כללית מדווחת: עלייה בפניות על רקע מצוקה נפשית לקראת החגים

צוות המטפלים במערך בריאות הנפש של כללית, נתקל בימים אלה בגל פניות של אנשים שנקלעים למצוקה נפשית לקראת החג או מטופלים שמצבם מוחמר בשל חרדות ולחצים הקשורים בחג ובחופשה הממושכת. כיצד מתמודדים?

סטודיו לפילאטיס – WB

מנהלת מערך מרפאות בריאות הנפש של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, ד”ר טטיאנה ז’לוז’ין, מסבירה את תופעת העלייה בפניות על רקע מצוקה נפשית לקראת החגים: “נהוג להציג את החג כתקופה שמחה ואופטימית וקצת מתעלמים מההיבטים הבעייתיים עבור חלקים גדולים מהאוכלוסייה. במימד החיובי, החג הממושך הוא הזדמנות לנוח מהעבודה, לבלות עם המשפחה או עם החברים, לטייל בארץ ובעולם, לשכוח מצרות וחובות היומיום. אולם, למי שמסגרות החיים השונות אינן קלות עבורו או אינן מנוהלות כפי שצריך, הרי שאותם יתרונות עלולים להפוך לקשיים. כך למשל, יציאה לחופש היא בעייתית עבור כל מי שהעבודה משמשת עבורו מפלט מקשיים בתחומים אחרים. יציאה לחופש מעמתת את כולנו עם התחום החברתי והמשפחתי, כך שמי שחיי הזוגיות או המשפחה שלו אינן מספיק מסודרים, עלול למצוא עצמו במפגש עם החלק הלא נעים, כמעט בלית ברירה”.

בנוסף, מדובר בחג מאד משפחתי וחברתי וזה טוב עבור מי שיש לו מערכת תומכת כזו. אך אנשים אשר איבדו בן משפחה קרוב ירגישו בחסרונו בצורה הרבה יותר בולטת בחג, כאשר המשפחה מכונסת ומי שחסר בולט בחסרונו. במקרים מסוימים כאשר הנפטר הוא דמות דומיננטית במשפחה הרחבה, הרי שכל המפגש המשפחתי עלול להתערער או לא להתקיים עקב היעדר המנהיגות המשפחתית ע”י אותו נפטר. הבעיה כאובה גם עבור מי שאין לו משפחה או חוג מכרים ועל כן מתקשה להשיב לשאלה הישראלית כל כך: “אצל מי את/ה בליל הסדר?”. תחושת הבדידות רק מחמירה. כמו כן, גוברים חיכוכים משפחתיים על רקע המחלוקת היכן לקיים את ליל הסדר וארוחות החג. בעידן שלנו, כאשר יש יותר ויותר גרושים, מתחדדות המחלוקות עם מי והיכן יציינו הילדים את החג.

מי שמטפל בבן משפחה חולה כמו ילדים אוטיסטים או מאותגרים שכלית או נפשית, הורים סיעודיים או חולי אלצהיימר, מוצא עצמו בבעיה מלחיצה נוספת – מסגרות הטיפול אינן פועלות ובן המשפחה מגיע, שוהה בבית ונדרשת התארגנות לקלוט אותו ולטפל בו לאורך ימים רבים. כל אלה הם רק חלק מהמצבים שעלולים להעיק ולהציף חרדות.

אפילו היבט חיובי של יציאה לחופשה עלול לחשוף אותנו לבעיות שאיננו מודעים להן בימים שבשיגרה. לא כולנו יודעים להתמודד עם חופש, חוסר מעש ומסגרות. גם כאשר יוצאים ביחד לחופשה משפחתית נוצר מפגש בין בני המשפחה במקום ובכמות שלא קיימים במשך שיגרת השנה. כך למשל עלול האב למצוא עצמו מתעמת עם קשיים של בת בגיל ההתבגרות, אשר פשוט אינם נראים על ידו כאשר עסוק בעבודתו במשך השנה עד השעות המאוחרות. קשיים וקונפליקטים כלכליים גם הם עלולים להתחדד בעיקר בקשר לבחירת סוג ואופי החופשה.

לעיתים צריך להסביר לילד הדרשני מדוע כולם נוסעים לחו”ל ואנו כבר חג רביעי או חמישי וכו’, לא נוסעים לחו”ל. כאמור, הקושי הוא לא בצורך למציאת תירוץ עבור הילד, אלא בכך ששאלה מסוג זה עלולה לעורר את כלל הקושי הכלכלי שנשאר רדום למדי בתקופות השיגרה שבין החגים. שלא לדבר על כך שזו תקופה בה חלה נסיקה בהוצאות על מזון, מתנות וביגוד ומי שעובד כעצמאי או ללא שכר חודשי עלול במקביל לחוות ירידה משמעותית בהכנסות. לחצים נפשיים מסוג זה עלולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומשונות, אשר בחלקן יגיעו לרופא המשפחה ובמקרים יותר קיצוניים, או כשיש כבר תחלואת נפש מאוזנת בשיגרה, היא תוחמר והפנייה הינה למרפאה לבריאות הנפש.

הקרן לחיפה – תורמים ומנציחים WB

לעתים הביטוי בתחילה הוא של תלונות המדמות תלונות על כאבים בחזה או בבטן, או פניות חוזרות לאחות בבקשה למדוד לחץ דם, או לחץ על המזכירה לוודא מתי הרופא יוצא או לא יוצא לחופש, כדי שהמבוטח ירגיש מכוסה רפואית בתקופה זו. הביטוי לקשיים יכול להתגלות גם במערכות יחסים בין בני המשפחה, בזוגיות, בתיפקוד מיני, וכו’, בעימותים בעבודה מול הכפיפים או מול המנהלים. אלו הן תופעות של הפנייה בלתי מודעת של כעסים או תסכולים כלפי הגורמים הלא נכונים וכן, ביטוי לחרדה קשה שמתעוררת אצל רבים ואין לגיטמציה חברתית להביאה לידי ביטוי. על כן, חשוב שהצוותים הרפואיים, גם במרפאות ראשוניות, יהיו ערים לאפשרות שמדובר בביטוי גופני או התנהגותי של מצוקה נפשית.

צוותי כללית מודעים לתופעה ונערכו לסייע לפונים הרבים שכבר החלו לפנות בשל מצוקות המתעוררות לקראת החג. גל שני מופיע, מניסיוננו לאחר החג, בעקבות קונפליקטים וקשיים שמקבלים בולטות במהלך החופשה.

מספר טיפים מד”ר זלוזי’ן שיעזרו לכם לצלוח את החג בשלום:

  • תכנון החג מראש.
  • לעשות קניות לפני שמתחיל לחץ בחנויות.
  • לבקש עזרה מבני המשפחה.
  • לא להישאר לבד בחג (לאנשים בודדים).
  • אנשים עם משפחה גדולה – למצוא זמן להיות קצת לבד ולנוח.
  • לשתף אחרים ברגשות ולשמוע מהם במקרים של אבל משותף, לתת לגיטימציה לרגשות ולנרמל אותם.

 

הרב יהוד גינזבורג אתך המעגלי החיים – WB

כתבות נוספות עוד מאותו הכתב

תגובות

בטעינה...