במידה מסויימת אני חש שיום העצמאות הוא החג שלי. באותה שנה המצעד הצבאי צעד בחיפה והוצגה בו לראשונה הצוללת "תנין", המטס האווירי כלל מטוסי ווטור וסופר מיסטר, פאר תוצרת צרפת. כוחות החי"ר התפארו בתותחי 106 מ"מ ללא רתע (תול"ר) מתנעים על גבי ג'יפים והוצגו גם לראשונה סוללות טילים נגד טנקים. הצבא בתפארתו.

ארץ של ניגודים

עברו לא מעט שנים, המדינה שהוקמה כבית לעם היהודי אחרי הטראומה הגדולה של השואה נעה מטראומה לטראומה, מיום הכיפורים לשבעה באוקטובר דרך לא מעט משברים לצד הצלחות גדולות בכל תחומי החיים. אני לא יודע אם יש עוד מקום על פני כדור הארץ שמכיל כל כך הרבה ניגודים בתא שטח לא גדול, צפוף ומאובק, שמלביש את עצמו בשמלת בטון ומלט ומגדר את עצמו לחנק ובכל זאת אוהב את הארץ הזאת.

טראומה שהחזיקה 50 שנה

אנו נמצאים להבנתי בתהליך שבו טראומת מלחמת יום הכיפורים, שהחזיקה מעמד חמישים שנה מוחלפת בטראומת השבעה באוקטובר. ברקע, טראומת השואה, שהחליפה טראומת קטנות יותר – הפוגרומים ומאורעות בישוב היהודי ובתפוצות – הולכת ונבלעת בתוך ההיסטוריה הכוללת של העם היהודי. אבל הכול צף ועולה מחדש בימים אלו, ברצף של יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. הרצף שבכל שנה הוא לא קל נעשה קשה שבעתיים בשנתיים האחרונות.

אני מקווה שאפשר יהיה להתגבר גם על הטראומה הנוכחית, אני רוצה להאמין ש:

• יש לי ארץ אחרת
• חייבת להיות, כי לא יכול להיות אחרת.
• יש לי ארץ אחרת
• ארץ יפה עם כרמל וכנרת
• ארבל וירקון, תבור וקישון
• נגב ויהודה, צין ושפלה
• יש לי ארץ אחרת
• ארץ שפויה, ארץ נהדרת
• ארץ שנבחריה מבינים שהם משרתיה
• ארץ שאזרחיה מרגישים שהם בניה
• ארץ שבה אין מורמים מעם
• ארץ שהשוויון הוא ערך עליון לכולם
• יש לי ארץ אחרת
• אולי היא חמקמקה
• אולי היא מסתתרת
• אבל יש לי את אותה ארץ
• חייבת להיות, לא יכול לחיות אחרת

המבט שלי על ישראל

בחרתי לשלב בכתבה זו את המבט שלי על ישראל דרך תמונות שאינן היפות ביותר, כי כפי שהכותרת אומרת, ישנן יפות ממנה. התמונות גם אינן הכי טובות מבחינה הטכנית על מנת לתת ייצוג לדמות הצבר המיתלוגי – זה שעושה את הדברים "בסדר" בפעם הראשונה ולא שואף לשלמות, זו המושגת בעבודה קשה ובאימונים מפרכים. כאמור, זו ישראל שלי – זו שיש יפות ממנה אבל אין יפות כמוה.

מעבר לטראומה הכללית, חלקנו, כנראה רובנו, נושאים טראומת אישיות ששלובות בדרך זו או אחרת בחיים הלא פשוטים במדינה המורכבת הזו. גם להן יש ביטוי בתמונות.

כתב פעם יונתן גפן:

יש לי אישה
ויש לי ילד
ואבא שלי עובד בנמל
הולכים לישון בדיוק בעשר
כי לא רוצים לבזבז חשמל

חיפה, חיפה
עיר עם תחתית
הו הו הו
חיפה, חיפה
עיר עם עתיד
הו הו הו
חיפה, חיפה
עיר אמיתית
הו הו הו

גם אבא שלי עבד בנמל ולפני כמה שנים הגעתי לנמל בשעת זריחה.