(חי פה) – שנה למלחמת חרבות ברזל ובחיפה וסביבתה מתגוררות עדיין משפחות מפונים, הרחק מביתן. מיד עם פרוץ המלחמה פונו יישובים רבים מגבול הצפון, זאת לצד משפחות אחרות שלא פונו באופן רשמי, אך העדיפו להתפנות עצמאית, והתיישבו לפחות זמנית, באזור חיפה.
שנה חלפה ומשפחות המפונים השתלבו בחיי היום יום בחיפה, כשבאופן טבעי אחד הדברים המרכזיים הוא מסגרת חינוכית לתלמידים.
447 תלמידים מפונים בחיפה
באתר הכנסת פורסמה סקירה לגבי שירותי חינוך לתלמידים מפונים מבתיהם בתקופת מלחמת חרבות ברזל. מהסקירה עולה כי משרד החינוך הקים מסגרות זמניות עבור מפונים, זאת לצד תלמידים שהשתלבו במערכת החינוך השייכות לערים בהן נקלטו.
על פי נתוני משרד החינוך, נקלטו מפונים ב-54 רשויות מקומיות, כשחיפה מהערים הקולטות המרכזיות. על פי הנתונים, נכון ל-31/12/2023 נקלטו בחיפה 447 תלמידים והיא בין הרשויות שקלטו את מספר התלמידים הגדול ביותר, אחרי טבריה, תל אביב וירושלים. בסקירה מודגש שוב ושוב הקושי להגיע לכל תלמיד ותלמיד ולקבל את הנתונים המלאים לגבי המוסד החינוכי שבו כל אחד מילדי המפונים לומד.
1500
בחיפה השתלבו השנה במערכת החינוך 274 ילדי מפונים, מגיל הגן ועד כיתה י"ב.
בטירת כרמל השתלבו 13 תלמידי ביה"ס יסודי בכיתות א' עד ו', בארבעה בתי ספר: החותרים, יגאל אלון, דגניה ונוף ים.
בקריית אתא השתלבו 54 ילדי מפונים במערכת החינוך. 8 ילדים השתלבו בגנים, 30 תלמידים בבתי הספר היסודיים, 11 ילדים השתלבו בחטיבות הביניים ו-5 בני נוער השתלבו בתיכון.
בקריית ים עשרות תלמידים מפונים השתלבו בגנים ובבתי הספר.
בכלל מחוז חיפה ישנם כיום כ-1,500 תלמידים מפונים.
"הילדות עטופות באהבה"
שירן ברזון, 37, משלומי, נמצאת בחיפה קרוב לשנה, ובנותיה השתלבו בבית הספר היסודי "דוד ילין". "התפננו לחיפה משלומי ב-7/10, בעלי גויס למילואים ואמרו לנו שמי שיכול לצאת משלומי, שייצא. יצאנו לקריות, למשפחה שלי. בשבוע הראשון לא היו מסגרות והבנות לא למדו.
ב-18/10/24 הגענו לחיפה לבית מלון במרכז הכרמל. הדבר שנותן לי כוח להתמודד כבר שנה מחוץ לבית, זה כוח הקהילה, שבאמת מחזיק אותנו מעל המים. הרוב בבית המלון פה הגיעו משלומי.
יש לי שתי בנות, בנות 6 ו-10. הבת הקטנה התחילה כיתה א' בבית ספר 'דוד ילין' ובת ה-10 בכיתה ה', זו השנה השנייה שלה בבית הספר. הגדולה מאוד מרוצה מהמחנכת שלה, היא מאוד עוטפת ומשרה ביטחון. בחיפה מסבסדים למפונים צהרון ושני חוגים במסגרת בית הספר ואנחנו מאוד מרוצים מזה".
"חיפה נהדרת ומלאה חיוּת"
"הקטנה שבכיתה א' קיבלה ב'דוד ילין' המון חום ואהבה. בבית הספר שלנו אין עוד תלמידים משלומי. זה יצא ככה באופן מקרי. בשנה שעברה היו ילדים עם הבת הגדולה, אבל הם לא נשארו בחיפה.
הילדות הולכות בשמחה לביה"ס ואני מרוצה ממנו מאוד. בחיפה השירותים והעזרה מאוד טובים למפונים ויש תחושה שבאמת רוצים להקל עלינו. כמובן שעדיין יש הרבה קשיים. כבר שנה שלא בישלתי את האוכל שלי, למרות שרק עכשיו אני מרגישה את החוסר.
חיפה נהדרת, יש בה כל כך הרבה חיוּת. עיר ממש לא משעממת, תמיד יש בה מה לעשות. אני מרוצה גם כי אני יודעת שזה זמני, לצד התנאים שלנו, והתחושה שאנחנו מאוד מחובקים. אני לא רואה את עצמי נשארת בחיפה לטווח הארוך, אנחנו מחכים שהמצב הבטחוני ישתפר ונוכל לחזור לשלומי. הדברים שקורים בשבועות האחרונים מעודדים אותי, אני מרגישה שאני מתקרבת הביתה. בהזדמנות הזו אני רוצה להודות לעיריית חיפה".
"הפכו לחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי בכיתה"
זוהר פדאל, מחנכת בכיתה ו' בבית הספר היסודי ״נאות פרס״ והרכזת הפדגוגית, מספרת על הקליטה של התלמידים המפונים בבית הספר: "בשנה שעברה בית הספר שלנו קלט כמעט 50 תלמידים מפונים, מיישובי הצפון והדרום. בכיתתי קלטתי חמישה תלמידים שפונו משלומי, כשהכניסה שלהם לכיתה הייתה במהלך מלחמה עצימה בדרום ובצפון גם כן. הם חששו מאוד והתמודדו עם לא מעט אתגרים.
גם הכניסה לכיתה חדשה ולבית ספר חדש הביאה איתה לא מעט אתגרים וחששות.
"המקום הכי טוב עבורם"
הצעד הראשון שעשינו בבית ספר כצוות חינוכי שקלט תלמידים מפונים, היה גיבוש והכלה בתוך הכיתה. הקדשנו מספר שעות בכל יום לימודים לפעילות מאווררת, חברתית ומגבשת, על מנת לשלב את הילדים בכיתה במהרה ולגרום להם להרגיש שהם במקום הכי טוב עבורם.
במקביל קיימנו הערכה בתחום הרגשי באמצעות פסיכולוגית בית הספר והיועצת, על מנת לזהות התנהגויות והתמודדויות המצריכות סיוע של צוות פסיכולוגי.
"לאחר שהרגשנו שהשילוב בכיתה צלח ושנוצרו חברויות משמעותיות עם תלמידי הכיתה, ולאחר שמיפינו את הצרכים הרגשיים של כל תלמיד ותלמידה, עברנו לנושא הפדגוגי. ביצענו הערכות בכיתה על מנת לזהות את היכולות הלימודיות של כל אחד מהם. בנינו תוכניות אישיות, קיימנו שיחות משותפות עם ההורים ועם הצוות החינוכי מבית הספר בשלומי וקידמנו יחד את התלמידים בתחום הלימודי.
התלמידים נכנסו מיד למערכת שעות פרטנית וקיבלו סיוע בקבוצות קטנות, יחד עם מערכת שלמה מטעם עיריית חיפה, שנתנה מענה לצרכים לימודיים ולצמצום פערים בתוך האכסניות ובתי המלון המארחים".
"חיפה וביה"ס הפכו לבית שני עבורם"
"היום אני יכולה להגיד שאנחנו מרגישים שהם לגמרי שלנו", אומרת זוהר בשמחה. "הילדים האלו, שבשנה שעברה היו תלמידים מפונים, הפכו לחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי ואנחנו גאים, אני גאה שהם חלק מהכיתה שלנו! הם נהנים בחיפה, מקבלים מענה רחב, גם מהעירייה וגם מבית הספר ונראה שטוב להם. אני בטוחה שכולם רוצים בסוף לחזור לביתם, למקום הטבעי שלהם, אך יחד עם זאת, אני יודעת שעבורם חיפה ובית הספר 'נאות פרס' הפכו ללא פחות מבית שני".
האם הכתבה עניינה אותך?
כל הכבוד למערכת החינוך של עיריית חיפה בראשות גברת אילנה אקטוק.יישר כוח
כמה נחמד לקרוא על הילדים משלומי שהתקבלו באהבה גדולה בבית הספר, ושאוהבים את השהייה אצליינו מאחלת להם ומשפחותיהם, המשך קל יותר. ושיחזרו לשלומי בקרוב. עלו והצליחו.🇮🇱
הייתכן ? האם יש סיכוי שנמאס לכם מהאידאולוגיה המפגרת שמגיעה מאמריקה ? מה קרה ? כבר לא "תלמידים-ות-ית-ום-ין" ? אני לא יודע לחשוב ובגלל שלא כתבתם שתלמידות פונו אז אני מבין שרק תלמדים בנים פונו.
זוהר מנאות פרס היא מורה בחסד עליון. וכל כל הצוות שקלט את הילדים מהצפון באיכות וברגישות יוצאת דופן