הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
גדילן מצוי
עשב חד-שנתי קוצני וזקוף שגובהו 150-80 ס"מ הגדילן והברקן הם הבולטים בין הקוצים בישראל כאשר הגדילן מקדים בשבועיים את פריחת הברקן.
הגדילן נפוץ מאוד בחבל הים-תיכוני במעזבות, בצדי דרכים ובעיקר באשפתות. עלי השושנת בבסיס הצמח גדולים ושסועים. שפת העלה מסתיימת בקוצים דוקרנים. העלים הירוקים מוכתמים ברשת של עורקים לבנים מכסיפים.
צבע הפרחים של הגדילן סגול או לבן. עד אמצע המאה העשרים כל צמחי הגדילן בארץ היו בצבע סגול בשלב זה נוצרה כנראה מוטציה בעלת פרחים לבנים שהתפשטה בעיקר לאזורי ירושליים והכרמל.
תעודת זהות
| משפחה: | מורכבים. |
| שורש: | שיפודי. |
| גובה: | 150-80 ס"מ. |
| גבעול: | הגדילן מצמיח מספר עמודי תפרחת. לארכו של כל עמוד תפרחת נישאים עלים קטנים בעלי שפה קוצנית, החובקים את הגבעול. |
| פריחה: | באביב ובתחילת הקיץ בעיקר בחודשים מרץ, אפריל. |
| פרחים: | בתפרחות גדולות, קוטר התפרחת כ 4 ס"מ, צבע הפרחים סגול, מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת מתפשט בארץ זן גדילן מצוי שצבע פרחיו לבן. |
| מבנה הפרח: | כל פרחי התפרחת צינוריים, בעלי 5 עלי כותרת מאוחים, 5 אבקנים מאוחים לצינור. התפרחות מוקפות קוצים בלתי מסועפים, נישאות כל אחת בראש עמוד תפרחת שכני. |
| הפרי: | הזרעון פחוס, ובראשו ציצית לבנה עשויה דורים של זיפים מחוספסים. |
| ריח: | חסר ריח. |
| צוף: | מייצר צוף שמושך דבורים וחרקים אחרים. |
| שימושים: | משמש בעיקר לטיפול במחלות כבד, מכיל חומרים מעכבי דלקת. |
| תפוצה בארץ: | בכל רחבי ישראל, בעיקר בשדות פתוחים ובצדי דרכים. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
רמת גולדה-מול הבית ברח' גולדה מאיר 11 חיפה – בצידו המערבי של הכביש.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על גדילן מצוי.
האגדה על הגדילן המצוי
בעמק ירוק, מוקף הרים גבוהים ופרחים צבעוניים, חי לו נסיך צעיר בשם ערן. ערן אהב לשוטט בטבע, להאזין לשירת הציפורים, וללטף את עלי הכותרת הרכים של הפרחים. אך היה דבר אחד ששנא במיוחד-קוצים.
"הם דוקרים, כואבים, לא יפים בכלל!" נהג לומר כשהיה עובר לידם.
יום אחד, בעודו מטייל לבדו בשדה, הבחין בצמח מוזר: גבעול גבוה, עלים משוננים וקוצניים, אך בראשו – פרח סגול יפהפה, כמו כתר של מלכה.
"מה אתה עושה פה, קוצני שכמותך?" שאל ערן בזלזול.
הצמח, להפתעתו, השיב בלחישה חרישית:
"אני גדילן מצוי, ואולי אני קוצני מבחוץ… אבל אם תתקרב בלב פתוח, תגלה משהו מיוחד".
ערן, סקרן אך ספקן, התקרב בזהירות. כשהביט מקרוב, ראה שחרקים קטנים נחים עליו, וציפורים מנקרות בזרעיו. בתוך כל הקוצים – הייתה שפע של חיים.
"אני מגן עליהם", הסביר הגדילן, "הקוצים שלי מפחידים את מי שעלול להזיק, אבל אלו שבאים בטוב – מוצאים פה בית.
הנסיך שתק לרגע, ואז חייך.
"אולי אתה לא כמו שחשבתי. לפעמים, צריך להסתכל פנימה כדי להבין באמת".
מאז, בכל טיוליו, חיפש ערן צמחי גדילן. לא כדי להתרחק – אלא כדי לשבת לצידם, ולהזכיר לעצמו: שגם מי שנראה קוצני, עשוי להיות בעל לב זהב.
מידע מעשיר, תודה רבה
רק היום גיליתי את האוצר הזה. תודה רבה.