בְּדִמְיוֹנוֹ הַלֹּא שׁוֹפֵעַ רוֹאֶה אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה אֶת הֶעָתִיד הַמֵּטִיב עִם עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְעַל כָּךְ כָּתַב כָּךְ:
לֹא נֵדַע עוֹד פַּחַד
א
עֶמְדַּת חִיּוּל לֹא מְאֻיֶּשֶׁת,
כִּי כְּבָר שֻׁחְרַר מַחְזוֹר נוֹסָף.
אַפְסְנָאוּת לֹא מְבֻקֶּשֶׁת.
הִנֵּה כְּבָר בָּא שִׁחְרוּר נִכְסָף.
ב
וְחַיָּלִים פּוֹשְׁטִים מַדֵּיהֶם
וּמִתְלַבְּשִׁים עַל אֶזְרָחִית.
תְּחוּשַׁת שִׁחְרוּר תָּבוֹא עַדֵּיהֶם;
תְּרוּעַת שִׂמְחָה הִיא הֶכְרֵחִית.
ג
עֶמְדַּת שְׁמִירָה הִיא גַּן פּוֹרֵחַ;
מֻקֶּפֶת הִיא בָּתֵּי קָפֶה.
שׁוֹמֵר הַסַּף? הוּא רַק טוֹרֵחַ
שֶׁהַמְּבַקֵּר לָבוּשׁ יָפֶה.
1
חֵיפָה עִירִי גַּם הִיא מֻקֶּפֶת
בִּתְעָלוֹת מֵאָז מַנְדָּט.
הַיּוֹם סְבִיבָן פִּרְחֵי רַקֶּפֶת.
אֵין סַכָּנָה מֵאָז סָאדָאת.
2
אוּלַי זֶה רַק חֲלוֹם אַסְפַּמְיָה?
אַךְ מָה כֹּה רַע בלחלום?!
וְלַחֲצוֹת אֶת כְּבִישׁ רֹאשׁ-מָיָה.
הַלְּוַאי מֵעַז יֵצֵא שָׁלוֹם!
3
וְאַתְּ אִתִּי וּשְׁנֵינוּ יַחַד:
מִזְגֵּנוּ טוֹב וְאַוְרִירִי.
וְלֹא נֵדַע בִּכְלָל עוֹד פַּחַד
כִּי כָּאן חֵיפָה; כִּי כָּאן עִירִי.
גַּם חֵיפָה בְּקַו אֵשׁ
"מְצָדָה עַל הַכַּרְמֶל"
בִּקּוּר נְשִׂיא מִצְרַיִם בְּחֵיפָה, מַאי 1979