בית המשפט העליון דחה את עתירת עמותת "נציגי החברה והסביבה", שדרשה לבטל את תכנית תשתית לאומית 80א, המבקשת להסדיר ולהרחיב את שדה התעופה בחיפה. העותרים טענו כי יש להקים בחיפה שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג, בהתאם לתמ”א 15, וטענו כי ההחלטה לקצר את המסלול עומדת בניגוד לאפשרות לביצוע תכנון סטטוטורי עתידי שיאפשר הקמת שדה תעופה בין לאומי משלים לנתב"ג.

מנגד, השופטים קבעו כי התכנית נועדה להסדרה מקומית בלבד, אינה סותרת את התמ”א ונעשתה בשיקול דעת מקצועי ובסמכות מלאה.

עיריית חיפה הצטרפה לעתירה בחלקה, ותמכה בהקמת שדה תעופה בינלאומי קטן, שיפעל ליעדים קרובים באירופה בלבד, בשל אילוצים סביבתיים ותכנוניים ולא בשדה תעופה משלים לנתב"ג.

פרשנות

בפסק הדין של בג"ץ אמש (21.4.2025) נקבע (חרף דחיית העתירה), כי טרם נאמרה המילה האחרונה לגבי מיקום שדה התעופה המשלים לנתב"ג, וייתכן כי המקום המתאים יהיה חיפה:
"משיבי המדינה הצהירו לפנינו, בכתובים ובעל-פה, כי תת"ל 80א אינה סותמת את הגולל על האפשרות כי שדה תעופה משלים לנתב"ג יוקם בחיפה. לדבריהם, היה והחלטה בעניין זה תתקבל, תקודם תכנית נוספת במקום תת"ל 80א. הצהרה זו של משיבי המדינה חוסה תחת חזקת התקינות" (פסק הדין המלא מצורף למטה).

כזכור, העותרים ניסו לעצור את תוכנית התשתית הלאומית מס' 80א (תת"ל 80), לפיה לא תהיה הארכה של ממש של המסלול בחיפה. לפי תת"ל 80א, רשות שדות התעופה תאריך את המסלול מאורכו כיום, כ-1,100 מ' נטו, לכ-1,247 מ' בלבד (כ-1,547 מ' כולל שולי הביטחון).

אורך מסלול קצר שכזה יאפשר טיסות לטווח יוון בלבד.

במקום זאת, לפי גישת העותרים היה ראוי לשקול לכ-2,400 מ', כנדרש לפי תוכנית המתאר הארצית שעוסקת בפרישת שדות התעופה בישראל (תמ"א 15). לגישת העותרים מסלול שכזה היה מביא לשינוי הדרמטי אותו הכתיבה החקיקה (תמ"א 15).

עיריית חיפה, שהופיעה כמשיבה בעתירה, תמכה בעתירה תוך שהיא מציינת כך:

"לעמדת המשיבה [עיריית חיפה], תת"ל 80/א מגלמת הלכה למעשה את שברו של החזון. תת"ל 80/א מקבעת אורך מסלול קצר ביותר [אשר] יתקשה לתמוך בטיסות שכר בינלאומיות בהיקף משמעותי."

פרשנות לתגובת עיריית חיפה:
בתשובתה, העירייה הביעה תמיכה ביישום ההסכם אליו הגיעה עם משרד התחבורה בשנת 2019. לפי הסכם זה, המסלול יוארך לכ-1,852 מ' נטו (כ-2,100 מ' ברוטו). מובן כי חלופת העירייה לא נדונה בעתירה עצמה, ופסק הדין לא התייחס לחלופה זו.

עיריית חיפה זכאית להגיש תוכנית חלופית, אך על פי תגובתה בדיון, הסיכוי לכך נמוך, בהרכב העירייה הנוכחי:

בדיון שהתקיים, הציע נשיא בית המשפט העליון כי עיריית חיפה תיזום תוכנית חלופית:
"נכתוב הערה ועיריית חיפה למשל יכולה ליזום תכנית כי איננו רואים בהכרח בזה סוף פסוק" (הפרוטוקול גם הוא מצורף לעיון הקוראים).

היות והעתירה נדחתה תוך הדגשה כי עיריית חיפה יכולה ליזום תוכנית חדשה להרחבת השדה, הכדור כעת עובר למגרשה של העירייה (שכאמור, אף תמכה בעתירה).

בניגוד לקביעה בפסק הדין, למעשה, העותרת לא טענה כי נדרש להקים שדה תעופה משלים לנתב"ג בחיפה. במקום זאת, העותרת טענה כי על פי תוכניות קודמות (ובפרט תמ"א 15), היה צורך לקדם בחיפה שדה תעופה משמעותי בחיפה, עם מסלולים באורך 2,400 מ' (ראו סקיצה מטה).

כך לפי סקיצת העותרת, ניתן להאריך את המסלול לתוך הים, לצד נמל המפרץ:

סמכות ותוקף חוקי

כך נקבע בפסק דינו של השופט שטיין: "בית המשפט אינו מתכנן-על," קבע שטיין, "ולא יחליף את שיקול דעתה של הוועדה לתשתיות לאומיות (וות"ל) בהחלטות מקצועיות". הוא הדגיש כי קיימים הליכים תכנוניים נפרדים (תמ"א 15ג ו-15ד) שבוחנים את מיקום השדה המשלים לנתב"ג, והם מצויים בשלבים מוקדמים. כאשר תובא החלטה סופית במסגרת הליכים אלו – ניתן יהיה לערער עליה.

חלופת העותרת לא נבחנה

בפועל, חלופת העותרת לא נבחנה על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות בשום צרה.  כל קביעה אחרת בפסק הדין אינה משקפת את מה שהוצג בצורה ברורה, בדיון ובכתובים. בג"ץ העדיף, ככל הנראה, לספק פתרון חלופי, כלומר, להדגיש כי לעיריית חיפה שמורה הזכות ליזום תוכנית משלה להארכת המסלול.

בשלב זה, נשאלת השאלה האם עיריית חיפה תדע לנצל את ההזדמנות שניתנה לה על ידי שופטי בג"ץ.

לסיכום, כדאי לעיין בדברי נשיא העליון (השופט יצחק עמית) בחוות דעתו הנפרדת

(יצחק עמית היה שופט בחיפה והוא מכיר את מהלך העניינים מזה שנים רבות, בכל מה שקשור לשדה התעופה של חיפה ומפת האינטרסים באזור).

1 . העתירה שבפנינו מדגימה, באופן לא מחמיא, את השנים הארוכות שעוברות במדינתנו עד לקבלת החלטות ויישומן ועד ליישום המלצות ועדות. כך, בעקבות המלצת ועדה ציבורית התקבלה בשנת 2009 החלטת ממשלה על בחינה וקידום של שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג. חלפו 16 שנים והליכי התכנון במסגרת תמ"א 15ג ו-15ד עדיין בשלבי הכנה וכפי שציין חברי השופט א' שטיין "המילה האחרונה בעניין מיקום שדה התעופה המשלים לנתב"ג טרם נאמרה".

2. הדברים אמורים לא רק לגבי תעופה בינלאומית ובדומה, כך גם לגבי התעופה האזרחית בתוך הארץ. מאז המלצת ועדת בודינגר בשנת 2009, חלפו 16 שנים, ועדיין לא נקבע שדה תעופה חלופי לשדה התעופה בהרצליה ועל כך נאמר בפסיקה "יש להצר על אוזלת ידה של הרשות המבצעת, אשר מזה שנים רבות מודעת לכך שיש למצוא פתרון של קבע להעתקת הפעילות של שדה התעופה הרצליה כפי שעולה מדו"ח ועדת בודינגר שאומץ בהחלטת הממשלה כבר בשנת 2009"

פסק הדין – ‎⁨ בג״ץ שדה התעופה של חיפה – 21/4/25 פסק דין 1904-24⁩