מהו ניטור פרפרים? מי סופר? איך ולמה?
שאלה: איך יודעים כשמישהו חולה?
סופרים כמה מעלות מראה המדחום.
ואיך יודעים שהטבע סביבנו חולה?
סופרים פרפרים, כי הם המדחום של הטבע!
רגישים לשינויים
מצב לא בריא הוא תוצאה של שינוי, וכדי למנוע הרעה נוספת, יש צורך קודם לזהות אותו ומוקדם ככל האפשר. לשם כך אנו זקוקים לאמצעי או כלי מדידה שיהיה רגיש לשינויים, מהיר להגיב וניתן לזיהוי ברור. לאמצעי הזה קוראים אינדיקטור, סמן.
פרפרים כסמן אקולוגי
בעבר הרחוק נהגו כורי הפחם לרדת למכרות עם כלובי קנריות, על מנת לשמש אינדיקטור המתריע על נוכחות של גזים רעילים חסרי ריח שהפילו חללים רבים. אם הקנרית הייתה מגלה סימני מצוקה או מתה, זו הייתה אינדיקציה ברורה וסימן לכורים לנוס על נפשם.
הפרפרים הם סמן ביולוגי אידיאלי, אינדיקטור-אקולוגי, כי הם תלויים לחלוטין בצומח ולכן הם רגישים מאוד ומגיבים מהר ובאופן בולט לשינויים במצב הצמחייה ובתנאי הסביבה.
קל מאוד לזהות נוכחות או היעדרות של מיני הפרפרים ואף לספור אותם.
יש בארצנו כ-150 מינים, אבל היי, גם את השכנים אנחנו לומדים לזהות, אפילו מרחוק (עם הזמן).
אז מה זה ניטור ואיך סופרים פרפרים?
ניטור = ספירה (או דגימה) שיטתית, החוזרת על עצמה במרווחי זמן קבועים.
רק בעזרת ספירה חוזרת ניתן לעקוב ולזהות שינויים. בניטור פרפרים אנו חוזרים ועוקבים בכל אתר-ניטור אחר מספר המינים (עושר) וכמות הפרטים מכל מין (שפע).
ניטור (Monitoring) נעשה על פי דפוס קבוע הנקרא פרוטוקול. מטרתו להבטיח שתוצאות הספירה יהיו, ככל האפשר, בלתי תלויות במנטר/ת. רק כך אפשר יהיה להשוות בין נתוני תצפיות משנים רצופות של ניטור, מכל אתרי הניטור, ולאגד אותם לניתוח מאוחד.
הפרוטוקול מגדיר בפשטות שני נושאים:
- רשימת הנתונים הנדרשת (כגון שם הפרפר, מספר הפרטים מכל מין שנצפה ונתוני מיקום וזמן).
- אופן הספירה (כגון קצב ההליכה ורדיוס הצפייה בפרפרים החולפים).
למשל: בפרוטוקול ניטור במסלול קבוע, לכל מנטר/ת יש מסלול אישי באורך כ-800 מ'. הספירה נעשית פעמיים בחודש, נמשכת כחצי שעה, בהליכה איטית תוך צפייה בפרפרים עד למרחק שלא יעלה על 5 מטר מן הצופה. סופרים כמה פרטים נצפו מכל מין.
כ-200 מסלולי ניטור נסרקים כל חודש, כל השנה מדן ועד אילת.
מה לומדים החוקרים מנתוני ניטור פרפרים?
אורחות החיים של עולם הפרפרים נחקרים שנים רבות ומוכרים ברמה מדעית כל כך מפורטת, שהניבה פיתוח של מודלים ייחודיים ושפע שיטות מחקר לניתוח מצב הטבע, בעזרת מידע שנאגר מנתוני תצפיות הניטור.
קיים חומר מדעי רב ערך בנתונים, וערכו מחוזק ככל שמספר שנות הניטור עולה. נדרשת עבודת ניתוח מעמיקה של הנתונים, ממנה אפשר לזהות ולהבין את השינויים שמתחוללים ואת גורמיהם, כדי לנסות לפעול להגנה על המגוון הביולוגי ועל איכות סביבתנו.
המידע הרב מתצפיות הניטור מעמיק ומעדכן מפות תפוצה של כל מין, תקופות מעוף, מחזורי חיים, בתי גידול, מקורות צוף ופונדקאי הטלה, אויבים, אסטרטגיות התגוננות, נדידות, תנאי סביבה. כל אלה ויותר קשורים זה בזה ומושפעים ממשבר האקלים.
בזכות כלי המחקר והמודלים המחקריים לניתוח, יש בידנו את הכלים לרדת לעומק, לנתח, להבין ולזהות שינויים, לאתר איומיי הכחדה ואת הסיבות להם.
חובבי הפרפרים לעזרת המדע בהגנת הסביבה
המאבק העולמי להגנת הטבע מתעצם לנוכח הזמן המתקצר מול משברי אקלים, זיהום ופגיעה אנושה במגוון הביולוגי. אז מה נדרש למדע כדי לסייע להתמודד עם האתגר? נתונים, נתונים ועוד נתונים.
נתוני תצפיות, ספירה בכל מקום, בכל זמן ועונה. אבל תקציבי מחקר וכוח אדם וזמן הם תמיד בחסר ונדרשים מקורות מידע רבים ויקרים.
וכמו תמיד, ההצלה מגיעה מן האזרחים המודאגים.
בכל ציור אביב תמצא פרפר חביב
בזכות היות הפרפרים אטרקטיביים, מעניינים ויפים, הלכו והתרחבו בכל העולם מאות מיזמים של חובבי טבע לספירה שיטתית (ניטור) של פרפרים. מאות אלפים נאמני טבע מדווחים ברציפות, כל יום, כל השנה ומכל מקום אל מאגרי התצפיות.
הפעילות הזו, של נאמני וחובבי טבע, לאיסוף מידע מדעי (ולא רק על פרפרים) הפכה לתנועה חובקת עולם אשר זכתה בכינוי "מדע-אזרחי" ומשתתפים בה מאות אלפי מתנדבים בעולם. כמויות הנתונים שמתקבלות הפכו לנכס אדיר שהצריך שינוי קיצוני בתפיסת ניהול איכות המידע המדעי שמתקבל ממתנדבים, לכך אקדיש כתבה בעתיד.
קהילות מנטרי הפרפרים בישראל
"תכנית לאומית לניטור פרפרים" היא כיום פרויקט מדע-אזרחי הגדול בארץ. יצאנו לדרך ב-2009, ממש עם ההכרזה על 14 מיני פרפרים כמוגנים על פי חוק. מאז הצטרפו אליו מאות מתנדבים מכל רחבי הארץ רובם במסגרות של קהילות מנטרי פרפרים (כ-15 קהילות כיום) במועצות אזוריות ומקומיות ובערים רבות אך עוד לא בחיפה, לבושתנו.
קהילות המנטרים/ות הן קבוצות נלהבות, צמאות ידע ועתירות פעילות המשתפות חוויות, שאלות זיהוי, צילומים, סיורי פרפרים וכמובן ממוקדות בהתמדה בתיעוד תצפיות בפרפרים. לרשות המנטרים שפע מידע מפורטל התצפיות ומן האפליקציות ואתרי הפייסבוק הקשורים למיזם ולפרפרים בכלל.
הקהילות מנוהלות ע"י רכז/ת מקומי ומלוים ומנחים אותם מיטב מומחי הפרפרים, מחוזקים בחוקרים ואנשים מתחומי מידע ומדע קרובים כבוטניקה ואקולוגיה וגם מצלמי טבע רבי ניסיון וידע.
מאגר תצפיות ניטור הפרפרים של ישראל
טכנולוגיה רבת-יכולות בכל כיס
בכיס הקטן של כל מי שיוצא לצפות או לנטר מונחת טכנולוגיה רבת-יכולות בדמות מכשיר נייד אשר מאפשרת שימוש באפליקציות חכמות להפליא לדיווח, לבקרה וללימוד כאחד, מבלי הצורך בידע מוקדם או הקלדה ידנית מצד המשתמש.
שלוש האפליקציות שפיתחתי משרתות את דיווחי כל המנטרים בכל שיטות הניטור שלנו וכל הנתונים זורמים אל פורטל/מאגר תצפיות ניטור הפרפרים שהקמתי, פיתחתי ומנהל עבור תכנית לאומית לניטור פרפרים.
השימוש במערכות מידע משוכללות ואמצעי ניהול האיכות ששולבו באפליקציות מאפשר תיעוד באופן המשחרר את המתנדבים ליהנות מצפייה בפרפרים ומסייע באתגר לזהות נכון את מיני הפרפרים.
למי מיועד המידע שנלמד מתכנית ניטור הפרפרים?
מחקרים על מצב הטבע מובילים להסקת מסקנות ולגיבוש המלצות על דרכי פעולה.
מי שאמון על היישום הם "מקבלי ההחלטות" בגופים ממשלתיים האחראים על שמירת הסביבה והטבע. מקבלי ההחלטות זקוקים להוכחות מבוססות מדעית ואותן אנחנו מספקים.
הגדרת פרפרים כמוגנים על פי חוק מחייבת גופים אלו בפעילות להקטנת האיומים על קיומם.
ניטור כמדע-אזרחי הוא בפועל העצמה של כוחנו, האזרחים, להשפיע על איכות חיינו.
