חוסה עושה את צרכיה בבניין משרדים והמערכת מתעלמת

(חי פה) – עובדים במתחם חלונות פל ים בחיפה מתמודדים עם מצוקה יומיומית, אך נדמה שאיש אינו נוטל אחריות. "כולם מסירים אחריות – והמצב רק מחמיר".

במתחם המשרדים חלונות פל ים שבחיפה ובו בין היתר משרדים רבים, בהם גם משרד האפוטרופוסות הכללית. המקום אמור לשמש מרחב מסודר לפעילות מקצועית ושירות לאזרחים, אך המציאות שנכפתה על העובדים והמבקרים בו בשבועות האחרונים רחוקה מלהיות סבירה.

אישה אחת, חסרת בית ובמצב נפשי ירוד, פוקדת את המקום שוב ושוב. היא עושה את צרכיה הפיזיים במעברים, מתנהגת באלימות, ואף פוגעת פיזית באנשים במקום. המצב יוצר פחד, אי־ודאות ומבוכה מתמשכת.

"זו אישה מסכנה, חסרת כל. אבל היא גם מסכנת אחרים", אומר מנכ"ל חלונות פל ים אמיר יעקב. "המצב הזה נמשך זמן רב, פנינו לכל גוף אפשרי. שוחחנו עם האפוטרופוסות הכללית, הוצאנו יחד צו הרחקה, קראנו למשטרה – אבל היא חוזרת שוב ושוב. המשטרה מרחיקה אותה לרמזור הסמוך, והיא שבה לבניין תוך דקות. פשוט אין פתרון".

לכאורה, המקרה היה אמור לזכות לטיפול מערכתי כזה שמשלב את שירותי הרווחה, המשטרה, והאפוטרופוסות. אבל יעקב מספר כי בפועל, כל גורם מצביע על אחר: האפוטרופוסות טוענת שהיא אחראית על רכוש בלבד, בעוד משרד הרווחה טוען כי האישה "אינה מוכרת להם" ואינה מטופלת במערכת. התוצאה אפס אחריות, אפס פתרון, ותחושת ייאוש כללית.

העובדים בבניין מדווחים על תחושת פחד, ואובדן אמון מוחלט ברשויות. "אי אפשר לדעת מתי היא תתפרץ, מתי תכה, מתי תתפשט או תלכלך את המקום", מספרת עובדת במשרד סמוך. "זה לא רק מטרד זו סכנה. והיא גם אומללה בעצמה, אבל אף אחד לא מגן עליה ולא עלינו".

המקרה הזה הוא לא רק סיפור אישי על אישה במצוקה. הוא סיפור על מערכת שמסרבת לראות את האדם השקוף, ולא פחות את הנזק שהיא גורמת לחברה. אם אין גוף שמסוגל לטפל באדם חסר ישע, שמסכן את עצמו ואת סביבתו, כיצד נוכל להאמין שיש כאן מערכת מתפקדת?

מהמשטרה טרם נמסרה תגובה.