בתוך המציאות הקשה של מלחמה ארוכה ומתמשכת, הורים שכולים ובני משפחות חטופים יחד עם תנועת עומדים ביחד קוראים: "חייבת להיות דרך אחרת. כן, שלום." זאת כאמור, במסגרת מהלך רחב היקף שמעמיד במרכזו את הקולות שדורשים לעצור ולחשוב מחדש. אלה הם הורים שכולים ובני משפחות של חטופים שנרצחו בשבי או עדיין מוחזקים, שמשמיעים מסר ברור: "מספיק. חייבים לעצור את המלחמה ולבחור בדרך אחרת."
"הכאב שלנו לא יכול להמשיך להזין את האלימות"
הקמפיין מדגיש את המחיר האישי והאנושי של הסכסוך – מחיר שמשפחות אלו מכירות מקרוב. למרות השכול, האובדן והכאב העצום, המסר שלהם הוא מסר של תקווה, פיוס ודרישה חד משמעית לשים סוף למעגל האלימות.
יובל אור, שאיבד את בנו ונכדיו נחטפו לעזה, מדבר בקול ברור ורגוע: "לא בחרנו לאבד את הבן שלנו. לא בחרנו שהנכדים שלנו ייחטפו. אבל עכשיו יש לנו בחירה – להמשיך במעגל הדמים או לעצור אותו. אנחנו בוחרים לעצור."
מאי פרי, שסבו, חיים פרי, נחטף לעזה ונרצח, מספר: "אני זוכר את הסיפורים שסבא שלי סיפר לי על תקופות אחרות, על איך יכלו לדבר אחד עם השני. זה לא אבוד. אני לא רוצה להאמין שזו המורשת שאנחנו משאירים."
הסיפור של מאי פרי אלביני ◄ צפו
נסראת סמארה, שאיבד את בנו מפגיעת מיירט, מוסיף: "במקום שבו הייתי אמור לחגוג את ההצלחות של הבן שלי, אני מבכה את מותו. אם לא נעצור עכשיו, זה יקרה לעוד ועוד משפחות."
הדוקו שמחזיר את השכול לשיח הציבורי
במסגרת הקמפיין הופקה סדרת דוקו דיגיטלית קצרה, בה המשפחות השכולות והפצועות בנפש משתפות את סיפורן. בלי תחפושות ובלי מילים גדולות, הסדרה מביאה את הקולות כפי שהם: ישירים, אמיתיים וכואבים.
בסדרה, בני המשפחות לא מדברים על פוליטיקה אלא על חיים. הם מבקשים להאיר את הנזקים שמלחמות חוזרות ונשנות גורמות לכל הצדדים, ולהזכיר לכולנו שהמחיר לא מופיע רק בחדשות – הוא חלק מחיי היומיום של אנשים אמיתיים.
בכל פינה בארץ: שלטי חוצות עם מסר ברור
מאות שלטים נתלו ברחבי הארץ – מערי המרכז ועד היישובים המרוחקים ביותר. בעברית ובערבית, המסר נגיש לכל אדם: "חייבת להיות דרך אחרת. כן, שלום."
השלטים אינם רק קריאה לשלום אלא גם אתגר לציבור – האם נמשיך לשקוע בכאב ובשנאה, או שנבחר להתחיל לתקן?
"לזכור כדי לבנות עתיד אחר"
הקמפיין לא מבקש למחוק את הכאב. להפך – הוא מבקש לזכור אותו, לעבד אותו, ולהפוך אותו לקריאה לפעולה. עבור המשפחות השכולות, זהו תהליך שמבוסס על הבנה שהדרך הנוכחית לא מובילה לשום מקום.
"הכאב שלנו יישאר איתנו תמיד," אומרת מאי פרי. "אבל אנחנו יכולים להחליט שהכאב הזה לא יהפוך לעוד מלחמה, אלא לקריאה לחיים אחרים."
מסר של אחריות ותקווה
המשפחות השכולות ובני משפחת החטופים שנרצחו קוראות להעביר את המסר הפשוט אך העוצמתי של המשפחות: המלחמה לא תביא לנו ביטחון. המשך מעגל האלימות רק יעמיק את הכאב. כדי לעצור את האובדן, חייבים לשנות כיוון.
עם שילוב של עדויות אישיות, נוכחות ברחוב ובדיגיטל ומסר חד וברור, הקמפיין מבקש להציב את השאלה הקשה והכואבת במרכז השיח הציבורי: האם נמשיך לנהל את חיינו על חרב, או שנמצא דרך אחרת?
"חייבת להיות דרך אחרת. כן, שלום."
זו לא רק סיסמה. זו בקשה של משפחות שנפגעו בצורה הקשה ביותר. זו דרישה לשנות את המציאות כדי להבטיח שלמשפחות אחרות תהיה הזדמנות לחיות ללא פחד, ללא אובדן וללא מלחמה.
שאלות קשות לאתר חי-פה:
1 – מדובר בכתבה במימון – כמה כסף קיבלתם מעמותת עומדים ביחד?
2 – מדוע אתם מפרסמים את זה ככתבה ללא ציון בכותרת שזו כתבה פרסומית בתשלום?
3 – מדוע השיטה הזו לטשטש בין כתבות לבין פרסום ממומן??
רוב הציבור התעורר מהתמימות
תמיד יהיו את הסהרוריים שבגלל תמימות או בצע כסף של עמותות ששופכות מליוני שקלים לתעמולה כזאת יכנעו ויתנו יד להזיות ולשטיפת המוח המנותקת של מנטרות שלום דמיוני.
לפני 20 שנה וויתרנו על כל חבל עזה ע"י פינוי גוש קטיף. תושבי עוטף עזה העסיקו פועלים מעזה ועזרו להם. עד שהתפכחו בטבח ה-7/10/23…
עד מתי צריך 'לעשות שלום' עם הערבים המוסלמים , עד שהמקום שיותירו לנו יהיה הים???
תגידו השתגעתם?!
אם נוותר הם לא יוותרו, הם יראו בזה חולשה, ויהיה שבעה באוקטובר פי 100
הם לא השתגעו הם פשוט קיבלו הרבה כסף לקמפיין הזה מעמותות ההסתה
שלט כזה עולה עשרות אלפי שקלים אז תבין שזה לא אנשים פרטיים זה תמנון הסתה שמגייס אותם ומשלם להם